אור ברסלב
בית אל חלק א חדר קלז פרק יב הלכה י"ב

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר קלז פרק יב הלכה י"ב

חדר קלז פרק יא הלכה א ב ג ד ה

הכ"מ כתב טעם דפסק רבינו כר' יוסי

נגד רבנן והיינו כמ"ש הרא"ש משום דהבעיא אי רחיצה וקשוט הוי בינו לבינה אזלא אליבא דר' יוסי ע"ש ולע"ד י"ל דהנה הר"ן כתב דאתקשט דמתני' היינו קישוט של מעלה דהוא כיחול ופקוס דאילו קישוט של מטה אפי' רבנן מודי דלא הוי עינוי נפש אלא דברים שבינו לבינה כו' והכי איתא להדיא בפרק המדיר גבי בעניות שלא נתן קצבה ע"ש בר"ן ונראה דהר"ן גרס שם הביע בדברים שבינו לבינה כגירסת רש"י ופירש"י בסס המשיר את השער ע"ש ולא כהתוס' שם ולפ"ז י"ל דבעית הש"ס הכא אי קישוט של פנים הוי לר' יוסי דברים שבינו לבינה וא"כ א"צ לאוקמי שם בכתובות בסם המשיר את השער אלא בקישוט של מעלה ולפ"ז י"ל דסם המשיר את השער אפי' דברים שבינו לבינה לא הוי דאין שועל מת במפר פר גם לר' יוסי גם לרבנן דהא בזה לא פליגי או דילמא קישוט של מעלה אפי' דברים שבינו לבינו לר' יוסי לא הוי ועכצ"ל דבהמדיר מיירי בסם העשיר את השער והוי דברים שבינו לבינה לרבנן ולר' יוסי דבזה לא פליגי וא"כ אין ראיה מדבעי הש"ס אליבא דר' יוסי דהא כ"מ אליבא דרבנן וכמ"ש ומכ"ש להרמב"ם דפסק שם בהמדיר כר' והיינו מדשקלי וטרו אמוראי אליבי' א"כ ודאי אין ראיה מכאן ודו"ק:

ובזה א"ש דאמר מאי רב הונא אמר מפר כו' ופירש"י מאי אכתי מבעי לן אי מפר או לא וקאמר ר"ה אמר כו' ראב"א אין שועל מת בעפר פיר ומאי ענין זה לקישוט של מעלה לפי פי' הר"ן ולפמ"ש א"ש דלראב"א דאמר אין שועל מת בעפר פיר א"כ דמתני' דהמדיר מיירי בקישוט של מעלה והוי דברים שבינו לבינה אבל לר"ה בסם המשיר הוי דברים שבינו לבינה שפיר י"ל דמתני' דהמדיר מיירי בקישוט של מטה אבל קישוט של פנים אפי' בינו לבינו לא הוי ודו"ק וכן תנא כוותי' דר"א בר אהבא דכיחול ופיקוס לר' יוסי הוי דברים שבינו לבינה כראב"א ודו"ק וראיתי בריטב"א כתובות דהעיר בזה דבכתובות משמע דראב"א ור"ה פליגי בקישוט של מטה וכאן משמע דפליגי בקישוט של מעלה וכתב דהסוגיות הפוכות ולפמ"ש הכל נכון ודו"ק ובזה י"ל דהא דבכתובות איתא דר"ה אמר מפר וכתבו התוס' דהסוגיות הפוכות ולפמ"ש יש להשוותם ודו"ק וקצרתי: הלכה ג' אסרה עליה תשמיש כל אדם עלח"מ דכתב דמוכח דהרמב"ם פסק כר' יוסי כו' ע"ש והנה הר"ן כתב דאיכא מ"ר דנהי דלא אפשיטא הכא אפ"ה אפשיטא ממימרא דשמואל דאמר הנאת פלוני עלי מפר ואי משום הא לא אריא דשם בדברים שיש בתן ע"נ קאמר ואכתי מצי למימר דתשמיש אין בו עינוי ע"ש ולפ"ז י"ל דרבינו ס"ל כהאי מאן דאמר ואפשטא לי' הבעיא דהוי תשמיש עינוי נפש אפי' לרבנן ודו"ק ואמנם האי מ"ד ע"כ ס"ל דשמואל משום ע"נ קאמר וכרבנן וכן מסיק הר"ן לקמן ולא כאחרים וע' לקמן מ"ש:

הלכה ד' או יגרשנה הרי היא אסורה לכל אדם לתשמיש עלח"מ שהקשה מריב"נ דאמר יפר שמא יגרשנה כו' משמע דכשהפר מותרת לחזור לו ע"ש ובאמת רבינו לקמן הלכה יו"ד פסק כר"י ב"כ ע"ש ותקשי דידי' אדידי' ולכך כתב הרב"י דרבינו סתם דבריו מאוד ולא ביאר ע"ש וראיתי בירושלמי דר' זעירא פירש דלר' יוסי גם בדברים שבינו לבינה הפר מופרין לעולם וריב"נ ור' יוסי אמרו דבר א' ור' הילא חולק עליו ע"ש והנה במשנה נטולה אני מן היהודים יפר חלקו כו' והנה הריטב"א הקשה אהא דאמר ריב"נ יפר שמא יגרשנה ולא תוכל לחזור לו והקשה הא אז יהי' בידו להפר לה ותירץ בשם התוס' דגם זה מקרי קודמין אף שבעת שנדרה היתה ברשותו ע"ש ואמנם כתב בשם י"א דיכול להפר דזה לא מקרי קודמין כיון דהיתה ברשותו ע"ש וי"ל דזה תלוי בפלוגתא דר"ע ור' ישמעאל באמרה הריני נזירה כשאתגרש דר"ע סבר דיכול להפר דאזלינן בתר שעת אמירת הנדר דהיתה ברשותו וא"ש הא דאין הבעל מפר בקודמין דבשעת אמירת הנדר לא היתה ברשותו ולפ"ז אם גם בשעת אמירת הנדר היתה ברשותו שפיר יכול להפר וכדעת הי"מ אבל לר' ישמעאל דס"ל דא"י להפר דאזלינן בתר שעת חלות הנדר ואז איננה ברשותו א"כ כאן דכ"ז שהיתה תחתיו לא חל הנדר דמשעבדא לי' רק כשנתגרשה אז חל הנדר ואז שוב איננה ברשותו ולכך לא יכול להפר כשחזר ולקחה וזה דעת התוס' וז"ב ודו"ק ובש"ע לא נזכר מדין זה דבר וצ"ע ואמנם כיון דאנן קיי"ל כר"ע שפיר יכול להפר בכה"ג ולא הוי קודמין וצ"ע ולפ"ז א"ש מה דעמד הר"ן אמאי לא חשו ת"ק ור"ע להא דשמא יגרשנה ותהי' אסורה לחזור לו ולפמ"ש א"ש ד"ל ת"ק ס"ל כר"ע דאזיל בתר אמירה ומכ"ש ר"ע אזיל לשיטתו וס"ל דלא הוי קודמין ויכול להפר וא"כ אין חשש שמא יגרשנה כו' דהא יהי' בידו להפר וריב"נ ס"ל כר' ישמעאל ולדידי' ה"ל קודמין וא"ש דחשש שמא יגרשנה כו' דלא יהי' בידו להפר ודו"ק:

ובזה א"ש מה שהקשה השער המלך על רבינו יונה שהקשה אהא דאמר ריב"נ יפר שמא יגרשנה כו' הא כיון דבעודה תחתיו אין הנדר חל דאלמוה רבנן לשעבוד א"כ אין זה מדברים שבינו לבינה ואיך יבול להפר ותמה בספר שער המלך דהא קיי"ל כר"ע דאמרה הריני נזירה כשאתגרש דיכול להפר ע"ש דהוכיח מזה דהר"ר יונה ס"ל דלא קיי"ל כר"ע בזה ע"ש ולפמ"ש א"ש דהר"ר יונה שפיר הקשה על ריב"נ דהא הוכחתי דריב"ב כר' ישמעאל ס"ל ודו"ק והריטב"א תירץ לקושית הר"ן ורבינו יונה דהא כיון דהנדר לא חל בעודה תחתיו דמשעבדא לי' א"כ לא הוי מדברים שבינו לבינה ותירץ דיפר היינו ע"י שאלה לחכם ע"ש ותמה עליו הרב שער המלך דהא בשאלה קיי"ל כרב ספרא דאין מתירין עד שיחול הנדר ע"ש ונראה דהא רבינו יונה תירץ דכיון דמדינא חל הנדר דקונמות מפקיע מידי שעבוד רק דאלמוה רבנן לשעבודי' דבעל וא"כ נהי דאלמוה היינו לטובתו שלא יחול הנדר אבל לא אלמוה לרעתו שלא יוכל להפר הנדר ע"י דאלמוה וא"כ בענין הפרה אוקמיה אדינא דחל הנדר תיכף ע"ש דפח"ח ואני המתקתי עוד דבריו המתוקים ואמרתי דיוכל לומר אי אפשי בתקנת חכמים שתיקנו לטובתי ואני רוצה שיחול הנדר ואוכל להפר כדאמר ר"ה באמרה איני ניזונת ואיני עושה ע"ש בכתובות ואמנם עדיין קשה דזה למסקנא דמסיק רב אשי קונמות קאמרת שאני קונמות דמפקיע מידי שעבוד אבל בס"ד דש"ס דלא ידע משינויא דרב אשי א"כ קושית רבינו יונה קמה גם נצבה ותירוצו כשאר מעל ולפ"ז א"ש דלא תירץ הריטב"א כתירוץ רבינו יונה אף דתירוצו מסתבר מאוד מ"מ הריטב"א רצה לתרץ בס"ד דש"ס איך הבין דברי ריב"נ ותירץ דיפר ע"י שאלה ומעתה אזדא לה קושית השעה"מ די"ל דבס"ד דש"ס סבר כדעת רבינא בשם ר"פ דאדרבא בשאלה כ"ע מודי דמתירין אפי' לא חל עדיין הנדר ולמסקנא דשני רב אשי קונמות קאמרת שפיר נקטינן כהלכתא דבשאלה כ"ע מודי דאין מתירין עד שיחול הנדר ויפר היינו הפרה כפשוטו וכתירוץ רבינו יונה ודו"ק:

עוד י"ל קושית השעה"מ על הריטב"א דכבר כתבתי דרבינו יונה תירץ כיון דקונמית מפקיעין מידי שעבוד רק דרבנן אלמוה שעבודי' דבעל אבל לא לרעתו וכתבתי דהיינו דיכול לומר א"א בתק"ח שתיקנו לטובתי ורוצה אני שיחול הנדר כדי שאוכל להפר אותו אך נראה דאם כבר נהנה הבעל ממעשה ידיה טרם ששמע שנדרה שוב א"י לומר א"א בתק"ח ורוצה אני שיחול הנדר ואפר לה דהא קיי"ל בעל מיגז גייז וא"כ אם יחול הנדר אף דיפר לה מ"מ יעבור על מה שנהנה קודם ההפרה ואיך תני סתמא יפר ולכך נטה הריטב"א מתירוץ זה דרבינו יונה ותירץ דיפר ע"י שאלה וז"ב: ולפ"ז ל"ק קו' השעה"מ דשפיר תירץ הריטב"א דיפר ע"י שאלה ואי דא"כ איך מתירין כיון דעדיין לא חל הנדר דלזה שפיר י"ל מדברי רבינו יונה דמדינא שפיר חל ויכול לומר א"א בתק"ח ורוצה אני שיחול הנדר עכשי' ואין לומר דא"כ עבר על למפרע ז"א דחכם עוקר הנדר מעקרו ולא עבר ודו"ק

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה