אור ברסלב
בית אל חלק א חדר קלז פרק ח הלכה א

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר קלז פרק ח הלכה א

חדר קלז פרק חמישי הלכה א

בלח"מ הביא דברי התוס' שהקשו לגירסא דאין חכמים מודים לו דא"כ מה פריך דלמה תני תרי בבי הא ברישא פליגי רבנן ובסיפא לא פליגי ע"ש ועוד הקש' א"כ מ"ט דרבנן (ובאמת בתוס' לא מצאתי קושיא זו) והנה לרב הונא י"ל דרבנן ס"ל דלא הוי כתולה נדרו בדבר וה"ל נולד אבל אליבא דר' יוחנן ודאי קשה מ"ט דרבנן וצ"ל דר"י גריס וחכמים מודים לו וא"כ שפיר פריך ודו"ק:

והנה לא נתבאר בדברי רבינו אם צריך שאלה לחכם וכמ"ש הרא"ש בתחלת דבריו או א"צ שאלה כמ"ש הר"ן והרא"ש בשם הירושלמי ואם נימא דרבינו ס"ל דצריך שאלה א"ש דכתב רבינו בהלכה ג' ואין זה כתולה נדרו בדבר והיינו דבהלכה א' צריך שאלה לחכם ובהלכה ג' דהוי נדר טעות כמ"ש רבינו א"צ שאלה והכ"מ כתב דכל החלוקות מותרות אלא דאין טעמן שוה כו' ולפמ"ש הן חלוקות בדינן וז"ב ואמנם הראב"ד ס"ל דגם בהלכה א' א"צ שאלה וכדעת הירושלמי ע"כ כתב דאין כאן מקום למ"ש ואין זה כתולה נדרו כו' וכוונתו דאין שום חילוק ביניהן לדינא ודו"ק: הלכה י"ד בש"ס מסיק דפליגי רבנן על ראב"י וא"כ לא צ"ל הטעם דהנך משניות משום סברות לאו מלכא ולא כלבא אנא אלא דאתיא כרבנן דפליגי על ראב"י ולא ס"ל נדרי זירוזין ואנן קיי"ל כראב"י ולמה העתיק רבינו האי לא נתכוונת אלא לכבודי כו' הא בלא"ה נדרי זירוזין הוא ואמנם י"ל דרבינו גריס לא בבתרייתא אבל בקמייתא לא פליגי וסברת לאו מלכא ולאו כלבא כדקאי קאי וע"ש בר"ן ותבין. והנה יש להקשות מה פשוט הש"ס מהכי משניות הא במעמיד דבריו ואמר דלא לזרז נתכוון הוי הנדר קיים כמ"ש בירושלמי והביאו הכ"מ ז"ל בפ"ד ע"ש וא"כ י"ל דהני משניות במעמיד מיירי ולכך צריך הני טעמא דכלום אמרת כו' או הריני כאילו התקבלתי ולעולם ראב"י הוא ואמנם רבינו השמיט לעיל בפרק ד' הא דירושלמי דבמעמיד דבריו קיימין ואפשר מטעם זה דבש"ס דילן לא משמע כן וצ"ע:

והנה מה דהקשיתי דלמה הביא רבינו הני טעמי הא הוא פסק כראב"י י"ל דאי אתיא הני משניות כרבנן ה"ל לר"ה לפסוק כרבנן ולא כראב"י דנגד סתם משנה אין הלכה כראב"י כמ"ש זקני הגאון מגיני שלמה ז"ל וע"כ הוכיח דהני טעמים אמתים הם וא"ש דפסק ר"ה כראב"י ודו"ק:

והנה רבינו פסק כרבה ולא כרבא אף דהוא בתרא ע' בכ"מ דכתב דהוי ספק כיון דרבה רבי' דרבא הוי ופסק לחומרא ולפ"ז לא לקי עלי' ול"מ כן לשון רבינו והלח"מ כתב משום דרבינא ור"פ הקשו לרבא ע"ש וע' ברא"ש פ' המדיר דהגאונים נסתפקו בזה אם הלכה כאביי ורבא נגד רבותיהם ובב"ק פ"ב סי' ה' וספ"ק דב"מ פסק כאביי ורבא נגד רבותיהם ע"ש וע' תוס' ד"ה אמר רבא דנראה דמדרבנן אסור לרבה דאין נראה כעקירת הנדר והוי ספק דרבנן אך נדרים הוי דשל"מ ואמנם במודר ל"ש זה כמ"ש וכן מצאתי בלח"מ פ"ה ט"ז ע"ש:

והנה קל שהקשיתי מה פשיט הש"ס מהני משניות דילמא מיירי במעמיד מצאתי בנדרי זירוזין. והנה הא דמספקא להש"ס אי פליגי על ראב"י והא משנת ראב"י קב ונקי ומה נ"מ אי פליגי או לא כתב הרא"ש דאולי מסתבר טעמיהו דרבנן ונראה לבאר דאם נימא דבמעמיד מודה ראב"י עכצ"ל דזה אינו ודאי דהוא נדרי זירוזין דאם הוא נדרי זירוזין מה בכך שמעמיד דבריו ואמר לנדר גמור נתכוון הא לשונו מוכח דרק לזרז נתכוון וה"ל דברים שבלב ואינן דברים כמ"ש הר"ן בקידושין דאם אמרה בלבה הי' כו' הוי דברים שבלב ע"ש וע"כ דהוי ספק אם לזרז נתכוון ולכך במעמיד נאמן ולכך מתיר ראב"י דס"ל ספק נדרים להקל כמו דס"ד דש"ס נדרים י"ט אליבא דר"א ע"ש (ולפי פירש"י דהתם דלכך ספק נזירות להקל דאין מצוה לידור בנזיר ע"ש א"כ ה"ה בנדר דהא הנודר כבונה במה) ולפ"ז לית הלכתא כר"א דהא קיי"ל ספק נדרי' להחמיר ומסתבר טעמיהו דרבנן ואמנם אם נימא דגם במעמיד מתיר ראב"י ע"כ דודאי הוא דכיון לזרז ול"ש כאן ספק נדרים להחמיר וא"כ הלכתא כראב"י וז"ב ולפ"ז א"ש הקושיא דאם נימא דהני מתניתי' במעמיד דבמעמיד מודה ראב"י ממילא לית הלכתא כראב"י דאנן קיי"ל ספק נדרים להחמיר ובודאי פליגי רבנן ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה