בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר קלא בדין תרומת שנה זו על שנה שעברה
א בש"ע סימן של"א סעיף נ"ז אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מן פירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה זה כתב הרמב"ם בפ"ה מ"ה תרומות הלכה י"א וסיים שנאמר שנה בשנה וכתב הכ"מ ומ"ש שנאמר שנה בשנה פ"ק דר"ה ובפ"ב דבכורות ומאחר דמקרא יליף לה אינה תרומה. הנה בהלכה ד' אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו כו' שנאמר כדגן מן הגורן כו' ואעפ"כ אם תרמו תרומתן תרומה וכתבתי במ"א. וראיתי להגאון מל"מ שהביא תורת כהנים הם יאכלו ואין הבהמה אוכלת יכול לא תאכל בכרשינים תלמוד לומר נפש. והנה לדעת הראב"ד דרק תרומות דגן ותירוש הוא מן התורה א"כ כרשינים בלא"ה אין חייבים בתרועה מדאורייתא ואפילו לדעת הרמב"ם דס"ל דתרומת פירות הן דאורייתא מ"מ הא כתב לעיל פרק שני הלכה ב' הכרשינן אע"פ שאינו מאכל אדם הואיל ונאכלים בשני רעבון חייבים בתרומה ומעשרות וכתב מרן בכ"מ זה פירוש למה שאמרו בירושלמי סוף חלה מאימתי גזרו על הכרשינים בימי רעבון משמע דרבנן גזרו על הכרשינים חיוב תרומה ומעשרות ומדאורייתא פטורין וא"כ איך שייך לרבינהו עקרא ואפשר דאסמכתא בעלמא נינהו וא"כ י"ל דהא דאוכלת בכרשינים הוא מפני שהם דרבנן ובמקום אחר כתבתי בזה. והנה שם בהלכה ב' כתב הרמב"ם תרומה טהורה בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר בין של תורה בין של דבריהן אין נותנין אותה אלא לכהן ת"ח וכל עמי הארץ בחזקת טומאה הם לפיכך נותן תרומה טמאה לכל כהן שירצה והראב"ד כתב זה לא מחוור וע' בכסף משנה שכתב קשה הא איכא למיחש שמא יאכלנה ואסור לאכול תרומה טמאה ע"ש וי"ל דזה לא חיישינין דהכהן יאכלנה בטומאתה דמזהירין אותו שלא יאכלנה רק דתרומה טהורה אין נותנין לו דהא הוא בחזקת טומאה והרי יטמאנה בידים ואסור לטמאות או לגרום טומאה לתרומה דכתיב משמרתי אבל טמאה מותר ליתן לו ומזהירין אותו שלא יאכלנה וז"ב והנה בהלכה ו' כתב הרב המגיד עיין ברש"י יומא דף פ' גבי זר שאכל תרומה ביום הכפורים דמוקי לה בשוגג משמע דבמזיד ליכא חומש עכ"ל והוא פלאי דזה משנה מפורשת ריש פ"ז דתרומות האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש והביאו הכ"מ כאן וצ"ע והנה ראיתי בתורת כהנים פרשת אמור וכל עבד איש אוציא עבד של שותפין ועיין במפרש שם שפירש דבעינין המיוחד לאיש אחד אבל עבד של שני שותפין כהנים אינו אוכל ומכ"ש מי שהוא חציו עבד וחציו בן חורין כדמסיים שם בברייתא ע"ש אבל לא כן הוא דבהדיא כתב הרמב"ם בפרק ו' הלכה דעבד של שותפין שאחד מהן כהן הרי זה העבד אסור לאכול אבל אם היו שניהם כהנים אוכל ותדע מהא דפרק יוצא דופן דף מ"ד דאם יש לו בנים מי שאינה גרושה כו' והא בלא"ה הוא עבד של שותפים אלא ודאי דאוכל וצ"ע: