אור ברסלב
בית אל חלק א חדר קיא דין קשר שאינו עשוי להתיר ביומו

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר קיא דין קשר שאינו עשוי להתיר ביומו

חדר קי בדין הפקירו רבו לעבד

א מרן הבית יוסף כתב בסימן שי"ז דקשר שאינו עשוי להתיר ביומו אף שעשוי להתיר אחר זמן פטור אבל אסור ע"ש והקשה הגאון בעל ישועת יעקב מהא דהקשו התוס' בעירובין דף ק"ו על רבינו אלי' דמצריך קשירה בכל יום לתפלין דא"כ אפילו מצא תפלין שאינן מקושרים אמאי אינו יכול להביאן מחמת דאסור לקשרם דהא הוי קשר שאינו של קיימא דהא צריך לקשרם בכל יום ע"ש ולפ"ד הבית יוסף לא קשה דהא עכ"פ אסור מדרבנן ע"ש ולע"ד נראה ליישב ע"פ מה שכתבו התוס' בשבת דף ס"ב דאף דהוצאה כלאחר יד אסורה מדרבנן מ"מ משום בזיון תפלין התירו א"כ הכא נמי משום בזיון תפלין יש להתיר קשר שאינו של קיימא אף דאסור מדרבנן ויפה הקשו התוס' על רבינו אליהו דאמאי המוצא תפלין שאינן מקושרות אסור להביאן בשבת משום דאסור לקשור הא הוי קשר שאינו של קיימא ואף דאסור מדרבנן מ"מ מותר מפני בזיון תפלין ולק"מ על מרן הב"י ז"ל ומה שתירצו התוס' שם כיון דמשוי הוי ויכול לבוא לידי חיוב חטאת היכא דמוציא בלא שינוי משום בזיון לא שרינין לי' ע"ש אבל כאן לא שייך זה דהא כיון דלדעת רבינו אליהו תפלין לעולם צריך לקשור בכל יום והוא תמיד קשר שאינו של קיימא וזה ברור ובזה אתי שפיר מה שהקשו שם התוס' אהא דפריך שם ולענבינהו מיענב ומשני לר' יהודא עניבה גופא קשירה הוא והקשו התוס' וכי לא ידע ר"ח דלר' יהודא עניבה קשירה מעליא הוא ע"ש ולפמ"ש אפי שפיר דר"ח הוי ס"ל דהא דאמר ר' יהודא ובלבד שלא יענבנו היינו דגזור אטו קשירה וכס"ד בשבת דף קי"ג ע"ש ולכך פריך ולענבינהו מיענב כיון דרק גזרה דרבנן הוא ה"ל להתיר משום בזיון תפלין ומשני אביי ר' יהודא לטעמי' דס"ל עניבה קשירה מעליא הוי וחייב משום אב מלאכה דאורייתא ולכך לא התירו משום בזיון תפלין ובזה מדוקדק מה שפירש"י ר' יהודא לטעמי' בפרק אלו קשרים כו' אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה ע"ש ולכאורה הם דברי מותר אשר לא כדרך רש"י ז"ל אשר דבריו קצרים ולפמ"ש דבריו מחוקקים שבעתים דר"ל שזה הוא לר' יהודא אב מלאכה ואין להתיר משום בזיון תפלין על כן אסור לענבם ולהביאן ודו"ק:

והנה התוס' שם ד"ה אביי כתבו ומכאן מוכח דאין הלכה כר' יהודא מדפריך בפשיטות ולענבוהו מענב כו' ומקודם לזה כתבו דמשמע דהלכה כר' יהודא מדמסיק אביי כו' וסתם מתניתין כוותי' ומהא דפריך בפשיטות ולענבינהו משמע דאין הלכה כר' יהודא והנה שתי המשמעות סותרים זה את זה וממ"נ חדא מינייהו קשיא והנה לפמ"ש דס"ד דרב חסדא דלר' יהודא מדרבנן אסור עניבה ושפיר פריך ולענבינהו מיענב דאף דאסור מדרבנן ע"מ מפני בזיון תפלין ה"ל למשרינהו ולמסקנא שפיר ס"ל לר' יהודא דעניבה גופה קשירה הוא ואסורה דאורייתא ושפיר הלכה כר' יהודא ואין סתירה בין שתי המשמעות דגם רב חסדא ס"ל דהלכה כרבי יהודא ואעפ"כ פריך בפשיטות ולענבינהו מיענב דמותר מטעם בזיון תפלין ושתי המשמעות צדקו יחדיו וז"ב ובזה יש לקשר מה דכתבו התוס' אחר זה ומכאן אומר ר"ת דאין צריך לקשור תפלין בכל יום כו' ומה המשך זה לדבריהם הקודמין ולפמ"ש יוקשר היטב היינו לפמ"ש ליישב שתי המשמעות דרב חסדא דפריך ולענבינהו מיענב היינו דס"ל דעניבה דרבנן ופריך דיהיה מותר משום בזיון תפלין וא"כ מוכח מן הסוגיא דאיסור דרבנן נדחה משום בזיון תפלין א"כ שפיר מוביח ר"ת דלא כרבינו אליהו דלדידי' הוי קשר של תפלין קשר שאינו של קיימא וא"כ חדשות אמאי אסור הכא משום קשירה ואין לתרץ כמ"ש הגאון ישועת יעקב דמ"מ איסור דרבנן שפיר נדחה משום תפלין וה"ל למשרי ודברי התוס' קשורים היטב בקשר של קיימא וצמודים יחד ודו"ק. (ב) והנה רבינו הרמב"ם חילק בין סכנת עכו"ם לסכנת ליסטים והיינו כפירש"י דמתניתין בסכנת נכרים וברייתא דתני מוליכן מיירי בסכנת ליסטים וע"ש בכ"מ והנה במתניתין תני בד"א בישנות אבל בחדשות פטור משמע דפטור לגמרי וא"צ להחשיך עליהן כלל דהא בסיפא תני מחשיך עליהן משמע דברישא אינו מחשיך עליהן כלל והיינו בפירוש הרמב"ם ורש"י במשנה דדלמא קמיע הם והא דתני רבה בר שמואל איזהו ישנות כל שמקושרות כו' אברייתא קאי דשם שפיר יש לפרש דמחשיך עליהם אלא דהברייתא לא מיירי בהכי אלא אי מותר להביאן ודו"ק והנה התוס' ד"ה וכי טרח הקשו לס"ד דישנות הוי ג"כ אינן מקושרות איך מכניסן בשבת דבשבת אסור לקשור ע"ש דתירצו דעונבן אפילו לר' יהודא דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא ע"ש וע' בחידושי לעירובין שם הארכתי וכאן קצרתי מפני הטרדא ואתה דע לך והנה התוס' ד"ה מצאן צבתים הקשו אמאי בחדשות אינו מחשיך עליהן משום בזיון התפלין ולפמ"ש דרבה בר שמואל לא קאי אלא אברייתא ושם י"ל באמת דמחשיך עליהן ובמתניתין הטעם דילמא קמיע הן ולכך אינו מחשיך עליהן וא"ש פסק הרי"ף והרמב"ם על נכון ודו"ק כי קצרתי:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה