בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר קב קידש בגזלה לאחר יאוש
א הרא"ש בפרק מרובה כתב דאם קידש אשה בגזלה לאחר יאוש צריכה גט דרבה ס"ל דלכל הפחות יאוש קונה מדרבנן אבל מה"ת קיי"ל דיאוש אינו קונה ע"ש ותמהו הכל הא בקידש אשה הוי יאוש ושינוי רשות ולכ"ע קנה וע' דו"פ וב"ח וחלקת מחוקק מה שכתבו בזה והנלע"ד בביאור דברי הרא"ש אחר העיון היטב דהנה הבית שמואל הקשה לפ"ד הרמב"ם דיאוש ושינוי רשות צריך להחזיר הדמים א"כ במה מקדשה ואי מיירי בגנב שאינו מפורסים דא"צ להחזיר הדמים משום תקנת השוק הא תקנת השוק הוא מדרבנן וא"כ דמי למעמד שלשתן דכתב רמ"א דאינה מקודשת מדאורייתא ע"ש והנה בחידושי לח"מ כתבתי דהא דס"ל להרמב"ם דביאוש וש"ר צריך להחזיר הדמים הוא עפמ"ש הרמב"ם הובא בח"מ ה' גזלה דאסור לסייע לגזלן על קנייתו והסמ"ע ביאר דהיינו דאסור לקנות מן הגזלן דע"י קנייתו נעשה שינוי רשות וע"י זה קונה גם הגזלן את הגזלה כמ"ש הריטב"א הובא בקצה"ח ולכן י"ל דקנסוהו ללוקח דצריך להחזיר הדמים לנגזל כי עשה איסור וקנה מהגזלן ובזה סייע לגזלן והארכתי בזה ואמנם אם נימא דיאוש לחוד קונה מדרבנן א"כ מיד שנתייאש הנגזל קנה הגזלן וא"כ אח"כ כשקנה הלוקח ממנו לא סייע להגזלן כלל על קנייתו דבלא קנייתו כבר קנה הגזלן את הגזלה מדרבנן וא"צ להחזירה רק דהרמב"ם לטעמי' דס"ל דיאוש אינו קונה אפילו מדרבנן לכך פסק שפיר דביאוש וש"ר צריך להחזיר הדמים. ואמנם הרא"ש דפסק דיאוש קונה מדרבנן א"צ להחזיר הדמים כלל דהא לא סייע לגזלן כלל על קניתו דס"ס קנה הגזלן את הגזלה גם בלעדי קנית הלוקח ודברי הרא"ש מדוקדקים דיאוש קונה מדרבנן עכ"פ ואם קידש אשה בגזלה אחר יאוש ה"ל יאוש וש"ר ודמים א"צ להחזיר דהא קנה הגזלן ביאוש לחוד וגם קושית הב"ש א"ש והארכתי בזה בחידושי לאבן עזר וקצרתי: