בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר פה בדין מי שנזר שתי נזירות
א הרמב"ם בפ"ג מה' נזירות הלכה יו"ד כתב מי שנזר שתי נזירות בין שנזר שתיהן בב"א בין שנזר זו אחר זו כו' ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח"כ נשאל על הראשונה והתיר נדרו עלתה לו ראשונה בשניה ומביא זה הקרבן ונפטר ואפילו הביא כפרתו כו' וכתב הכ"מ על זה תוספתא בנזיר פ"ב ומ"ש בין שנדר שתיהן כו' כן משמע בירושלמי דנזיר ומ"ש ואפילו הביא כפרתו כן משמע בירושלמי שם עכ"ל מרן הכ"מ ומה מאוד גדלה התימה על מרן שהביא ממרחק מקור לדברי רבינו והמה מפורשים בש"ס דילן נדרים דף י"ז ושבועות דף כ"ח וגם מה שכתב ואפילו הביא כפרתו מפורש שם ונעלם מעין הבדולח באותה שעה והראיתי זאת לגדול אחר הגאון אבד"ק בוטשאטש זלה"ה ולא מצא מענה. והנה בחידושי ביארתי דאין יכול להשאל על השניה בטרם השלים הראשונה דאין נשאלין על הנדר עד שיחול וכל זמן שלא גמר את הראשונה עדיין לא חלה השניה ונראה דכל זמן שלא גילח והקריב קרבן על הראשונה א"י להשאל על השניה דהא עודנו אסור ביין וטומאה כמ"ש הרמב"ם בפרק ד' הלכה י"ב ונמצא דעדיין לא חלה עליו השניה ועפ"ז נראה לפרש הירושלמי פ"ג דנזיר משנה ב' דאמר ר' לעזר השלים נזירותו לראשונה מכיון שהביא קרבן ונתגלח עלתה לו ראשונה לשניה ר' יעקב בר אחא פקיד לחבריא אין שמעתין מלה דר' לעזר הוין ידעין דר' יוחנן פליג עד שיביא כל קרבנותיו כרבנן ברם כר"ש אפילו לא הביא אלא קרבן אחד ועיין בספר פני משה הא דאמר ר' לעזר מכיון שהביא קרבן וגילח היינו אפילו הביא קרבן וגילח לראשונה ונשאל עליה עלתה לו ראשונה לשניה ע"ש ואני אומר אף דנראה דכן פירש מרן הכ"מ ז"ל דברי הירושלמי ולכן כתב על מה שכתב הרמב"ם ואפילו הביא כפרתו דכן משמע בירושלמי מ"מ דברי הפני משה דחוקים דהא לעיל מיני' דנשאל על השניה ולא על הראשונה דהא פתח השלים נזירותו הראשונה ובא להשען על השניה ולא מצאו פתח לראשונה עד שמצאו פתח לשניה ע"ש ובפני משה ועלה קאי ר' לעזר וגם מה דאמר ר' יעקב בר אחא פקיד לחבריא הוא דחוק לפי פירושו ע"ש שנדחק דקאי על הא דקאמר מכיון דהביא קרבן דמשמע מדבריו אפילו קרבן אחד מקרבנות הנזיר סגי וכשיטת ר"ש היא ע"ש שנדחק דקאי רק על הדיוק וגם לשון מכיון שהביא קרבן אחד הוא מגומגם לפירושו דה"ל למימר אפילו וכמ"ש רבינו אפילו הביא כפרתו וכבר כתבתי כי דברי רבינו נובעים מש"ס בבלי דידן ולא מהירושלמי לכן נראה דר' לעזר מיירי בנשאל על השניה כמו דמיירי בתחלת הסוגיא דלא מצאו פתח לראשונה עד שמצאו פתח לשניה ואמר ר' לעזר דאם כבר הביא קרבן לראשונה והותר ביין וטומאה שוב חלה עליו נזירות שניה ואז מועיל אם נשאל על השניה דהא כבר חיילה עליו ושפיר עלתה ראשונה לשניה אבל אם בטרם שהביא קרבן לראשונה נשאל על השניה לא מהני דהא בטרם הביא קרבן לראשונה עדיין אסור בטומאה ויין וא"כ לא חלה עליו שניה עדיין ואין נשאלין על הנדר עד שיחול וז"ב ור' יעקב פקיד לחבריא דר' לעזר ס"ל כר"ש דסגי בקרבן אחד להתירו ביין וטומאה אבל לרבנן צריך להביא כל קרבנותיו וכל זמן שלא הביא כולם עדיין לא הותר ביין וטומאה מחמת ראשונה ועדיין לא חלה עליו שניה לכך אם נשאל על השניה אינו כלום עד שיביא כל קרבנותי' ואז מהני לי' שאלה על השניה ודו"ק כי הוא אמת ברור ור' יוסי פליג ואמר דהא בדין הוא שתחול השניה עם הראשונה ביחד אלא דהחמרת עליו שלא תחול אלא אחר הראשונה אבל לא שתחשב השניה כאילו לא חלה עדיין ולא תועיל שאלה עליה וגם אילו מצא מקום להשאל על הראשונה היתה השניה חלה ולא דמי לנדר אחר ל' יום דא"א לנדר לחול קודם וז"ב: