אור ברסלב
בית אל חלק א חדר עח בדין מדיר את חבירו

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר עח בדין מדיר את חבירו

חדר עז בדין שנים שנדרו הנאה זה מזה

א בנדרים דף ל"ו בעי התורם משלו על חבירו צריך דעת או לא ורצה לפשוט מהא דתנן ותורם את תרומותיו במאי עסקינין אילימא כו' אלא לאו אדעתא דנפשי' ומשלו על של חבירו ואי אמרת צריך דעת הא קא מהני לי' אלא לאו א"צ דעת ומשני לעולם משל בעל הכרי על של בעל הכרי וכדאמר רבא באומר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום ואח"כ בעי התורם משלו על של חברו טובת הנאת למאן ופשיט מהא דתנן ותורם את תרומותיו ואי אמרת טובת הנאה דבעל הכרי הא קא מהני לי' אלא ש"מ טובת הנאה דילי' ומשני לעולם משל הכרי על של בעל הכרי ולדעתי' דבעל הכרי ובאומר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום ע"ש והרמב"ם פרק ששי מה' נדרים כתב ותורם שמעון תרומת ראובן מדעתו כיצד מדעתו כגון שאמר ראובן כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום אבל לא יאמר לשמעון לתרום לו שהרי עושה אותו שליח וכתב הרב לחם משנה אע"ג דבפרק אין בין המודר מוקי לה הכי לומר דתורם משלו על של חברו צריך דעת וכן באידך אבעיא דטובת הנאה של בעל הכרי והרמב"ם בפ"ד מה' תרומות פסק דא"צ דעת וטובת הנאה של תורם וא"כ לא צרכינין לאותה אוקמתא מ"מ אית לי' לרבינו דדינא הכי עכ"ל הלח"מ וכוונתו דבאמת לפי המסקנא דאמר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום א"צ לאוקומי דתורם משלו אלא משל בעל הכרי וכגון דאמר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום ולכן סתם רבינו וכתב ומפריש לו מעשרותיו מדעתו וכיצד מדעתו כגון דאמר ראובן כל הרוצה כו' ובזה א"ש הא דאמר רבא אבעיא דר' ירמיה לא משל בעל הכרי כגון דאמר כל הרוצה כו' והא כיון דקיי"ל א"צ דעת וטובת הנאת של תורם א"צ לאוקמי הכי אלא בתורם משלו על של בעל הכרי ואדעתא דנפשי' ולפמ"ש א"ש דרבא רצה לאוקמי מתניתין כפשטי' דתורם משל בעל הכרי וצריך לאוקמי באומר כל הרוצה לתרום כו' וכן העתיק הרמב"ם ודו"ק ולכאורה לפמ"ש הר"ן בשם הרשב"א דהא דמוקי לה בתורם משלו על של בעל הכרי היינו כחנן דאילו לרבנן לא גרע מפורע חובו של חברו שלא מדעתו דאסור והנה ר' אושעיא משני לעיל דף ל"ג ע"ב דמתני' חנן הוא ורבא מוקי לה כדברי הכל וגבי מודר הכאה דיהיב לי' ע"מ שלא לפרוע וכן בשוקל את שקלו כגון שנגנב משנתרמה תרומה ע"ש בר"ן אבל הכא ע"כ מיירי לרבא משל בעל הכרי דאל"כ לרבנן אסור וא"ש דרבא לשיטתו שפיר מוקי לה בתורם משל בעל הכרי כדי דתיתי כרבנן ג"כ וע"כ באומר כל הרוצה לתרום יבוא ויתרום וז"ב. והנה בתוס' כתבו דאף דמותר להקריב קרבנותיו בלא דעתו דכהנים שליח' דרחמנא הן מ"מ במודר הנאה אסור דהא הוא שלוחא דידי' נמי ע"ש ובמהרש"א ואמנם הרא"ש כתב בפירוש הש"ס ובפסקיו דכיון דיכול להקריב בלא דעתו לאו הנאה היא וע"ש וצ"ע ובמשנה סתם הרא"ש וכתב ותורם את תרומתו לדעתו ולא פירש כלל במאי מיירי ובקיצור פסקי הרא"ש לא נזכר כלל דין זה וכן בש"פ לא נזכר כלל ובחידושי פלפלתי בזה וכאן קצרתי ושלומך יאריך:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה