בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר סח שדין מזונות הכנות
הנה הרמב"ם פרק י"ח מהלכו' אישו' הלכה י"ג כתב ואם מכרו היתומים אין מוציאין מיד הלקוחו' שאין האשה והבנו' ניזונו' אלא מנכסים בני חורין וכתב הרב המגיד ומה שכתבו שאם מכרו שאינה מוציאה מיד הלקוחו' משנה היא בפרק הניזקין גיטין דף מ"ח וכתב הכסף משנה ואני אומר דאינה משנה ולא בפרק הניזקין אלא בפרק מציא' האשה דתלה לי' רב לרבי ביני שיטי ע"ש והנה כוונ' מרן הכ"מ ז"ל דממתניתין דפרק הניזקין לא מוכח אלא דאם מכרן הבעל או האב אין מוציאין הב"ד למזון האשה והבנו' אבל אם מכרו היורשין לא נזכר שם אלא בפרק מציא' האשה דתלי לי' רב לרבי ביני שיטי האחין ששעבדו מאי וזה ברור והנה מקום הספק היה לרב ששאל מרבי האחין ששעבדו מהו דאף דמשנה שלמה שנינו אין מוציאין למזון האשה והבנו' מנכסים משועבדים אפשר דרק אם הבעל או האב מכר בעצמו כיון דרשו' בידו למכור לכך אין מוציאין למזון האשה והבנו' מהלקוחו' משום דלא ירצה אדם לקנו' מחברו שדה אם מזון האשה והבנו' חוזרין עליו עולמי' כפירש"י אבל שעבדו האחין שהם באמת אינם רשאין למכור יכולין האש' והבבו' למחו' ביד היורשי' שלא ימכרו וכמ"ש הרמב"ם בהלכ' זו ולא שייך לחוש שמא לא ירצו לקנו' מהם דהא לכתחלה באמת אין היורשים רשאים למכור ולכך נסתפק רב אם גם בזה אין גובין מהלקוחו' וז"ב ולכך כתב הרב המגיד וכן כראה קצת מהגמרא דלכתחלה יכולין האשה והבנו' לעכב עליהן שלא ימכרו ודו"ק: ובזה י"ל מה דנסתפק רב חייא מאי קא מבעי' לי' לרב מכרו או משכנו והיינו דרבי חייא קשיא לי' מאי קא מבעי' לי' לרב הא משנה שלמה היא אין מוציאין למזון האשה והבנו' מנכסים משועבדים ורבי חייא ס"ל דיכולין היורשים למכור לכתחלה ואין האשה ובנו' יכולין לעכב על ידם ומאי מבעיא לי' לרב ולכך היה רוצה לפרש דרב מבעיא לי' אם משכנו האחים אם ג"כ אין גובין מהם אבל רבי השיב לו דאין חילוק ולכך כתב הרב המגיד וכן נראה קצת מן הגמרא דבאמת נוכל לפרש דרב במשכנו מבעיא לי' ודו"ק. וראיתי בפני יהושע שגם הוא עמד בזה הא משנה שלמה היא אין מוציאין למזון האשה והבנו' מנכסים משועבדים ותירץ בע"א ולע"ד כמ"ש ודו"ק: