בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר סב פרק א
פ"א דין כתובה אם נגבית ממטלטלין
א הנה בהלכה ה' כתב הרמב"ם וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובת' אלא מן הקרקע וע' מה שכתב הרב המגיד דלפי נוסחא זו משמע דרק באלמנה הדין כן אבל גרושה דמיני' דידי הוא גובה אף ממטלטלין דאפילו מגלימא דעל כתפי' וכ"כ קצת מפרשים ז"ל ואולם הרשב"א בתשובה כתב כדעת הרמב"ם ונראה מדבריו שהיה נוסחתו וכן התקינו שלא תהא אשה גובה כתובתה אלא מן הקרקע והוא כולל אף הגרושה וכן עיקר שבזה הורע כח הכתובה מן החוב שאילו החוב נגבה בחיי הלוה מן המטלטלין ולא כן הכתובה עכ"ל הרב המגיד וראיתי בר"ן בנדרים דף ס"ה ע"ב שכתב הטעם דכיון דאינה גובה אלא על ידי גירושין ומיתה לא סמכה דעתה אלא על הקרקע ע"ש והיינו דבמטלטלין לא סמכה דעתה דשמא בתוך הזמן ימכרם או יבריחם ולא יהיה ממה לגבות ואולם רש"י בפרק האשה שנפלו דף פ"ב פירש דלכך אינה גובה ממטלטלין משום דכתובה דרבנן ע"ש ומזה הוליד הגאון מהור"ר יונתן ז"ל בספרו בני אהובה דבנכסי צאן ברזל שהוי דאוריית' לפי דעת רש"י ז"ל גובה ממטלטלין וכן הוא דעת הרמב"ם כמ"ש הרב המגיד לדעתו ע"ש ואמנם לע"ד לא פירש כן רש"י אלא אהא דאמרינין ליכ' תנא דמחמיר תרי חומרי בכתובה ועל זה פירש"י דכתובה מדברי סופרים היא והיינו דלכך אין להחמיר בה תרי חומרי לגבות ממטלטלין כר"מ וגם לגבות מבעל חובו של המת אבל הא דגובה מהמטלטלין אין תלוי בהא אי כתובה דאוריית' או דרבנן דע"ד דגובה ממטלטלי אף דכתובה דרבנן גובה ומ"ד אינה גובה ממטלטלי אף דכתוב' דאוריית' אינה גובה ובאמת די"ל דהא דר' מאיר ס"ל דכתובה גובה ממטלטלין היינו דאזיל לטעמי' דס"ל כתובה דאוריית' אבל כבר כתבו תוס' בסוטה דלכ"ע כתובה דרבנן וכבר כתבתי בתשובה וצ"ע על התוס' בסנהדרין דף ט' שהקשו על פירש"י ע"ש וכתבתי במקום אחר והרשב"א כתב דמן התורה מטלטלין משתעבדי לבעל חוב כמו קרקע וי"ל דלכן ס"ל לר"ע דכתובה גובה ממטלטלי דבכתובה אוקמוה אדאוריית' משום חינא ומה שהוליד מזה הגאון מהור"ר יונתן ז"ל דבנכסי צאן ברזל גובה ממטלטלין לפי דעת רש"י ז"ל אינה ראיה כמ"ש וע"ש היטב ברש"י שסיים וכיון דתנא תרויהו לא קיבלה מרבו ומאיליו שנאה מי שסידר הבריית' לא סמכינין עלה במידי ע"ש:
והנה י"ל הא דגרושה גובה ממטלטלין לפי הנוסחא שלפנינו בדברי הרמב"ם וכן תיקנו באלמנה שהוכיח מזה הרב המגיד דגרושה גובה ממטלטלין היינו שלא תהא קלה בעיניו להוציאה דפעמים שאין לו קרקע ולא יהיה לה מה לגבות וכמו שכתבתי לענין שבועה ע"ש ולפ"ז י"ל דאין ראי' מזה לדעת הרשב"א שרמז לה הרב המגיד מנדרים דף ס"ה דפריך הש"ס והא מטלטלי לא משתעבדי לכתוב' והוא לכאור' ראיה ברורה דאף גרושה לא גבי ממטלטלין ומה יענה לזה רבינו ולפמ"ש א"ש דהא שם איירי שהדירה מהנאתו והב"ד כופין אותו לגרשה ושפיר פריך והא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה דלא שייך בזה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה דהא כופין אותו להוציאה א"כ שפיר פריך ואמנם י"ל דגם כאן שייך שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ע"י נדר ודו"ק ואמנם בלא"ה הא משועבר לה ואיך יכול להדירה ואין להאריך. ועוד יש לי בזה פלפול רב בזה אך כבר הארכתי יתר מדאי ועוד חזון למועד אי"ה. (מה שכתבתי דטעמ' דגרושה גובה ממטלטלין משום שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ע"ש הנה אחר זמן ראיתי זה בבית מאיר בסימן ק' בשם הפני יהושע שכתב כן והפ"י דחה זה ע"ש ואמנם הבית מאיר השיג עליו דלאו דחיה הוא ובאמת יפה כתב הבית מאיר ותהלה לאל שכיונתי לדעת הגדולים ז"ל):