בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר נט בדין שהתה עשר שנים
בש"ע אהע"ז סימן קנ"ד סעיף יו"ד נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה כו' וע' בית שמואל ס"ק כ"ב וע' ברמב"ם פרק ט"ו הלכה ח' שכתב שהתה עשר שנים ולא ילדה והרי הוא יורה כחץ ש"ז חזקת החולי ממכה ותצא שלא בכתובה ויש לה תוספת לא תהא זו פחותה מאיילונית שלא הכיר בה כו' והוא מש"ס יבמות דף ס"ה וע' בלחם משנה שהביא דברי הרב אלפס שכתב ליישב הא דיבמות דאמרינין דהיא נאמנת משום דאיהי קים לה ביורה כחץ ואיהו לא קים לי' ואולם בנדרים דף פ"ט אמרינין דלמשנה אחרונ' אם טוענת השמים ביני לבינך אינה נאמנת משום דכיון דלא קים לי' שפיר מעיזה ומעיזה ותירץ דבנדרים מיירי שהיא מבקשת ותובעת הגט ולכך אמרינין עיניה נתנה באחר ואין כופין אותו לגרשה ולא שייך לומר חזקה אין אשה מעיזה בפני בעלה דכיון דהוא לא קים לי' שפיר מעיזה אבל ביבמות מיירי שהיא אינה תובעת גט כלל אלא שהבית דין כופין אותן להתגרש והוא טוען עליה שהיא עקרה ובזה לא שייך עיניה נתנה באחר דהא אינה מבקשת הגט ורוצה לדור עמו ורק נגד הכתובה היא נאמנת דברי ושמא ברי עדיף ע"ש שהקש' מהברייתא דיבמות דף ס"ד וכתב דמיירי שהיא טוענת שאינו יורה כחץ ואע"ג דנאמנת לענין כתובה דברי ושמא ברי עדיף מ"מ כופין אותו להוציא דשמא משקרא ושמא לא זכתה להבנות ממנו ע"ש וי"ל דכיון דהוא אומר שהוא יורה כחץ וראוי להוליד שויא אנפשי' חד"א דלפי דבריו אסור לו לדור עמה וחייב לגרשה כדי לישא אשה בת בנים ולקיים פו"ר וז"ב ובאמת יש להבין הא אנן קיי"ל דלא אמרינין ברי ושמא ברי עדיף דקיי"ל איני יודע אם הלויתני פטור דאוקי ממונא בחזקת מרי' ואמנם יש לומר כיון דשטר כתובה בידה נקראת היא מוחזקת כמ"ש הגהמ"ר בפ"ק דכתובות דמשום שהוא תנאי ב"ד חשיבא מוחזקת ונאמנת במיגו ולא הוי מיגו להוציא ע"ש ובזה א"ש קושית הלח"מ דמ"מ לענין איסור לא אמרינין ברי עדיף וכופין אותו לגרש דשמא הוא באמת יורה כחץ וחייב לגרשה ולישא אחרת לקיים מצות פריה ורביה וזה ברור והר"ן כתב שם בשם יש מפרשים דמיירי בבעל שלישי כו' והוא כדעת הראב"ד בהשגות נרא' דלדעתו אתי שפיר דנאמנת דלא שייך לומר עיניה נתנה באחר דהא בלא"ה לשלישי לא תינשא ולכן שפיר נאמנת וז"ב והר"ן הקש' על זה מהא דמשארסתני נאנסתי דאי לאו מיגו או חזקה לא היתה נאמנת אע"ג דאיכ' ברי ושמא ולע"ד א"ש דכאן איכ' ס"ס שמא היא ראויה להוליד ואת"ל דאינה ראויה להוליד שמא גם הוא אינו ראוי להוליד ואין כאן מקח טעות כמ"ש הר"ן בעצמו ואע"ג דבס"ס אין מוציאין ממון מ"מ כיון דאיהי קים לה ואיהו לא קים לי' הוי לי' ברי ושמא ובברי ושמא מוציאין ממון כמ"ש הרב פני יהושע בכתובות דף ט' ע"ב בתוס' ד"ה אי למיתב לה ע"ש ודו"ק ובזה א"ש דלא סתרי סוגיא דיבמות עם סוגיא דנדרים דבנדרים מיירי בבעל ראשון דשייך עיניה נתנה באחר וביבמות מיירי בבעל שלישי דלא שייך עיניה נתנה באחר והארכתי בזה במקום אחר וכאן קצרתי מפני הטרדא: