אור ברסלב
בית אל חלק א חדר נו פרק ב בדין ע"א בסוטה

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר נו פרק ב בדין ע"א בסוטה

חדר נו פרק א בדין קינוי וסתירה

בירושלמי פליגי ר' עקיב' ור' טרפון דר' טרפון ס"ב דע"א בסוטה נאמן לאסרה אבל לא להפסידה כתובתה ור' עקיב' סבר דאף להפסידה כתובתה נאמן ע"ש ונראה דהנה בריש גיטין אמרינין גבי שליח הגט הוי דבר שבערוה ואהחזק איסורי ולא מהימן ע"א ע"ש משמע דאי לא הוי אתחזק איסור' היה ע"א נאמן אפילו בדבר שבערוה וכ"כ בהגהת מיימיני גבי שליח והר"ן בפרק התקבל נחלק עם הרמב"ן בע"א בדבר שבערוה ולא אתחזק איסור' דדעת הרמב"ן דנאמן ע"ש והנה כאן דלא אתחזק לא איסור ולא היתר כמ"ש התוס' בריש נדה ולכך עד אחד נאמן לאסרה אבל לא להפסידה כתובתה לר' טרפון דהא איכ' שטר כתובה בידה ואיכ' חזקת חיוב והוא טוענת ברי והבעל שמא ור' עקיב' סבר דגם להפסידה כתובתה נאמן דהא היא גרמה בסתירתה לאסור עצמה לבעלה ולכך הפסידה כתובתה גם הא עיקר תיקון כתובה היא שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה וכאן הא היא אסורה עליו וכופין אותה להוציאה ואמאי יהיה לה כתובה ולא דמי לאשת כהן שנאנסה דאית לה כתובה דאונס היא ונסתחפה שדהו והנה לפמ"ש התוס' דלאביי דאמר בקידושין אשתו זנתה בע"א נאמן למה לי קרא בסוט' דע"א נאמן לאסרה ותירצו דלאביי מיירי קרא דהבעל מכחישו ואומר לא ראית א"כ י"ל דע"א נאמן לאסרה דהא התור' האמינתו אבל לא להפסידה כתובתה דהא הבעל מכחישו ואומר דשקר העיד אבל ר"ע סובר דס"ס כיון דנאסרה עליו ע"י סתירה וקינוי וא"י לשתות מחמת הע"א הפסידה כתובת' והודה ר' עקיב' לר' טרפון ע"ש ובאמת לא נמצ' בשום פוסק דאית לה כתובה ולפמ"ש י"ל דאם הבעל מכחישו שפיר יש לה כתובה והפוסקים מיירי שאין הבעל מכחישו דהא אנן. כרב' קיי"ל בפרק האומר דלא מהימן ע"א אף דשתיק הבעל ולא מכחיש אותו וז"ב.

והנה בשבועות דף ל"ב בהא דהכל מודים בעד סוטה מבואר דאין לה כתובה וסותר דברי הירושלמי ולפמ"ש א"ש דהא שם מיירי דהבעל השביע העד שיעיד לו שראה שנטמאה אשתו וכיון שאינו מכחישו בכה"ג שפיר מפסדת הכתובה ודו"ק והנה י"ל דזה הכל בזמן הבית דהיא יכולה לשתות ובזה פליגי ר"ע ור' טרפון אבל בזה"ז דליכ' מים המאררים בלא העד היא מפסדת הכתובה ולכך השמיטו הפוסקים דין זה וזה ברור והנה י"ל לפמ"ש הפוסקי' דלכך עידי זנות א"צ דו"ח דהא איכ' כתובה למשקל כדיני ממונות דמי וכיון דהע"א אינו נאמן להפסיד כתובתה צריך דו"ח ואין להאריך והנה הרמב"ם פסק בפ"ד הלכה י"ב ואינו מביא אפר והיינו לפי גירסת רש"י דלא גריס ולא היא ופשיט מהא דרב הונא אמר רב מביא רקבובית ע"ש וכן פסק ולא יחפור בקרדום בהיכל ואם חפר כשר וע' בירושלמי דאמר ר' אבין דכן אתאמרא יכול לא יהא כשר עד שיחפור בדקר ע"ש משמע דאף לכתחלה יכול לחפור בדקר וצ"ע וכן פסק דנוטל חצי לוג מן הכיור ובתוס' ד"ה מביא מים משמע דאפילו לרבנן בדיעבד סגי ברביעית ע"ש וע' מהרש"א וע' בירושלמי בעי לוי בר סיסין מרבי מגלת סוטה מהו שתטמא את הידים כו' וע' פני משה שהגיה מלת דלא כמו אלא ע"ש וע' מהרש"א בתוס' ד"ה לא שהביאו הירושלמי שביאר היטב ות"ל כיוונתי לדבריו בקצת שינוי וע' בירושלמי גבי כתבה על עור בהמה טמאה ודו"ק וע' תוס' דף י"ז ד"ה לא שהבי' הירושלמי דמקשה הכא כתיב ספר ומשני שנייא הכא כתיב בספר ע"ש והיינו דהכ' כתיב בספר בפתח הבי"ת דהיינו בספר הידוע שכותבין עליו ספר תורה דהיינו קלף אבל בגיטין דאמרי' אי כתב בספר כדאמרת היינו דשם היה כתיב בספר כריתות והוא סמוך והבית בשוא לכן לא היה ממעט רק דבר שיש בו רוח חיים ודו"ק.

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה