אור ברסלב
בית אל חלק א חדר נד פרק ו

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר נד פרק ו

חדר נד פרק ו

הנה הרמב"ם פרק כ"ג מהלכות אישות הלכה א' כתב ואם כתב לה אחר הנישואין צריך לקנות מידו וכתב מרן הכ"מ ז"ל מדקדוק לשון רבינו ז"ל נראה לי לא לענין שיועיל הקנין אחר הנישואין לענין הפירות אע"פ שלא כתב לה אלא דין ודברים אין לי בנכסייך קאמר כדמשמע מדברי הרב המגיד דא"כ אין בין ארוסה לנשואה ולא כלום אלא לענין שיהיה מכרה ומתנתה קיים כו' ע"ש והנה מ"ש מרן ז"ל כדמשמע מדברי הרב המגיד לא ידעתי היכן משמע כן מדברי הרב המגיד דהא הרב המגיד כתב בפירוש הטעם דמגוף הקרקע סילק עצמו ואין לו פירות כלל דכיון דלא היה צריך קנין כלל וקנו מידו לאוסיפ' אתי כו' וזה אם כתב לה בעודה ארוסה דגם אם כתב לה דו"ד אין לי בנכסייך מהני וא"צ קנין כלל ולכך אי קנו מידו מהני גם לפירות דלאוסיפי אתי אבל אחר הנישואין דבלא קנין לא מהני כלל דידו כידה ומכרה ומתנתה בטל וא"כ צריך הקנין לגוף הענין שתוכל למכור מהיכא מוכח דלאוסיפי אתי אף לפירות והא דכתב הה"מ בהלכה ז' והדבר פשוט דכל שקנו מידו מסתלק הוא מן הפירות וכמו שנזכר למעלה דאפילו אחר הנישואין מסתלק הוא בקנין היינו דשם קאי אהא דכתב הרמב"ם שהתנה עמה שלא יהיה לו דו"ד בנכסיך ולא בפירי פירותיה עד עולם אבל אם כתב לה סתם דו"ד אין לי בנכסיך וקנו מידו אחר הנישואין לא מהני לפירות וכוונת הה"מ הוא רק דמועיל קנין אחר הנשואין וזה פשוט לע"ד וע"ש בכ"מ דיש ט"ס בדבריו ובבדק הבית שם הנוסחא נכונה ע"ש וע' במל"מ שם הלכה ב' שכתב דמדברי התוס' בהחובל דף פ"ו מוכה כדברי הטור והיינו דהקשו לר' יוחנן דס"ל ק"פ כקה"ג דמי מה צורך לתקנת אושא ותירצו דנ"מ אם כתב לה דו"ד אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפ"פ כו' ומשמע דבכה"ג מכרה קיים ולכך התקינו באושא דהבעל מוציא מיד הלקוחות אחר מיתה ועמ"ש תוס' בכתובות דף נון ובמהרש"א ומהרש"ל שם ולקמן אדבר בזה והבית שמואל הוכיח מדהקשו התוס' והרא"ש דהא בלא"ה מכרה קיים בנכסים שנפלו לה משנתארסה ולא תירצו דמהני שתמכור לכתחלה וע"כ דגם בהתנה לא תמכור לכתחלה ע"ש והנה לפמ"ש לפרש הא דאמר בוצינא טב מקרא היינו דלזה אינו חושש דהא אסורה למכור לכתחלה וגם הוא יכול לעכב המכירה א"כ מוכח דלא תמכור לכתחלה אך זה לשינויא דאביי אבל לשינויא דרב אשי ל"צ להאי שינויא דבוצינא טב מקרא וי"ל דגם לכתחלה מוכרת וכבר כתבתי די"ל דלכך נטה רב אשי משינויא דאביי דדחיקא לי' מילתא לאוקומי דלא כר"ג ע"ש והתוס' והרא"ש הקשו לפי שינויא דאביי ואין הכרע מזה לדינא ואין להאריך כאן ובלא"ה הוכחת הב"ש יש לדחות וע' הפלאה ודו"ק והרא"ש הביא הירושלמי ר' ירמי' בעי כתב לה דו"ד אין לי בנכסייך ונפלו לה אחר כך מהו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו אמר ר' בון מזכותו אתה למד חיובו אלא לא כתב לה שניה שלא יהא לו אכילת פירות והדברים סתומים וי"ל דר' ירמיה שאל לפמ"ש הרא"ש דהמשנה אתיא אליב' דאמרו לו דס"ל מכרה בטל ע"ש ובעי ר' ירמיה הדין לדידן דס"ל כר"ג דמכרה קיים וא"א לומר דכוונתו על מכירת הנכסים דבלא"ה מכרה קיים אם יש לומר דכוונתו על הנכסים שיפלו לה אחר הנישואין וכמ"ש הר"ן וע"ז שאל ויש לך אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו וע"כ דכוונתו היה על הנכסים דיש לה עתה קודם שנשאת ובזה בלא"ה מכרה קיים לר"ג דקיי"ל כוותי' וע"ז השיב ר' בון מזכותו אתה למד חיובו כו' והיינו דאף דיותר יש לפרש מנכסייך לענין מכירה דהא בוצינא טב מקרא מ"מ כיון דא"א לפרשו על מכירה דהא לר"ג בלא"ה מכרה קיים וא"כ אין לו זכות בהן בלא"ה לענין מכירה בע"כ אתה צריך לפרשו לענין פירות דלא יאכל פירות מנכסיה דבזה יש לו זכות אילו לא כתב לה לכן כתב לה דו"ד אין לי בנכסיך שלא יאכל פירות נכסיה דעל מכירה א"א לפרשו וגם על הנכסים שיפלו לה אחר נשואין א"א לפרשו דיש אדם מתנה על דבר שאין ברשותו ובע"כ נדרשהו על פירות נכסיה והמעיין יראה מה שמחולק הירושלמי עם ש"ס דילן ולא אאריך עוד ומצאתי בפני יהושע סבר' זו ע"ש אלא שכא העיר על דברי הירושלמי והא דלא אמר דכוונתו היה שתוכל למכור לכתחלה דהא אפילו לב"ה לא תמכור לכתחלה י"ל דע"ז בלא"ה טוב לו להסתלק מאכילת פירוש מלהסתלק שתוכל למכור לכתחלה דאז ודאי יהיה לו הפסד הקרקע שתמכור לכתחלה ול"ש בוצינא טב מקרא וכמ"ש לעיל ואמנם לשינויא דרב אשי דבנכסייך משמע ולא לפירות י"ל דלא שייך זה דר' ירמיה ויש לפלפל בזה ואין להאריך:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה