אור ברסלב
בית אל חלק א חדר מט בדין קידושי שטר

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר מט בדין קידושי שטר

חדר מח בדין מקדש באוכל שאין בו ש"פ

א בירושלמי איתא דשטר קידושין אע"פ שאין בו שוה פרוט' דאל"כ היינו כסף והנה בש"ס גיטין אמר רב חסדא יכילני' למפסל כל גיט' דעלמא דכתיב ונתן ואין נתינה פחות מפרוטה וע' במקנה דכתב לפרש הירושלמי הנ"ל דהוי אמינא למילף קידושין מגיטין מויצאה והיתה דבעינן שוה פרוטה ואמר בירושלמי דאי אפשר לומר כן דהיינו כסף ואמאי כתבה תורה שטר ע"ש. ואמנם י"ל דאינה הוכחה דאף דנימא דבשטר קידושין בעי ש"פ דילפינן מגט דכתיב בי' ונתן מ"מ נ"מ דבכסף בעי שומא דאל"כ לא סמכה דעתה אבל בתורת שטר אף דבעי שוה פרוטה דילפינן מגט דבגט כתיב נתינה ואין נתינה פחות מפרוטה וילפינן קידושין מיני' מ"מ אין ענין לסמכה דעתה דבשלמא בכסף אמרינן אין אשה מתקדשת בפחות משוה פרוטה כדאמרינין אשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא נפשה ובעינן דתסמוך דעתה שהוא ש"פ ולכך בעי שומא אבל כאן דבעי שוה פרוטה מצד גזה"כ דילפינן בהיקש מגט אבל לא בעי סמכה דעתה דהא בגט ג"כ בעי שוה פרוטה לרב חסדא אע"ג דהוא בעל כרחה וא"כ לא בעי שומא וזה ברור לע"ד. ואמנם רב חסדא דס"ל דגט בעי שיהא בו שוה פרוטה והקשה הרב המקנה ז"ל דא"כ נילף קידושי שטר בהיקשא דויצאה והיתה דליבעי ש"פ ותירץ דא"כ היינו כסף ע"ש ולפמ"ש אינה הוכחה דמתורה כסף בעי שומא כמ"ש ואמנם רב חסדא דיתיב וקא מעיין בעובדא דקדיש באבני בורלא אי אית בהן שוה פרוטה והוכיח מזה התוס' והריטב"א דרב חסדא לא בעי שומא וא"כ לשיטתו שפיר יש הוכחה דקידושי שטר לא בעי ש"פ דא"כ היינו כסף וא"ש הלשון יכילנא למפסלינהו לכולהי גיטי כו' ר"ל אני לשיטתי יכילנא למפסל כולהו גיטי דלית בי' ש"פ ודו"ק היטב:

והנה העיר הגאון המקנה בכל תנאי שמתנה אם אתן לך מלה תהיי מקודשת לי נימא ג"כ דלא סמכה דעתה שמא לא יתן לה ע"ש דכתב דבזה שהתנה בתנאי שפיר סמכה דעתה דאם לא יתן לה יתבטלו הקידושין ע"ש ולענ"ד י"ל דלא דמי לתנאי דבהתנה אם אתן לך מכה עכ"פ בגוף הקידושין סמכה דעתה ואף דבתנאי לא סמכה דעתה הלא על זה סברה וקבלה דאם יתן תהי' מקודשת ואם לא יתן לא תהי' מקודשת אבל קידשה בשיראי שמקדש אותה בגוף השיראין נמצא דלא סמכה דעתה בגוף הקידושין שמא אינו נותן לה כפי אשר דיבר ודו"ק ובזה יש להבין החילוק בין אם אומר לה התקדשי לה במנה אף דנתן לה דינר אחד הרי זו מקודשת וישלים כמבואר באהע"ז סימן כ"ט סעיף ז' דהוי כמי שאמר הרי את מקודשת לי בדינר זה על מנת שאשלים לך עד מאה דינרים אבל אם פירש ואמר לה הרי את מקודשת לי במאה דינרין אלו אינה מקודשת עד שישלים לה עד מאה דינרין דזה הוי כאילו מקדש אותה בכל המאה דינרין והמאה דינרין הם עצמן הקידושין ולא תנאי ולכך יכולין לחזור בהן עד שישלים לה ויתן לה כל המאה דינרין ואם חסר דינר אחד אינה מקודשת ולא מהני שישלים לה אח"כ דלא סמכה דעתה כמ"ש התוס' ודו"ק. ובזה יש להבין דברי התוס' קידושין דף ח' ע"א ד"ה השת' דכתבו וי"ל דמרישא שמעינין זה כיון דבמנה סתם יכולה לחזור בה ולא אמרינן ישלים אלמא לא חלו הקידושין כלל עד שישלים ה"נ כי אמר במנה זו ונמצא חסר לא חלו הקידושין ואף ההשלמה לא מהני שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למנה שמראה לה והרי הוא חסר עכ"ל והוא קצת סתום ולפמ"ש א"ש כיון דבמנה סתם ברישא יכולה לחזור זה וזה וע"כ היינו משום דהוא מקדשה בכל המנה וכל כמה דלא נתן לה כל המנה לא חלו הקידושין ולא הוי כאומר הרי את מקודשת לי בדינר על מנת שאשלים לך מנה מכ"ש במנה זו שהמנה בידו שהוא מקדשה בכל המנה וכיון דכל המנה הן קידושין עצמן ולא תנאי א"כ בחסר דינר תו לא סמכה דעתה בגוף הקידושין עצמן ואינה מקודשת ודו"ק כי כל זה לע"ד ברור ואמת בס"ד:

ב והנה מה שכתב הלח"מ דכל הראיות של רבי יוסף תן סיוע ללישנא בתרא והתוס' כתבו להפך דללישנא קמא מייתי ראיה וא"ז מהרש"א ביאר דבריהם דהן גרסי איכא דאמרי בכל דהו פליגי ולא גרסי בכל דהו נמי פליגי וכיון דפליגי רק בכל דהו אבל באמר דשוי חמשין גם רבה ס"ל דלא סמכה דעתה א"כ איך מייתי ראיה מברייתא דתני עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני בנו פדוי דהא שם צריך ה' סלעים ובזה אפילו רבה מודה וע"כ דללישנא קמא מייתי ראיה דפליגי בחמשין אבל הרמב"ם י"ל דגריס בכל דהו נמי פליגי ושפיר מייתי ראיה גם ללישנא בתרא אבל על כל דהו לא מייתי ראיה כלל וגם י"ל דגם על כל דהו מייתי ראיה דהא בכהן לא בעינן סמכה דעתי' כמ"ש הלח"מ וע"כ משום דבעי קיץ וא"כ אין חילוק בין כל דהו לשוה חמשין וז"ב. ולפ"ז י"ל דגם הרמב"ם פסק כלישנא בתרא ופסק כרבה דבין אמר שוי חמשין בין אמר כל דהו מקודשת והא דכתב דבריו רק באמר שוי חמשין היינו לאפוקי מגרסת התוס' דס"ל דרק בכל דהו פליגי כמ"ש מהרש"א אבל באמר שוי חמשין גם רבה ס"ל דאינה מקודשת לכך נקט הרמב"ם אמר שוה חמשים לרבותא וסיים ואין צריך שומא כו' כד' שתסמוך דעתה כו' ודו"ק היטב. ובזה א"ש דלא נקט דין כל דהו ועיין היטב ובחידושי בארתי:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה