אור ברסלב
בית אל חלק א חדר כד בדין מלקות המלוה והעדים

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר כד בדין מלקות המלוה והעדים

חדר כג בדין מעות יתומים

הנה בש"ע סימן קס"א סעיף א' כתב כל דבר אסור ללות בתוספת ואפילו בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית אבל אין מוציאין אותו בדיינין והגאון ישועת יעקב הקשה דא"כ הלאו כולל יותר מהעשה והוי לי' ללקות כמו בתמורה כדכתב הרמב"ם בפרק א' מהלכות תמורה ותירץ דהא דפחות מש"פ יש איסור רבית היינו עדין חצי שיעור אבל מלקות אין בו וכן אמרתי בתחלת העיון ונסתפקתי אם לקח משני בני אדם מכל אחד חצי פרוטה דלענין חזרה ודאי דאין מחזירין דהא לכל אחד אין ש"פ והמלוה לקח ש"פ ועבר על לאו ושפיר לוקה וע' בפרק הגוזל דאמר רבא גזל שלש אגודות בפרוטה והחזיר שתים כו' ומסיק דגזל אין כאן השבה אין כאן ע"ש ובאמת לפי מה שכתבו הפרי מגדים והרבה אחרונים דהיכא דאינו לוקה על שיעור שלם אז חצי שיעור מותר דלא שייך חזי לאצטרופי למלקות א"כ כיון דאין לוקין על לאו דהלואה ברבית גם חצי שיעור לא יאסור אלא דא"כ יקשה מה שכתב הרב המגיד בפרק א' מהלכות גנבה דגם שאין לוקין ואפ"ה גם חצי פרוטה אסור כמ"ש הרמב"ם שם והרב המגיד וע' מה שכתבתי בגליון הרמב"ם שלי ואין להאריך כאן ובאמת לא ידעתי גוף דברי הרמ"ה אם הפירוש דאסור משום חצי שיעור אף דגם המשנה למלך פירש כן ועש"ך ס"ק ב' שכתב ע' פרישה ואין עמדי ופשטא דמלתא לא משמע כן וצ"ע ואמנם י"ל הא דאין לוקין על לאו דרבית היינו דהוי לאו הניתן לתשלומין כמ"ש הרמב"ם ואין זה משום דניתק לעשה ושוב מצאתי כן בפני יהושע בש"ס דף ס"א ע"ב דכתב כן וכתב דדעתו לבאר זה במסכת מכות דף ט"ז ואפס פנאי לחפש אחריו ולפ"ז י"ל דלאו הניתן להשבון אף דהלאו כולל יותר מהעשה אין לוקין עליו ודמי ללאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד דאין לוקין עליו אף אם לא התרו בו למיתה או במחמר אחר בהמתו דליכא מיתת ב"ד אין לוקין עליו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות שבת ולא קשה קושית הישועת יעקב ובזה אתי שפיר הא דכתב הרמב"ם אע"פ שהמלוה והעדים עוברין על כמה לאוין האלה אין לוקין מפני שניתן להשבון כו' ולא כתב מפני שניתק לעשה כמו שכתב בפרק ג' מהלכות מלוה הלכה ד' ע"ש גבי בעל חוב שנכנס לבית הלוה ומשכנו ע"ש והיינו דאם כן היה לוקה דהלאו כולל יותר מהעשה כמו שהקשה הרב ישועת יעקב זלה"ה אבל מטעם דניתן להשבון א"ש דלא לקי וזה ברור ואמנם לכאורה הכא בלא"ה הוא לוקה אף דהוי לאו הניתק לעשה משום דלא אתי חד עשה ודחי תרי לאוי כדקיי"ל בריש תמורה וזה כוונת הרמב"ם שכתב אע"פ שהמלוה והלוה עוברין בכל הלאוין האלה אין לוקין עליהן מפני שניתן להשבון כו' והיינו אף דעוברין בכמה לאוין ואי משום דניתק לעשה הא לא אתי חד עשה ודחי תרי לאוי מ"מ אינו לוקה משום דניתן להשבון ולא למלקות ודו"ק וכבר כתבתי בשם הפני יהושע עה שכתב בזה ואין להאריך והנה הלבוש כתב הטעם דפחות מש"פ אין מחזירין דאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה ע"ש ולפ"ז י"ל דלא שייך לומר דהלאו כולל יותר מהעשה דפחות משוה פרוטה אין מוציאין בדיינים היינו דלא חייבה התורה את הבית דין שיזדקקו לפחות משוה פרוטה אבל באמת אקרקפתא דגברא מוטל להשיב רק דהב"ד אין חובה עליהן להזדקק לזה ואם רצו הב"ד להזדקק ולהוציא ממנו הרשות בידם וא"כ הוי שפיר ניתק לעשה אלא דהש"ך השיג עליו וכתב דאפילו רצו ב"ד להזדקק ולהוציא מידו אין מוציאין ע"ש וא"כ שפיר לא הוי ניתק לעשה דאין כאן עשה כלל ושפיר הקשה הישועת יעקב וצריך לתרץ כמו שכתבתי ועמ"ש השיך להקשות על הלבוש ממ"ש המחבר בסימן ו' דגומרין אפילו בפחות מש"פ וכעת לא הבינותי קושיתו והנה הלח"מ העיר דנהי דהמלוה והערב לא ילקו דניתן להשבון דהן מחזירין אבל הלוה שאינו מחזיר אמאי אינו לוקה ע"ש ולפמ"ש הבעה"ת בשה הרמב"ן שהבאתי לעיל אתי שפיר דהא עיקר אזהרתו דלוה משום אזהרת המלוה הוא שלא יגרום דהמלוה יעבור על לאו וכיון דהמלוה אינו עובר דהא ניתן להשבון גם הלוה אינו לוקה דאיך יתכן דהגורס יהיה חמור מן העושה איסור וא"ש ואמנם הבעה"ת הביא דיש מי שחולק על הרמב"ן וזה י"ל מה שכתב הה"מ דיש מדקדקין להיפך דהמלוה והערב אינן לוקין אבל הלוה לוקה דהם ס"ל כהיש מי שחולק על הרמב"ן דהביא הבעה"ת ופלפלתי בזה במקום אחר:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה