אור ברסלב
בית אל חלק א חדר יז מענין בישול בשבת פרק ב

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר יז מענין בישול בשבת פרק ב

חדר יז מענין בישול בשבת פרק א

הנה רש"י פירש במתניתין דף קמ"ו דתני ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי לעשות כלי לנקוב נקב יפה בפה נאה וע' בר"ן שהביא פירש"י דאין במקלקל שום איסור שבת ולא נהירא דנהי דכל המקלקלין פטורין אבל איסורא מיהו איכא עכ"ל הר"ן וע' תוס' כתובות דף ה' ד"ה אם שכתבו ומיהו הכא מותר לכתחלה משום דאיכא תרתי מקלקל בחבורה ודבר שאינו מתכוון ע"ש וא"כ דברי רש"י נכונים וע' במל"מ ריש הלכות שבת שפלפל בדברי התוס' והקשה עליהם ואמנם לפמ"ש א"ש דהא הוא אינו מכוון לשבור החבית אלא לאכול הגרוגרת רק דהוי פסיק רישא וכיון דהוי מקלקל אין לחוש שמא כוונתו באמת לשבור החבית דלמה יעשה כן לקלקל הכלי ולאבדה בידים וזה עדיף מפסיק רישא דלא ניחא ליה לדעת הערוך וזה ברור ובזה יש ליישב פירש"י בדף מ"ח ע"א דפריך אהא דאמר רב הונא הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת ופריך רב כהנא ומה בין זה למגופת חבית ומשני זה חיבור וזה אינו חיבור ופירש"י דפריך מרשב"ג דאמר מביא אדם את החבית ומתיז אח ראשה בסייף ומניחו לפני האורחים והקשו התוס' דהא רשב"ג מתיר לשבור אף גוף החבית עם המגופה ומה משני זה חיבור וזה אינו חיבור ואמנם לפמ"ש א"ש דהנה א"ז הגאון מגיני שלמה כתב דלרש"י משמע דרשב"ג בתרתי מיירי הן בחבית הן במגופה ע"ש שהוכיח כן מסוגית הש"ס ואמנם מחבית עצמה לא מצי להקשות דהא מקלקל הוא להתיז ולשבור גוף החבית ובלא"ה שרי כמו שכתבתי רק ממגופה שפיר פריך דזה לאו מקלקל הוא ועל זה שפיר משני זה חיבור וזה לאו חיבור ודו"ק וגם עפמ"ש לעיל א"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה