בית אהרן· אהרן פרלוב מקרלין
מכתבי קודש
מר' אהרן הגדול מקארלין
איגה"ק שכתב הרה"ק האלקי כו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה זי"ע מקארלין
שלום לאהובי התורני המופלא ומופלג כבוד קדושת ש"ת מוה' דוב בער יצ"ו ני'.
הנה שמועה שמעתי ותרגז בטני לקול הומיה מתועבת היצה"ר אשר מלובש בפי זקן וכסיל המלובש בפי לומדי' כסילים לעבודת הבורא שדרכם לקצץ רגלי המביאים דורון נפשם בנפש חפיצה ושפילה לו ית'. ונעלם מהם מאחז"ל כל המתלוצץ תחלתו יסורין וסופו כליה ח"ו. ובפרט המתלוצץ ח"ו ממי שרוצה לילך בדרך הטוב אשר מהראוי היה להחזיקו כמו שעשו חז"ל הקילו בכמה דינים מפני תקנת השבים בכדי לחזק ידם לעבודת השי"ת. אך אין זה תמיה כי ידענו זה מאמר חז"ל יצרו מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו ואילולי הקב"ה עוזר לו וכ'. ומבקש תחבולות לפתות בני אדם להתלוצץ על העובד. יורד ומסטין עולה ומקטרג ג"כ להביאו לכלל כעס ח"ו. הגם שכל הדברים שתמוה בעיני העולם עליך. בדעת חכמים נכון הוא. כי מה שמתלוצצים עליך בשובבי"ם העבר באמרם שאין זה אלא בשנת העיבור טעות גדול הוא זה. הגם שכמה מחברים ובראשם השל"ה הקדוש וגם המג"א הביאו שנת העיבור. זה לפי המון עם שנוהגים כן. אך בעל נפש בוודאי מקיים מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל והביא העט"ז בהלכות תענית שזמן הפרשיות מסוגל מאוד. וגם כמה מופלגים ויראים קיימו לאין מספר ומקיימין בכל שנה ואין פוצה פה: אך ומה גם שאומרים עליך שאתה מרבה בסיגופים ותעניות ומקוואות. הגם שאין חמיך וחמותך מסכימים. אמת להיות טהור בכל עת לקיים מצות טבילה בזמן הצריך אינך צריך להשגיח על שום בריה בעולם. וגם להתענות עשירי או להפסיק יום אחד קודם ער"ח לער"ח ויהיה הפסקה של ב' ימים בוודאי אין להם רשות לעכבך. אך להרבות בתעניתים וסיגופים ומקוואות זו עצת יצה"ר לבטל אותך מלימודך ומתפלתך להתפלל בכח חלוש ובדעת מבולבלת. בוודאי יותר טוב לאכול מעט בכל יום אף פעמים. ולא להתענות או להצבות בטן מאכילה מרובה ולהתבטל מזה ע"י מלימוד. בכן עצתי היעוצה ואם תשמע לי אזי יהיה טוב לך סלה. רק תקיים תמיד הש"ע סי' א' סעיף א' לא ימוש מפיך ומן מחשבתך תמיד. וסי' רל"א תקיים תמיד בכל דרכיך דעהו. ותראה לקיים כל מה שנמצא בש"ע א"ח. ותעשה לך שיעור בכל יום לחזור על הש"ע ולקיים מה שתמצא בש"ע א"ח. ואי"ה כשתהיה ברשותך ותהיה בעה"ב בפני עצמך אזי תעשה אי"ה כפי חוזק שכלך שיורך הבורא ית'. אך למע"ה תתייחד בלימודך לשם שמים כי ידוע מאמר חז"ל כל הלומד תורה נעשית לו סם חיים ואם לאו ח"ו נעשית לו סם מות. ואם יש לך ספר ר"ח. מיניה לא תזוע ותקיים כל הכתוב בו. אך לא הסיגופים ותעניות הכתובים בו. ואז טוב לך סלה. כ"ד אהובך בן דודך הכותב בחפזון גדול מטרדת עבודת הקודש מנאי אהרן בלא"א מוה' יעקב יצ"ו:
מר' אשר מסטאלין
איגה"ק אשר כתב הרה"ק כו' אדומו"ר הרב ר' אשר זצוקללה"ה
שלום שלום כפולה ומכופלת ורב טוב לאהו' מחותני ידידי הרבני הותיק הנגיד כבוד שמו מוה' יוסף שיחיה:
מהודענא אודות וכו'. ומה שסיפר לי חתנו שיחיה שמעלתו עצל במלאכתו מלאכת שמים ואינו עוסק במו"מ ורוצה להיות יושב אוהל ומקנה. ידע אהובי שלא טוב זה הדרך. ומקרא מלא הוא יגיע כפיך כי תאכל וכו'. ובגמ' גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים. ויאמין לי אהובי שגמילות חסד אחד או פרוטה צדקה אחת או שאר מצות מעשיות ובפרט הכנסת אורחים. וכל מה שבכלל כל התורה אין בכלל אלא מה שבפרט. ומהפרט נעשה כלל גדול בתורה וכל פרט בפני עצמו הוא כלל. כללו של דבר הוא יותר טוב מכמה שבועות ואפשר שנים שהוא לומד בתורה. שהעיקר הלימוד הוא לעשות. ומי ומי עלה למרום להוריד עוז מבטחה כאשר איש הנאמן ועוסק באמונה. וצא ולמד מהשאלות ששואלין נשאת ונתת באמונה וקבעת עתים לתורה. ומזה מי שעוסק באמונה אין החיוב עליו רק בקביעות עתים לתורה. ולהבינך הענין יותר. כי ידע כי בעת שהוא לומד אינו מקשר עצמו נפשו ורוחו ונשמתו להתענוג אמתי כאשר הוא עושה המצוה בעשיה. ומקשר עצמו עם מי שהוא עושה עמו המצוה. וזה בחי' זכר ונקבה. והתענוג שמקבלין שניהם היא ההולדה. וזהו תולדותיהם של צדיקים מעש"ט. וידע אהובי שזה עיקר השלימות. לבד מבני עליה אשר הם עושים יחודים בכל תנועה ותנועה. ובפרט בכל דיבור ודיבור. וע"ז נאמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. והדרך כבושה לפני בעלי בתים הרוצים להיות סור מרע ועשה טוב. כאשר כתבתי יותר מכמה למודים. ובעז"ה עלה בידי לכמה וכמה אנשים שרצו לעשות כמעשהו. והכרחתי אותם למו"מ. ובעז"ה מחזיקים לי טובה. בזה ובבא. והעיקר שלא יתעצל בשום עסק. וידע בעת שהוא עצל במו"מ גם הלימוד שלו בעצלות. וע"ז ג"כ נאמר ולחם עצלות לא תאכל. וידע שאין דרכי כ"כ להרבות בכתיבה רק מחמת וכו'. אנא נפשי בכתיבה יהבית. ואי"ה כשיקיים כפי מכתבי אכתוב לו יותר באריכות. ועליו לעשות וד' יגמור בעדו לטובה. ויהיה ברוך ממקור הברכות הוא וביתו וכל אשר לו וכל הנלוים אליו ודורשי שלומו הטוב עד עולם כי טוב מהאל הטוב כל הימים טוב. מנאי הכותב בטוב ורוצה ומבקש שיהיה לו טוב בכל טוב סלה. הק' אשר בהרב מו"ה אהרן זצוקלל"ה: ומהודענא אודות גיסי שיחיה שיראה להשגיח עליו. על בריאותו שיאכל בעת אכילה. ויישן בעת השינה. ויראה שיישן כפי הצורך לבריאות גופו וראשו ואיבריו ואל יהיה דבר זה קל בעיניו. ובפרט שהוא כחוש ורך בטבע. ובוודאי יהיה למודו אי"ה יותר טוב. (חסר)
איגה"ק שכתב להרה"ק מקאשיפקע זצוקלל"ה זי"ע
שלום לאהובי מחותני ידיד ה' וידיד נפש כל חי הנצמד בקירות לבי הרב החסיד המפורסם איש אלקים קדוש כבוד שם קדשו מו"ה שמואל הלוי שיחיה הוא וביתו ובניו וכל אשר להם שלום הכל שלום:
הנה הגם שאין לי פנאי. רק אהבה דוחקת ואי אפשר להניח בן ביתי הנוסע למחניכם בלא הודעה. ומהודענא שב"ה אני וביתי ובני אהרן יחיה וכל ב"ב ב"ה בחו"ש וכה לחי. וכה נזכה לשמוע בשורות החוה"ש מאהובי הנצמד בקירות לבי באהבה ואחוה ושלום וריעות. ואזכה לראות נועם זיו הדרת פני קדשו בשמחה ושלום על ישראל שלום בשמחת ישראל שלום ויזכה בחיים חיותו לשמוח ולאור באור פני מלך חיים עד העולם.
מנאי אהובו מחותנו ידידו לנצח בחשיקה וחפיצה ודביקה ומצפה ראות פניו בשמחה ובטוב לב הק'
ומה שהנחתי הנייר חלק: ידע אהובי שקצר היה לכתוב. עם כל זה אם ירצה יכול לקרות גם החלק. כי בחלק כתוב ג"כ יותר מעיקר הכתב שקורין מחמת הלבנונית שניכרים האותיות והחלק כולל אותם. וע"ז אמר יעקב ואנכי איש חלק. וזהו ויקם עדות ביעקב ותורה:
איגה"ק שכתב להרב הישיש החסיד מו"ה אברהם יעקב זצ"ל מסטאלין
כתיב ויקראו בספר תורת אלקים מפורש ושום שכל וכו'. כי בוכים כל העם וכו'. וכתיב אל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם. והענין כי ביום הזה הוא ראש השנה כתיב ויבאו בני האלקים להתיצב וכו' ואיני רוצה לדבר מזה בעת הזאת. והעיקר שכל הכחות והפעולות שעושה אדם בכל השנה עומדים עמו והוא רואה אותם כמאחז"ל מי מעיד עליו קורות ביתו. היינו המחשבות שהוא קורה עליו. ובפרט כשמייחד לבו ומבין אל מעשיו ויודע שאין בהם שלימות בא לו מזה מרה שחורה ר"ל. ומזה באו לו פחדים. השם ישמרנו. וזה עיקר הקטרוגים. ופשיטא בזה היום. וביותר שקראו לפני אנשי הגולה התורה כמו שנאמר מפורש ושום שכל. היינו שהשכילו הטוב הגנוז בתורה. ובאמת תכלית הטוב אין בו שום רע ולא שום שינוי רצון מהבורא ב"ה חס ושלום נגד רצונו הפשוט. וכשהשכילו על הדבר וראו עצמם בעירום ובחוסר כל כו'. על כן עצה היעוצה להתחזק עצמו ולבו ולשמוח בכל הטוב שעשה וידע בעצמו שבכל עת שבוא יבא ברכה זו תפילה או לשאר עסק עבודת הבורא או מצוה שנתאמת אצלו שיש לו מזה תענוג ונחת ושמחה שזכה להתקרב לעבודתו. ופשיטא כשהוא מכיר חסרונו תמיד ובעת עשיית העבדות הוא מבקש ושואל לאלקי עולם שירחם עליו ועל נפשו ויעזור לו שלא לעשות מעשהו זר ונכרי'. זה האמת. והאות והמופת חותך חיים לכל חי. ובוודאי הוא רוצה בתיקונו של מעשה זרות חס ושלום רק שאין צדיק בארץ. ע"כ אין להשגיח ולעשות מזה חס ושלום ענינים זרים עיקר רק כמו שיודע בנפשו האמת אתו בלב שלם שרצונו וחפצו ותשוקתו ושמחתו לעשות רצון אביו שבשמים. וכשישגיח על זה בעינא פקיחא יהיה לו מזה תענוג גדול. ויכול להיות שזהו פירוש הפסוק לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. היינו כשרואה עצמו בחסרון כמה ענינים שלא נעשו כסדר הלב והנפש כמ"ש נפשי אויתיך. ומשבר לבו לה' בהכנעה גדולה ובנפש שפלה ורוח נמוכה ומסתכל עי"ז בהשמחה של מצוה להתענג בעת עשייתה ובעת קרבת אלקים יחפצון שלא ינתק חבל נחלתו נחלת ה' ממנו עד עולם בלי ספק שהתענוג של עבדות הבורא גדול אצלו כל כך עד שבטל ומבוטל אצלו כל כחות החיצונים והרעים ובזה השמחה יתחדש בכל עת וזכור יזכרנו ויהמו מעיו עליו. הגם שמה אנו ומה שמחתינו ותענוגינו מתענוג אלקי עולם הנצחי אלקים חיים. עכ"ז היא תהלתו ותפארתו. ובריאת עולמו היה בשביל זה התענוג והשעשועים שעושים לו בניו. ובפרט בזה היום אנו אומרים זה היום תחילת מעשיך ביום בריאת העולם בוודאי השי"ת ברחמיו מסתכל בכל השעשועים שעושים לו בניו ורוצים אהבתו ויראתו באמת. ואם יש אצלו כמה ענינים שיודע בעצמו שלא טוב הדבר. ע"ז נתן השי"ת ברחמיו עצה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. ויראה לתקן ולהשלים המלוכה שקלקל בכל השנה ויעלה זכרונו לפניו לטובה ובמה בשופר. והיינו על ידי השמחה שזכה לקבל מלכותו ברצון כמש"כ וביום שמחתכם וכו'. וכבר אמרתי זה הפירוש על פסוק שאומרים קודם תקיעת שופר. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. היינו שהמלוכה נקראת אמירה מלשון אימרא. וכשאני שש ע"ז ומקבל אני עלי עולו בשמחה עי"ז מוציא שלל רב מכמה ניצוצות. ולהמתיקם ולאור באור פני מלך חיים ורצונו להמתיק ולבטל כל הקטרוגים. רק שעדיין בימים אלו אינו בפועל ממש. וביום חג הסוכות שנתגלה השמחה ואומרים זמן שמחתינו אז הוא חג האסיף. היינו שנאסוף את תבואתינו מכל השנה וכל כחותינו ממעשינו לחי החיים. וזהו העיקר של שמחת בית השואבה. והאמת שזה עיקר עבודת הצדיקים שבכל עת ובכל שעה הם מסתופפים בזה השעשועים תמיד ואין נותנים לנפש שום רפיון ומתחזקים ברוב עוז עד שעת קשרם עצמם לתענוג אלקי עולם ובאים לדביקות גדול ולוחמים נגד היצה"ר. וזהו עזר כנגדו. אך אנשים דלים ודעתם קצרה ונפשם רחבה שלפעמים נופלים בעצת היצה"ר ותאוותו. יהיה איך שיהיה. עם כל זה אנו מחוייבים להתאמץ ולהתחזק בשמחת ה' באמת. ועל זה אמר הכתוב אל תעצבו כי חדות ה' היא מעווכם. היינו כמש"כ ויתן עוז למלכו. היינו להמליכו באמת ובל"ש ובשמחה:
וזהו שרציתי לכתוב לאהובי מכבר ששאל אותי על המ"ש ופחדים ה' ישמרנו. ובקש מאתי ליתן לו עצה טובה. וכעת הוא מעניני דיומא וסמכתיו על הכתוב לחיים. וה' יכתבהו ויחתמהו בספר החיים לאלתר לחיים. ויחזקהו וישלח לו רפואה שלימה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו וימלא משאלות לבו לטובה. ובכל אשר יפנה יצליח. ויהיה לבו שמח עד שחכמתו תאיר פניו באור פני מלך חיים עד העולם עולמו של יובל ישלח שרשיו ופארותיו פא"ר מים חיים:
מנאי הרוצה להתקשר עמו בעבודתו באהבה וחיבה יתירה נודעת לאהובי לראות עצמו בכל עת ובכל שעה שלא להיות ח"ו פירוד לבבות. ובפרט בימים הבאים לקראתינו לשלום שמחים וטובי לב צריך לשמור עצמו ולבו משום התחלקות ושלא יהיה שום חציצה אפילו כמלא נימא כאשר כתבתי לאהובי. וכל זה ידע אהובי שעדיין לא נתברר אצלי אודות התפילה איך ומה. ע"כ אני מן המודיעים שיראה אהובי להשגיח על רצון ה' ברחמיו ויהיה איך שיהיה רצון הבורא ב"ה. ופשיטא שאין אתי יודע עד מה איך להתנהג. רק אני מוכן בעזה"י לבקש בזה שיורינו ה' דרך האמת לאמיתו. ע"כ פעם אחר פעם מהודענא ומזרז לאהובי שיראה אהובי ג"כ לקשר כל דבר לרצונו הפשוט ית' בשמחה ובטוב לבב מרב כל. ועי"ז יזכה לשמוח בשמחת בית השואבה ולקבל פני הרועים בחיים חיותו המוכנים לבא עם המלך שמו חיים. ואמרתי כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ויברך את עמו בשלום. מנאי אהובו באמת המוכן בעזה"י לקיים ככל אשר כתבתי לאהובי הק'...
איגה"ק שכתב לאנ"ש באזהרת שמירת שבת כהלכתו:
אליכם אישים אקרא דורשי ה'. זרע אברהם. רודפי צדק. מבקשי ד'. שמעוני וישמע אליכם ה'. למלא משאלות לבכם לטוב בבני חיי ומזוני. ויעמדו על הברכה הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם. יעשה עמם לטובה אות בכל מילי מיטב אמן סלה:
אחינו ב"י. הנה נודע יד ה' את עבדיו חיבה יתירה נודעת. וחביבין ישראל שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך והודיעם. וזעם את אויביו שמתן שכרה לא הודיעם. וידוע גודל קדושתו בעצמותו למעלות האנשים שומרי שבת כהלכתן דרשו מעל ספר ה' ותמצאו חפץ. עד שאמרו חז"ל שקולה שבת שכל המודה בה כמודה בכל התורה. ואיתא בגמ' על פסוק כי מי בשחק יערוך ונאמר ביום השבת יערכנו. וכל עריכות של כל אדם הן בעוה"ז והן בעוה"ב והן לתחיית המתים הכל יערוך אליו לקדושת השבת. הגם שאין צריך לזה כי זה ידוע ומפורסם בכל התורה כולה בכלל ובפרט שהוא מלא על כל גדותיו. ונחלין ומבועין שתורתינו הקדושה במצות שבת גרוסה. והן עתה שמעתי קול ענות מעבירין קול במחנה לאמר נבלה נעשתה בישראל. יען אשר בהיותם במקום מסחר המלח ונושאין ונותנין בהרמת ידיהם בעקירה ובהנחה להניח בספינות ובעגלות. ונתהוה על ידיהם חילול שבת בעוה"ר בפרהסיא וחוצבין ועוקרין ממחצב המלח. ומכש"כ בהשמעת קולם לערלים לעשות מלאכתן. אשר יש בזה כמה מלאכות אבות ותולדות. ואפשר כל הל"ט מלאכות. ואין איש שם על לב לאמר הלא משומרי שבת אני. גם בעת הליכת הספינות נגמר ונעשה על ידם ושלוחיהם דברים האסורים מאבות בהוצאות והכנסות מרשות לרשות. והנה אנכי בשמעי זאת לפום ריהטא אמרתי יפה השתיקה. וטוב למשוך את ידי מלבוא בתוכחת מוסר. ושמתי לנגד עיני מאמר חז"ל תמה אני אם יש בדור הזה וכו'. ואחרי שובי רעיוני יבהלוני חיל ורעדה אחזתני ותסמר שערות ראשי. יען נתוודע לי האנשים אשר הרימו את ידם וגם המה היו בזה והמה מאוכלי שולחני. ואפשר שיש בידי למחות. ואולי עלי מוטל להזהירם לאשר בקולי ישמעון. ולהציל את נפשי באתי. לזאת קולי ארימה. אהוביי אחיי ב"י הביטו נא וראו כי חטאתכם ורעתכם רבה ננד ה' וחטאתכם גדולה עד למאוד. איך לא תיראו מהקללות והארורים הכתובים על עוברי דת והן מחללי שבת בפרהסיא. שימו נא לבבכם על זאת. כי מלבד הנבלה הגדולה הזאת שעוברים את פי ה' והם מאבדים עצמם לדעת כי אני ה' מקדשכם ביודעים ובלא יודעים. ואף גם זאת כי חטאתכם רבה שמחללין את ה' בפי ההמון שנמשכין אחריהם ועושים כמעשיהם באמרם הלא האנשים ההמה אשר תורת ה' בידם ושואלים ודורשים בעבודת ה' ית' קרבת אלקים יחפצון ונקראים בשם חסידים. ואם הם עושים מעשים כאלו חילול שבת בפרהסיא. מה יעשו אזובי קיר דלת העם. והם יראו וכן יעשו. ולא די להם מה שחטאו בנפשותם עוד ידם נטויה ללמד לאחרים להקל בעיניהם חילול שבת לגמרי. ועל ידם הותרה הרצועה לעשות איש כל הישר בעיניו. ועוד אלי דבר יגונב. ותקח אזני שמץ מנהו. המה לשמצה בקמיהם בין הערלים לעשות מלאכתן כאלו ביום חגם ודוברים רע על נפשם דברי חרופין וגדופין נגד הערלים שמטילין עליהם כמשפטם והן משיבין שהיהודים רוצים ומכריחים אותם לחלל חגם כאשר המה מחללים. ובעוה"ר היינו ללעג ולקלס בעיני העמים מגודל חילול השם. השם הטוב יכפר עליהם:
ומה מאוד נוראות נפלאתי על מורי הוראות בישראל מנהלי צאן קדשים החרדים על דבר ה'. ומקבלים מהקהל ונהנים מן ההקדש בכדי להורות לעם ה' דרכי השם וללמדם את המעשה אשר יעשון. ומהראוי להם לעמוד בפרץ ולעשות גדרים וסייגים ולהזהיר את בני ישראל להפרישם מאיסורא בכל אשר תמצא ידם לעשות בכתב. ועתה מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם לעשות זאת אשר זממו יד לפה ומה זו שתיקה. אם קטנים המה בעיניהם ראשי ב"י המה ומן השמים הקימו אותם כמאחז"ל אפילו ריש גרגותא מן שמיא מקימין. ולמה לא יאזרו גבורה להציל נפשות ישראל מלחטא. חלילה להם. ואם ימעלו להם במלאכתם מלאכת שמים המה כאילו מועלין ומפגלין ח"ו בקבלת דמים קודש ישראל לד'. וממלאים כריסם מקדשי שמים מבלי הנאה לריח ניחוח לה'. הביטו וראו כי זה הכריחנו לבוא עם הספר על הגלוי ועל החתום. כי גם בידם יש למחות. ועתה הנבלה והמכשלה הזאת תחת ידם ואין מוחה. מהראוי שיפקידו פקודיהם למטות בני ישראל בכל מקומות ממשלתם לעשות גדרים וסייגים וקנסות עצומים לדבר זה ולהזהיר גדולים על הקטנים ואיש אל רעהו יאמר חזק ונתחזק בעד תורתינו הקדושה ויעשו משמרת למשמרת. פן ואולי ילכדו במצודת שומע ורואה ושותק. והעיקר להזהיר המון העם שלא יסמכו על ההתירים המורגלים בפומי דאינשי. וטרם עשותם שום דבר יחקרו בבירור גמור לעשות בהתירא ממורי הוראה:
ועתה אהוביי אחיי וריעיי. הנה ה' עמכם קראו אל ה' בחזקה אולי יתעשת ה' אלקים לסלוח על העבר. ועל להבא גדרו לבקעה זו שפרצו בה פרצות הרבה בפרץ מרובה. ותקבלו מהיום והלאה לדורותיכם שלא לעשות שום מלאכה בבית ובשוק הן ע"י עצמו או לומר לערלים לעשות שום מלאכה מבלי שאלת פי מורי הוראות בישראל. ואת אשר יתירו הם על פי התורה. היינו תורה דאורייתא או דרבנן אותו ישמרו לעשות ולא זולתו. ומעצמם אל ידמו מילתא למילתא. כ"א את אשר יאמר להם ההיתר בפירוש. והלכות שבת נפישין. שומריו ינצרו כאישון:
מנאי הרוצה בחפיצה בחשיקה ודביקה לזכות את בני ישראל ואזכה גם אני בתוכם בזכות אבותי ומורי הקדושים ובקדושת השם ובקדושת ישראל ובקדושת השבת. מאדוני אבי ז"ל. השבת נועם הנשמות. והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות. להתעדן באהבתך וביראתך וישראל בצל כנפיך יחסיון. באמת ובאמונה לעבדך. הק'...
איג"ק ששלח להרב הקדוש המגיד מקאזינעץ
בעז"ה יום ב' פ' תולדות פה ק"ק סטאלין. לקאזעניץ
שלום כפולה ומכופלת ורב טוב לכבוד אדוני הרב הגאון המפורסם תפארת ישרא"ל והדרתו הדרת קודש איש אלקים מגדל עוז. שמינו משותף בשמו. בו נרוץ ונשגב. החסיד המפורסם לשם ולתהלה ולתפארת. כבוד קדושת שמו מוה' ישראל נ"י שיחיה. ע"ש כל הנלוים אליו ודו"ש הטוב ובשלומו יהיה לכולם שלום על ישראל.
אהובי חמדת נפשי וצור לבבי וגעגועי ושעשועי בכל עת אזכרנו המו מעי לו. ואתחנן ואבקש מאת פני מלכי וקדושי קדוש ישראל שאהיה חקוק בלבו הטהור והקדוש כדמות דיוקני כו'. הגם שאני בריחוק מקום הזמן מכבודו. עם כ"ז נפשי קשורה בנפשו נפש ישרא"ל כמעט בכל תפילה ובפרט בשבתות קדשינו נשמת חיינו נקשרתי עמו בחביון עוזו בעבותות אהבה כו' כו'. מנאי הכותב אליו לכבודו ולידידות לבי וכלות נפשי שנכספה וגם כלתה נפשי לחצרותיו ולראות נועם זיו הדרת קדשו בחיו"ש. ויזכרנו לטובה אות כאשר עם לבבי פונה היום ובכל שעה בשלומו. הדו"ש תמיד וידידו לנצח.
הק'
מר' אהרן מקארלין
מכתבים קדושים מהרה"ק כו' אדומו"ר הרב ר' אהרן זצוקללה"ה זי"ע
לאהובי בני ידיד נפשי קשורה בנפשו וכו'.
יותר אין לחדש השי"ת יחדש עלינו את החודש הזה לנו ראש חדשים. ויברכנו בברכת ימים המבורכים. ויזכנו לקבל את קדושת חג המצות בחדוה ודיצות בחירות וחרות על לוח לבינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו ולרבות ולהביא את הלילות כימים יאירו לנו את הדרך נלך ואת המעשה אשר נעשה ונשמע כולם כאחד בלב אחד לאחד הוא אלקינו ונהיה טובים לקבל טוב מטוב בכל טוב לעולם חסדו. וימי הספירה יאירו לנו כספיר. והלוחות של סנפרינון יהיו חקוקים על לוח לבינו בחרות וחירות ובשמחה וטוב לבב מרוב כל:
קודם חנוכה
ומעתה אהו' בני שיחי' תקבלו החוה"ש מאדוה"ש בחידוש חדש כסליו ימי החנוכה הבע"ל ויאר השם פניו אתנו באור פני המנורה בשבעת הנרות יאירו אל מול פנינו ויאירו לנו את הדרך אשר נלך בה באורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון לבינו ברוח חדשה אשר יתן בקרבינו לעשות הטוב בעיניו וללכת בדרכי ישרים לטוב לנו כל הימים לחיותינו בחיים ושלום. מנאי אביך הדוש"ת ומעתיר בעדכם לכל טוב לעולם חסדו. הק'
יותר אין לחדש רק חיים ושלום מאדוה"ש שיחדש עלינו בתוך כלל אחב"י הימים המאירים ולילות כימים מאירים מאור פני המנורה שיאירו שבעת הנרות אל מול פניו בהשפעת טובו לבריותיו בכל טוב בית ישראל.
בעז"ה יום ואו עש"ק ר"ח אלול
החיים והברכה והשלום בכתיבה וחתימה טובה לחיים ולשלום לאה' בני ידיד נפשי קשורה בנפשו וכו'.
יותר אין לחדש רק חו"ש מאדוה"ש בחידוש החודש בימי הרצון ויזכינו השי"ת להיות יפה כתרצה כמאמר המדרש. ולהכין א"ע בהכנת כלים ועצמות עיצומם של הימים הקדושים והנוראים והטהורים הבע"ל לקבל עלינו עול מלכות שמים שלימה בגוף טהור ומדות טהורות באהבה ויראה לפי קט שכלינו וערכינו ואין יערוך אלא אורה אורי בר"ה וישעי ביוה"כ בשובע שמחות יודיעינו אורח חיים למעלה למשכיל ונעשה אגודה אתת לעשות רצונו כרצונינו וישפיע לנו השי"ת שפע בני חיי ומזוני רויחא ועותרא ברוב עוז ושלום. מנאי אביכם דוש"ת ומעתיר בעדכם לכל טוב לעולם חסדו.
הק' אהרן בהרב מוה' אשר זצוקלה"ה
לאהובי בני ידיד נפשי נפשו קשורה בנפשו כו'
וכעת באתי במכתב ששכחתי לדבר עמך קודם נסיעתי שתתחיל לומר תיקוני זוהר הק'. גם בער"ח אלול תעשה סדר התרת נדרים כמאז. ובשבת שמברכין תברך בעצמך ר"ח ויהיה בדעתך ג"כ ר"ח תשרי לטוב. וגם תתפלל תפלת המוספין בשבת זו ובר"ח. כי הגיעו ימים ימי הרצון שצריך לעלות לרצון העליון ועינו אל יראיו להשפיע להם מרצונו הטוב ממקור מים חיים להטהר ולהקדש בפנימיות וחצוניות בגוף ונר"ן כו'. במעשה ודבור ומחשבה. וימי הרצון הנ"ל נעשים ציור ממקור הברכות לקבל מבעל הרחמים רחמים פשוטים שימינו פשוטה לקבל שבים ולהשפיע עליהם קדושה וטהרת הלב והמוח והמדות בעשיית כל מעשיו ודבורו ומחשבתו לטוב כל הימים לרבות ולהביא לימות המשיח. ותקבל החוה"ש מאדוה"ש ומנאי אביך דו"ש ומעתיר בעדך לכל מילי מיטב:
מכתבי קודש שכתב אדומו"ר לאנ"ש לעודדם לעבודת השי"ת
עיקר העבודה הוא בלב כללות התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל. ורחמנא לבא בעי. והלב נקרא נקודה כי שם חלקת מחוקק ספון. היינו החקיקה של כל הענינים וכל המדות תלויין בלב כמאמר חז"ל הלב שומע ומדבר ובכלל דבריו דבריכם. ועוד כי שם נקודה מורה על דלית בה גוון מחמת פשיטות ולכן מהנקודה מתפשטין ומצויירין כל האותיות. וכל הנקודות תחתיים שניים ושלישים. וכמאמר הכתוב ויחלום נקודת חולם מוצב ארצה וראשו וגומ' ולזה הוא ראשית המחשבה עד סוף המעשה וכל עושיהם שכל טוב כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' וגומ'. היינו שתחלת כל העבודות הוא מיראה ראשונה הסמוכה אצל דבור העולם וע"י יראה זו יכול כאו"א לעלות ממדרגה למדרגה כל חד לפום שיעורא דיליה ע"י מעשה ודבור ומחשבה. ובזכות המדות לכוונם אל האמת והיושר ובתנאי שלא יעלה מעלה יותר ממדרגתו לפי המעשה והעת כדי וכו'. ע"כ כאו"א חייב לראות א"ע שיהיה נוח לו עכשיו שנברא. וכל מה שברא השי"ת בעולמו היינו האדם עולם הקטן הכולל כל העולמות שהאדם דר בו וצריך לתקן ולהכין בזה העולם. לא בראו אלא לכבודו. ובזה העולם המעשה הוא עשך ויכוננך בכל הכונניות הן באברים הגשמיים למעשה ודיבור ומחשבה ופשיטא ברוחניות המופשט בהם. מתכלית הפשיטות מרום המעלות עד שהפליא לעשות לקשר דבר רוחני בדבר גשמי כדי לזכך החומר שיהיה משועבד לצורה. וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב להכין מצעדי גבר להתגבר כארי בחסד ד' שיהיה בכל מקום ובכל זמן מקושר במחשבתו ועיניו ולבו אל נקודה זו. ומשם יתפשט לכלי המעשה והדבור והמחשבה להאיר בהם ומהם. כמאחז"ל יתמוך דברי וגומ'. והגם שכל אדם תחת שינוי הזמן והמקום ע"ז נאמר חוצה כה יהיה זרעך והאמין וגומ'. והבא לטהר מסייעין אותו להיות מחשבתו קשורה לזה הגם בקט שכלו כי כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה טוב ובטח בה'. והעיקר להיות תמיד בשמחה וטוב לב ובזה הוא הבירור שיוכל לבא לנקודת האמת והשלום וכל סדר היום יתנהג ע"פ דברי ראשונים דבריהם הטובים חיים וקיימים לעד ולעולם:
הודיע הרב אדמו"ר ז"ל שבכ"מ שכ' במכתביו במאמר הק' סתם כונתו על הרה"ק מהר"ש מקארלין זצוקללה"ה זיע"א:
ימים יוצרו ולו אחד בהם וכו'. איתא בתנא דבי אליהו. זה יום השבת. ד"א זה יוה"כ. נוכל לומר כפי הידועה מפי ספרים וסופרים תיבת יוצרו ינשא כמה פרושים. מלשון צורה. ומלשון ציור. ומלשון קשר. והנה כפי שידוע שעיקר בריאת העולם הוא בשביל האדם שיהיה לנפש חי' משפל המדרגות עד רום המעלות וידוע שהוא עשך ויכוננך בכל הכלים גשמיים ופשיטא רוחנים. וכמו כן העולם והזמן הכל בציור קומה שלימה. והאדם בריאתו ותורתו נתפרשה באחרונה מחמת שהוא השלמת הכל ע"י בירורי המדות והעשיות ודיבורים והמחשבות לברר ולצרף וללבן שיתעלו כל הענינים. היינו עולם ושנה ע"י נפש האדם שבידו וכחו לתקן הכל על ידו מעשה הטוב במילולא ורעותא דלבא ליתן בכל יום ויום מעין ברכותיו. והנה כל ימי החול זמן היתר כל המלאכות בכדי שיתבררו מחלק הדומם עד חלק המדבר. וכל העליות עולת שבת בשבתו כי מעין עוה"ב יום שבת. ומי שטרח בע"ש וכו'. וע"י הכנת קבלת שבת בכל התפלות וע"י קדושת סעודת שבת בהזמירות שירות. שיהיה הכל במחשבה קדושה ורעותא דלבא. יתאחדו כל המעשים וכל הימים וכל השעות ויוצרו כפי כל הפירושים לאח"ד ברזא דאח"ד כגוונא דיליה וכו'. וכן לפי הפירוש ולו אחד בהם זה יוה"כ. כי יום אחד בשנה חשוב שנה. כמאמר אחת ואחת. אחת שאלתי מאת וכו'. כמאמר המדרש. אמר דוד ממך למדתי. ועתה ישראל וגו'. ואין ועתה אלא תשובה. ואחר התשובה הזדונות נעשו כפי התשובה. ועי"ז נתעלו כל ימי השנה בעשיות ודבורים ומחשבות בחינת יוצרו ע"י אחת וגו'. ליום אחד בשנה. וכן כל המועדים והרגלים כל אחד לפי בחינתו ועבודתו מתאחדין אליו כל הענינים במועדו:
היוצא לנו מזה. שזה כל האדם וכל העולם לא נברא אלא וכו'. וכללות כל העולמות נכלל בציורו ובאבריו וכולו בפנימיות וכל ההכנות לקבל כל הקדושות. הוא עשך ויכוננך. ע"כ צריך כל או"א להשגיח בעינא פקיחא על כל זמניו ועתו ושעותיו לבל ילכו לבטלה ח"ו כמאמר הקדום על בכה רבי יש קונה עולמו וכו'. ולכל זה צריך התחזקות ואהבת חברים מקשיבים דיבורים מאחד לאחד לידע ערכו ועניניו בכל זמן ובכל מקום ולא לעלות במעלות יותר לפי ערכו בזו העת. ועכ"פ כפי ערכו לא ימנע טוב ח"ו מעצמו בעובדא ומילולא ורעותא דלבא הן תורה והן עבודה שבלב זו תפלה. וכל הבא לעבוד עבודת וגומ'. הכל נקרא עבודה. ועיקר עבודה היא נקודת הלב. כי הנקודה לית בה גוון והתפשטות. ועי"ז כל האותיות והנקודות והטעמים מתפשטים ממנה כי היא ממוצעת בין תכלית הרוחנית להתלבש בכמה לבושין להתחזק באלו הציורים. ולכן הלב יש בו כל החושים כמאמר המדרש הלב שומע וכו' כמאמר הכתוב ימלא פי תהלתך כל היום וגו' בשני אופנים. ועי"ז יוכללו כל העתים והשעות והזמנים לאחדות אחד. ואחד המרבה וכו'. כי בכל ענינים רוחניות מועט מחזיק את המרובה. ויפה שעה אחת וכו'. וכל ישראל י"ש להם חלק לעוה"ב היינו הי"ש שנברא מאי"ן הוא החלק. כמאמר גודל כח ברא י"ש מאי"ן. והצדיקים עושין מי"ש לאי"ן. ע"כ כאו"א לפי שכלו ולבו יתחזק ויתאמץ בכל ענינים לטוב במעשיו ודבוריו ומחשבותיו בלבו כולם יהיה שוין לטובה. ואל יקטן בעיניו מעשה או שעה מעט כפי יכלתו באותה העת כי מהמעט יהיה לו מדרגה להוסיף הן בזמן והן במעשה ביתר שאת ועוז. טוב לאחינו בני ישראל היושבים באוירא דמחכים לפני השי"ת מקום עליות כל התפלות וירידת השפע לכל העולם מנקודת ציון המצויינת קדש הקדשים ארץ צבי צביונו של עולם ומלואה. מהראוי וחיוב אליהם ליתן עיניהם ולבם לכל הדברים הקטנים בלבותם להיות ישרים בדרכי השי"ת ללכת בהם אני ה' וגומ' כפירוש האוה"ח הקדוש ויהיה לטוב להם ולנו כל הימים לרבות ולהביא לימות המשיח שיזכנו ויחיינו ויקרבנו:
דברי אהובם דו"ש באהבה וחפץ ומשתוקק לזכות את אנ"ש. ולהיות פומא דמליל על אודנין דשמעון. אוזן מילין תבחן. אבן בוחן פנת יקרת להיות לראש פינה בכל פינות שיהיה פונה לימין צדקנו. ומבקש שיזכירו אותו ואת כל ב"ב שיחיו בערינו הקדושים במקומות הקדושים אשר בארץ המה לחיים טובים ארוכים ומבורכים בכ"ט כלל אחב"י שלום. הק'
אדומו"ר הק' זצוק"ל דרכו היה בקדושה לכתוב מדי שנה בשנה קודם הפסח לאנ"ש לזרזם בהכנה דרבה לקדושת החג ואף שנמצא איזה דברים במכתב א' האמורים במכתב שנה אחרת עכ"ז העתקנו כולם אות באות מפני חיבת הקודש:
כתיב והיה יום אחד כו'. האי קרא אין להבין כפשוטו שמתחלה אמר יום אחד ואח"כ אמר לא יום. ועוד הרי כתיב ויהי ערב ויהי בוקר. והכא קאמר לא יום.
ונוכל לומר לפי ענ"ד ע"פ מאמר חז"ל כברייתו של עולם. ברישא חשוכא והדר נהורא. ועוד אמרו חז"ל אור שברא הקב"ה ביום ראשון גנזו לצדיקים לעתיד לבא. ומקשים ספרי קודש אם גנזו למה בראו. ותרצו שכל החיות של כל העולמות וכל הברואים נמשך מזה האור הגנוז. רק מצד המקבל אי אפשר להתגלות האור בעצמו. אך לעתיד לבא שיתברר ויתצרף העולם אז והמשכילים וכו'. וע"ד הדברים האלה יכול להיות פי' הפסוק והיה יום אחד הוא יודע. היינו כשימלא הארץ דעה וכלם ידעו אותו מקטנם ועד גדולם אז והיה יום אחד שאפילו עת הערב יהיה אור מחמת שיתגלה אור הגנוז. אך עתה מחמת המקבל היינו כברייתו של עולם. ומחמת הבירורים שנקראים ערב לשון תערובות. אי אפשר להתגלות האור הנ"ל רק גנוז הוא לצדיקים לעתיד לבא. היינו להצדיקים עתיד לבא להם גם עתה על כשרון מעשיהם הטובים. ולאנשים כערכינו בתשובה ומעש"ט שיפה כשיומשך מכל חיי העולם הבא. וכל אדם בכל זמן לפי קט שכלו וערכו וחפצו וחשקו ותשוקתו יוכל לבא לברר מעשיו ודבוריו ומחשבותיו שיהיו מאירים לו את הדרך שילך בה ואת המעשה אשר יעשה אותה האדם וחי בהם היינו בזיכוך המדות שהוא העיקר. כי המדה שאדם מקושר בה הן לטוב כו' היא המתהלכת בין החיות למנוע ח"ו או להשיג הטוב. כי במה דאידבק ב"נ בהאי עלמא היינו בעניני זה העולם אוף הכי בההוא עלמא בעניני עוה"ב. וכל הדברים הטובים האלה זיכנו השי"ת ע"י תורתינו הקדושה שבהם נהגה יומם ולילה. בחסדו ואמונתו. כמאמר הכתוב בבקר חסדך וכו' ואפילו בחילוק השעות והרגעים כמאמר א"א אדומו"ר ז"ל על פסוק כי רגע באפו. היינו כי שכל רגע באפו אזי חיים ברצונו. וכמאמרו הקדוש זצ"ל על פסוק לרגעים תבחננו. שהשי"ת בוחן את האדם אפילו רגע אחד טוב לו וטוב אליו. ומכ"ש בשבתות קדשינו שע"י נהיה לעם סגולה. כמאמר המד' שלשה מעידין זה על זה וגם הזמנים שמקדש ישראל כאו"א לפי מדותיו ומקוריו וקדושתו וטהרתו. ובפרט ביום חג העצרת זמן מתן תורתינו לכל אדם ובכל זמן יוכל כל אדם לבא בהשג יד שיאיר לבו ומוחו ע"י אמונתו בחסדי השי"ת בשמחה ובטוב לבב לפי ערכו יערוך את הנרות להאיר מיום אחד בשנה חשוב לכל השנה להיות תמיד בשמחה ובמחשבה טובה לצרפה למעשה ודיבור טוב. ובשמחה תצאו מכל ההיפוך ח"ו לבא לתכלית טוב כל מעשה ודבור ומחשבה ולהתקדש ולהתקרב לבא בשערי צדק באמת ובתמים כל או"א לפי ערכו לרצון השי"ת כרצון יראיו מכל בית ישראל ובפרט במקומם היושבים על אדמת הקודש אוירא דמחכים ידרים להיות לב חכם לימינו אש דת ובמקום ציון המצויינת ישלח עזרכם מקודש מעשים ומציון מעשים שבכל או"א להוסיף כמאמר והוספתי על כל תהלתך. ובפרט בשערי בת ציון המצויינת מקדושת כלל ישראל לעליית כל התפלות מלבות באות בסולם מוצב וגומ' וירידת השפע לשבי פשע לכל המתפללים דרך ארצם לקבל החיות ממקור החיות מקור ישראל לכל העולם כולו מטוב י"י ית' לכל. ומעתה ועד עולם אהוביי אחיי וריעי אדברה שלום להם ושלום יהיה בחילם ושלוה בארמנותינו. יתקבצו ויתייחדו הן בעת התפלה בציבור מהתחלת התפלה ובפרט באמירת קרבנות וקטורת כל או"א יתאמץ לאמרו בצבור במנין כי בין התחלת התפלה לפסוקי דזמרה ובין פסוקי דזמרה לברכת יוצר ע"י הקדיש היא עליית התפלה הקודמת וטוב לאומרו במקומו. וגם השלמת רמ"ח תיבין דק"ש א"א אלא בצבור וגם עניית האמן וגם האיש"ר המחוייבת וכאו"א לראות בכל כחו היינו כוונתו. וגוף התפלה בצבור בוודאי יש לה כח לעלות בסולם מוצב ארצה. כמאה"כ הן אל כביר ולא ימאס. ואמונת אומן לנו כי בתפלה בצבור נעשו כל התיקונים והעליות וירידת השפע בכל טוב בגופני ונר"ן וגם בקיבוץ חברים המקשיבים כשנדברו יראת י"י ית' איש אל רעהו בשמחה ובטוב לבב לדבר דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב להתקרב הלבבות אחד לאחד לאחדים לאחד יחיד ומיוחד. ותקבלו החוה"ש מאדוה"ש בכל יום ויום יהיו חדשים לבקרים יתוספו אמונה ואהבה ויראה בלב חושבי טוב ולישרים בלבותם ובפרט בשבתות קדשינו ובזמנים הקדושים הנמשכים ממקורות עליונים כפי העבודות והתפלות בזמניהם שלא יעברו מתוך נקודת היהודים. וזכרם וקדושתם לא יסוף מזרעם לחיים טובים ולשלום באורך ימים ושנות חיים ושלום בכל טוב כלל אחב"י שלום. מנאי אהובם דו"ש וחפץ באהבתם ובאחדותם מזה לזה ואלינו. הגם שהגופות רחוקות הלבבות יהיו קרובים מנקודת האמת והשלום אהבו ויקיימו ויקבלו ככל הכתוב לחיים כי כל הדברים הנ"ל הם אמיתים מפי ספרים ומפי סופרים אנשי אמת ואמת יורה דרכו ללכת בדרכי ישרים לטוב ולחיים ולשלום:
אור לארבעה עשר בודקין וכו'. ע"פ דאיתא בספרי הקודש החילוק שבין אור ונר. היינו אור הוא מופשט מחומר וכלי. ונר הוא אחוז בפתילה ושמן ומוכרח להיות לזה כלי המקבלם. ולפי הערך עיקר הוא האור הפשוט כי הוא נברא ביום ראשון כמאמר יומם יצוה וגו'. כי הוא חסד המתפשט ואזיל עם כולהו יומין. וממנו נמשך האורה להנר המחובר לכלי. ועד"ז יכול להיות מאמר המשנה אור לי"ז וכו'. היינו כשנמשך מהאור המופשט. מעט מן האור דוחה הרבה וכו' לבדוק בנר בפרטי חורין וסדקים שאי אפשר להכניס שם אור גדול ולהמשיך האור הזה ע"י נר מצוה ותורה אור בהדרגה כמ"ש נר לרגלי דברך ואור וגומ'. כמאמר המדרש כשאני מתחיל בדברי תורה במעט אני מתחיל בה. וכשאני נכנס לתוכה שערים הרבה נפתחין לי. וכ"ז מחוייב כל אדם בכל זמן ובכל דור לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים לזכור כל ימי חייו להמשיך החיות להימים לרבות הלילות ולהביא וכו'. וכ"ז ע"י בדיקת החמץ והשאור המעכב. לבטלו ולבערו ולהשביתו כמאמר חז"ל לבטלו בלב וע"י מעשה לפרר ולזורה לרוח ובשריפה כמובא בספרי קודש שהם כנגד ד' יסודות שבאדם ארמ"ע שמכל יסוד נמשך מידה לטוב ולמוטב. ובכולן צריכין לבער ולברר הטוב מהיפוכו בכל זמן. ובפרט בהגיענו השי"ת ברחמיו וברוב חסדיו מימים ימימה בוודאי הזמן גרמא לזה בעזר השית"ב שנוכל להשבית ולבטל החמץ ומחמצת והשאור מרשותינו ובתינו בתי גואי היינו במעשה ודיבור ומחשבה טובה לצרפה למעשה ולדיבור כמ"ש אבנים שלימות תבנה מלשון הבנה. והעלית עולות היינו המחשבות טובות. והעיקר במדות שאדם מודד כן נמשך מידה במידה שלימה וצדק לבל יעכב ח"ו את פנימיות נקודת הלב בתורה ועבודה שבלב זו תפלה שהעיקר לזה אהבת חברים מקשיבים דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב שלו. ואי אפשר לבא לזה אם לא ע"י חיפוש בנר חופש כל חדרי בטן שלא יהיה זר בקרבו של אדם היינו כמדת הגאוה והקפדנות והעצבות ח"ו כי כולם כרוכים זה בזה. וכשמבטל אחת מהם יבטלו כולם. ומכש"כ במדה טובה מרובה נמדדין לה כל המדות טובות וישרות בדרכי השי"ת. ע"כ אהוביי אחיי וריעיי היושבים ראשונה במקום הקודש קדשים ציון המצויינת שער עליית התפלות הישרות והנקיות היוצאים מלבות כלל אחב"י בכל מקום שהם. ברוכים יהיו ראוי וטוב ויפה להם להתקשר אחד לאחד שיהיה לאחדים בקביעות מקום לתפלתם במקום רינה ביני עמודי היכי דגרסי בכל הימים ובכל הזמנים ובפרט בימים המבורכים הבע"ל בכדי לזכות לקדושת הימים בעיצומם ולקדושת התפלות והלל בלילה הזה שנשתנה למעליותא בקדושת אכילת מצה שמורה על החירות שנמשך מגאולת מצרים שמורה על חידוש העולם בגשמיות ורוחנית שלקחנו השי"ת מכור הברזל להיות לו לעם נחלה לישראל עבדו. כמו ששמעתי שהעבדות נחלה לישראל. ובגאולת מצרים היה זה מרצונו הפשוט בבריאת העולם. וחמשין זמנין אידכר יציאת מצרים באורייתא לאחזאה מאן אתר אפיק לון בכדי לידע ולהודיע ולהוודע דרך חיים וסולם מוצב ארצה וראשו וגומ' לדרכי השי"ת כל או"א לפום שיעורא דיליה ועל זה נצטוינו לספור ספירת הנקיים ביומי ושבועי שיוכללו כל המדות והמחשבות מזוקק שבעתים לאור התורה בחרות וחירות ליום אחד. ומיום אחד בשנה חשיב שנה לייחד כל השנה לאחד יחיד ומיוחד. ויקבלו אה' אחיי וריעיי החיים והשלום מאדון השלום בחדוות חג המצות בחדוה ודיצות וכן יגיענו השי"ת למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום ששים ושמחים בשמחת כלל אחב"י שלום. מנאי אהובם דו"ש באהבה וחיבה יתירה נודעת בכל טוב סלה:
למען תזכור וגומ' נוכל לומר ע"פ דאיתא מפי ספרים וסופרים מענין יציאת מצרים דאידכר חמשין זמנין באורייתא לאחזאה מאן אתר אפיק לון. כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו נכלל בעולם הקטן היינו אדם הכולל בציורו ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הגשמיים כל ציורא דעובדא דבראשית וכל ציורא דמשכנא ומכש"כ בהחיות שנמשך מחי החיים באדם כנאמר ויפ"ח באפי"ו נשמ"ת חיי"ם [ס"ת חותם] נחתם חותם כל כללות העולמות והנשמות הפנימיות. ועל זה נתן לנו תורת אמת חותמו של הקב"ה. וידוע שחותם כל דבר הוא כללות כל דבר מראשית המחשבה עד סוף המעשה בחותם אמת שכולל ראש תוך סוף. וכמו שבבריאת העולמות כמאמר מן העולם ועד העולם היינו שכל עשיות ודיבורים ומחשבות מתעלין בידי אדם מתחת כנפיהם מהאי עלמא לעלמא דחירות ע"י תשובה ומעשים טובים כתריס וכו' שלא ישלטו בהם החיצונים כשאין בהם שום שליטה ותערובות חיצוניות עולה כל ענין וענין לעולם העליון עלמא דחירות ועל ידי עליות מעשה התחתונים נתעורר בעולמות העליונים כל היחודים וכל הרצונות להשביע לכל חי רצון ושפע וכל טוב כמו שעלה ברצונו הפשוט שיתפשט חסדו וטובו במלואו על כל בריותיו ברחמים וחיים ושלום ובכל טוב. כמו כן ידוע שיציאת מצרים מורה על חידוש העולם וכל מה שהיה בבריאת כל העולמות הגשמיים והרוחניים היה ביציאת מצרים שהוציאנו מכור הברזל כרועה הנותן ידו וכו' בכדי להיות לו לעם נחלה כיום הזה דווקא היינו יום צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. והיתה זאת נפלאת בעינינו כמו שדברנו כמה פעמים כי כל הנפלאות נתן השי"ת כח לנו להיות בעינינו כמאמר רבות עשית וגומר נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. לפי כל הדברים האלה מובן שביד כל אדם יחתום החותם הנ"ל היינו שבידו להעלות א"ע משפל המדרגות ועד רום המעלות לעלמא דחירות על כל האופנים היינו לאדם שעשה והוא ישר מה טוב. ואפילו למי שכבר נמשך בעניני העוה"ז הן ח"ו כו' ואפילו לאותם המשועבדים לדברי הרשות המותרים יכול ע"י החירות של יצ"מ לצאת לחירות. ע"כ אידכר חמשין זימנין יצ"מ באורייתא. כי קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא וכל חיי עולם נטע בתוכינו כי כל התגלות התורה בזה העולם ע"י עם קרובו ישראל כמאמר ישרא"ל עלה במחשבה בכדי שנתייחד להתורה ויומשך מזה החירות מאתר דאפיק לון ועל זה נאמר למען תזכור את יום צאתך להמשיך לכל ולימי וזהו חייך. וכל הנזכר צריך כל איש נבוב ילבב להתחיל מיום הפורים עצמו במחיית זכר עמלק אשר קרך כפי כל הפירושים בבדיקת חמץ ושאור מרשותינו וגבולינו בבל יראה ובל ימצא וע"י חידוש בחודש הזה לכם ראש חדשים בימים המבורכים לקנות ולטהר ולקדש א"ע מבפנים ומבחוץ הן בעשיות ודבורים ומחשבות וביותר במידות שיהיו במשקל בשקל הקודש. וע"י הכנות קבלת קדושת הימים ובפרט הלילה הזה כולו מצה שמורה על החירות והפשיטות וע"י ההלל הגמור וע"י קדושת הימים חג המצות ראש כל מועדות שנרשמים בו זכר ליציאת מצרים. ואח"כ כמו שבבריאת העולמות מי הקדימני ואשלם כמו כן חיי עולם נטע בתוכינו לאחזאה וכו' בכדי שעל ידי יגיעתינו וחפצנו בחשיקה וחפיצה ודביקה בשבעת הנקיים מזוקק שבעתים לממני יומי ושבועי לטהר את נפשותינו ועי"ז נוכל לבא לאחדות יום אחד הוא יודע וגומר אשר לעת ערב יהיה אור תורה ונר מצוה לדרך חיים ביום אחד בשנה חשוב ככל השנה שבאחדותו יתייחדו כל הימים וכל הלילות וכל השבתות קדשינו וכל הזמנים המקודשים למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו שמחים בבנין שלם באור פניו יהלכון בקבלת עול מלכות שמים ביראה ופחד בימים הנוראים הטובים. ובשמחה ואהבה יתנו רשות זה לזה בימים המוקפין ומקיפין בחסדיו הגדולים ורחמיו המרובים בפריסת סוכת שלומו במילואו וטובו וליעשות אגודה אחת על ידי הלולב שבכלל דבריו מיניו להתאחד בחיות בחי החיים כל חד לפום שיעורא דיליה. ומהימים יהיו נזכרים ונעשים בכל הימים כי בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו וכל הדברים הנאמרים באמת הם לכל העולם וביתר שאת ועוז להיושבים על אדמת הקודש מקום הנורא הזה שער השמים לעליות כל התפילות מלבות באות דרך ארצינו שיתן ה' הטוב ובהאי אוירא קדישא דמחכים בחכמת האמת והצדק אליהם נאמר שיתייחדו מאחד לאחד בלב אחד בעבודה שבלב זו תפילה שהיא מהדברים העומדין ומעמידים את האדם ברומו של עולם כמאמר ואהבת לרעך כמוך קודם כל תפילה וזה נקרא תפילה בצבור. היינו מתחילת אדון עולם בעניית אמן על כל הברכות המחוייבות בכל יום לכאו"א ואח"כ אמירת קרבנות וקטורת בצבור. ולהאמין שכל דיבור ודיבור תיקון לכל הענינים בגשמי ורוחני ובפסוקי דזמרה ובשירת הים ובהחיות שמקבלים ישראל בברכו כמאמר חי' אחת ששמה ישראל. ובהקדיש הקודם שהוא עמוד שמעלה כל עולם ועולם לגבוה מעל גבוה וגומר. ובאמירת הרמ"ח תיבין דק"ש להשלים על ידי הש"ץ ובסמיכת גאולה לתפילה בתפילת הש"ע בלחש ובחזרת הש"ץ בקדושת והקדישו את קדוש יעקב וגומר ובעניית אמן על כל ברכה ותהלה ואח"כ בירידת השפע מרום המעלות לכל העולמות ובעניית איש"ר הכל הוא לטוב ויפה. ולפי דעתי שתפילת הצבור יש בכחה לתקן כל התיקונים וכל העליות וכל ירידת השפע כמו הצדיקים הקדושים שהיו יודעים ומכוונים ומייחדין ומתקנין כל התיקונים כמו כן כביר לא ימאס ולא בזה את תפילתם ויתן חן וכבוד להולכים בתמים ובאמת והשלום שהוא חותם כל הברכות ממקור הברכות והחיים והשלום:
ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה וגומר. ונוכל לומר בפסוק הזה כל ענין יציאת מצרים. ידוע לכל כי כל ספורי התורה אינם רק לספר ניסים כי העיקר הוא האמונה פשוטה. אך בדורות הראשונים שהיתה עולם התוהו. כביכול היה צריך לשדד המערכות ולהראות ניסים נגליים בכדי שכולם יעידון ויגידון על אחדותו. ועיקר סיפור יציאת מצרים והניסים מיציאת מצרים לאחזאה מאן אתר אפיק לון לחירות כי כמו שכל יצירת העולמות היה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו. ורצונו כביכול שבכל פעולות הגשמיות ופשיטא ברוחניות יהיה התעוררות תחילה מלמטה ובזה ישפיע בכל העולמות כל טוב כמאמר הצדיק יסוד עולם על פסוק ה' צלך. כמו הצל שעושה כמו שעושה האדם. וכמאה"כ כמים הפנים וכו'. כמו שכתבו מפרשי התורה וכפי שידוע לכל שכל עניני הבריאה בגשמיות וברוחניות הוא סתום וגליא. היינו הכלים בהתגלות והחיות סתים וטמיר וגנוז. וכמו כן בעבדות הן בתורה הן במצות יש בהן עובדא ומילולא ורעותא דלבא סתים וטמיר. כמאה"כ הנסתרות וכו'. והגם כי זא"ת וז"ה שניהם לשון התגלות עם כל זה. בחודש. דבר שהוא חידוש היה גנוז מקודם וכמאחז"ל נוסף עליהם משה שנתנבא התפשטותו בכל דרא ובכל ישראל ועל ידו נוסף עליהם בז"ה הדבר. וידוע כי ז"את היא בעינינו וכמו שדברנו כמה פירושים. ע"כ צריך כל אדם כל זמן שהנשמה בקרבו להשגיח על זאת לפי ערכו ויכולתו וכחו בעת כזאת לעשות ולדבר ולחשוב בטוב הבורא ית"ש בכל שעה ורגע בנסים נסתרים וחסדים הנגלים שגומל עמנו בכל ?כולליות שברא באברים הגשמיים וכנגדם ברוחניים לפי חכמתינו שנתן בלבנו. ובהמה לדעת ולעשות רצונו בכל זמן ובכל יום ובכל שעה ורגע כמאה"כ לרגעים וכו'. בכל מה שביכולתו לעשות בנקודת אמת שכוללת כל האותיות וכל הברואים כי חותמו אמת מראש תוך סוף. וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחם בזו העת ושעה אחת בתשובה ומעש"ט ובזה הנער"ה באה אל וגומר אפילו כשהוא מנוע"ר מכל. מלא בושה וכלימה. כמאמר א"א מו"ר זצ"ל שבזה הכלי מלא שיחזיק והמועט יחזיק את המרובה כי מעט מן האור דוחה הרבה וכו'. נמצא לפ"ז אין מעצור לה' להושיע בין רב למעט בכ"מ ובכל זמן ובכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו שאין יום דומה לחבירו מאחר שמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ובפרט בשבתות קדשינו שבכל תפלה ובכל סעודה מעלין בקודש הוא לכ"ם דווקא לדעת כי אני וגומר ממתנה טובה שיש בבית גנזי וכו'. וכשיגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום בכל מועד ניתן הימים הקודמים להכנה כגון חג המצות שואלין ודורשין שלשים יום קודם. וכל ענין מחיית עמלק והמן. והפרשיות שקורין קודם פסח הכל הוא הכנה לקבל קדושת וחירות חג המצות. וההכנה מורה על שני ענינים. האחד לטהר גופו ונשמתו ונפשו ועשייתו ודיבוריו ומחשבתו מכל הדברים המעכבים. והשני לקבל היראה והחיות קודם בא הזמן המקודש. בכדי שבזמן המקודש ההוא יהיה כלו מוכן בלי שום תערובת ההיפוך. וכמו ההכנה ליום אחד יוודע. ההתחלה מהספירות הנקיים יומי ושבועי. ומיום אחד הנ"ל צריך להוודע לו בכל הענינים. וכמו כן יזכור את בוראו בימי בחרותו עד אשר לא תחשך השמש וגומר כמאמר הצדיק יסוד עולם. לבא נכון ומזומן לימים הנוראים והטובים ובאור פניו יהלכון ע"י השופר והתפלות ועצומו של יום הקדוש והנורא שימינו פשוטה ע"י החסדים הפנימים והמקיפים ע"י סגולת הימים והלולב ומיניו. וע"י אלו הימים והעשיות מחוייב כל או"א להמשיך על עצמו קדושה וחיות על כל ימי השנה להכיר חסדי השי"ת ונפלאותיו וחסדיו בגשמי ורוחני וליתן שיר ושבח והודיה בכל יום ויום ובכל לילה ולילה ובכל שעה ורגע חיים ברצונו. ולפי שיצ"מ מורה על חידוש העולם לכן בכל השבתות ומועדים אומרים זכר ליציאת מצרים. ועיקר החידוש בעולם המעשה שבכל יום ויום יהיו כחדשים. ע"כ נאמר ועבדת וגומר הזא"ת בחודש ובחידוש הזה חדתותא דסיהרא שהם מתחדשים כמותה שיהיה ברצון ובשמחה מחדש בכל יום יוכל כאו"א להתקרב לנקודת האמת והשלום ולזכך כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ומדותיו להשי"ת היחוד יחודו של עולם לפי ערכו והשגחתו להתהלך בתום ילך בטח:
ויקבלו אהוביי אחיי וריעיי החוה"ש מאדוה"ש בברכת הימים המבורכים ובקדושת וחירות חג המצות יחוגו בדיצות ובספירת הנקיים בקדושה וטהרה ולקבל קדושת יום האחד יוודע. ומיום האחד יומשך קדושה לכל השנה. ובפרט בימים הטובים הבאים עלינו לטובה שבכל יום טוב מתחדשת עבודתו לפי הזמן גרמא והכל הולך אל מקום אחד יחיד ומיוחד. ולכל זה צריך טהרת המדות. ולזו צריך להיות תמיד בשמחה וטוב לב שבכלל דבריו דבריכם. דברי אהובם דו"ש באהבה וחיבה יתירה נודעת וחפץ בברכתם ובטובתם להיות טוב ולקבל טוב מטוב לטובים ולישרים בלבותם. ומצפה לשמוע בשורת החיים והשלום מטוב הארץ ולדרים עליה ברחמים וחו"ש. יחיו הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם בהרחבה ונחת שולחנם מלא דשן בכל שלום כלל אחב"י שלום בכל טוב סלה. ומבקש להזכיר אותי וכל ב"ב לטוב באוירא דמחכים ידרים שבכל פינות שאתה פונה יהיו לימין ובמקומות הקדושים אשר בארץ המה. ובפרט במקום ציון המצויינת קודש הקדשים מקום עליית כל התפילות מלבות באות כלל אחב"י מכל מקום שהם. שהשי"ת ירחם עלינו בתוך כלל אחב"י ויגזור עלינו גזירות טובות ישועות ונחמות בכל הברכות ממקור הברכות והחוה"ש:
מאז היתה הברכה בימים האלו. השיר יהיה לכם וגומר. יכול להיות ע"פ מאמר חז"ל. כל השירות נאמרו בלשון נקבה ולעתיד לבא יהיה שיר בלשון זכר. כי העולם הזה מקבל מכל העולמות כי לית לה מגרמה כלום. אבל לע"ל שיושלם זה העולם בתכלית השלימות נאמר ולא ילמדו איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי וגומר ואז יהיה עלמא בשיקולא חדא ועל זה נאמר והיה אור הלבנה וגומר. יכול להיות מאמר הכתוב השיר יהיה לכם. היינו שכל בריאת העולמות היה לתכלית בריאת עם בני ישראל שאמר ונעשה רצונו בזה עולם העשיה והגשמי ע"י מצות מעשיות ודבורים ומחשבות קדושות בכל יום ויום ליתן לו מעין ברכותיו. ובפרט בשבתות קדשינו ומועדים ורגלים הבאים לקראתינו לשלום הכל כפי שהזמן גרמא בשלימות כל חד וחד כפום שיעורא דיליה בלי תערובת משהו חמץ ועי"ז מתעלה כל זמן וכל יום ויתיצבו כמו לבוש והכל ממעשה התחתונים. וכשיושלם להתברר ולהתצרף ולהתלבן אז יתעלה העולם מן העולם ועד העולם ועי"ז יהיה בלשון השיר הזה כליל התקדש. שבגאולת מצרים נאמר חפזון ובגאולה העתידה נאמר כי לא בחפזון וגו' מחמת שצריכה להיות ע"י התעוררות ומעשה התחתונים שיושלמו לרצון השי"ת. היוצא לנו מזה שליל התקדש חג היה התחלת ורשומו של הגאולה העתידה לבא ע"י מעשה התחתונים כמאמר ליל שמורים וגו' לדורותם. ומחוייב כאו"א לראות א"ע וכו'. כי הגאולה הן בכלל הן בפרט ביד כאו"א לכוין את לבו ומחשבתו ודיבוריו ומעשיו בלילה הזה ל"ש באורות וקדושות של הלילה הזה. ואחר כך ימשיך הקדושה ביומי ושבועי לספירת הנקיים לבא לקדושת יום אחד יוודע. יום אחד בשנה להמשיכו לכל השנה לימי המעשה ולקדושת שבתות קדשינו ולמועדים ולרגלים כאו"א לפי עבודתו ומעין ברכותיו להתקרב לנקודת האמת והשלום אהבו. יתברכו בברכת חג המצות בחדוה ודיצות והשי"ת יגזור בפסח על התבואה קודש ישראל תבואתו לחיים לשלום ולמועדים ורגלים אחרים יגיענו כי הוא ראש המועדות להחיותינו בכל טוב סלה:
ואומר שלום וישע רב לכל אנ"ש השי"ת עליהם יחיו הם וכו'. והשי"ת ירום קרנם ומזלם בימים המבורכים ממקור הברכות ויחוגו את חג המצות בחדוה ודיצות. ויעזור לנו השי"ת טרם בא קדושת החג לבער החמץ והשאור המעכב מרשותינו בבל יראה ובל ימצא בחיפוש בנר מצוה ותורה אור. ויעזור לנו עי"ז מעבדות לחירות וחרות על לוח לבינו ולקדש קדושת הימים והספירה בהכנת גופינו ופנימיותינו לקבל כאו"א לפום שיעורא דיליה אור תורה ונר מצוה שיאיר לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה לפי ערכינו לרצון השי"ת שנהיה רצויים אליו לפי ערכנו השפל. ומעתה יאיר ה' פניו אתנו סלה. להשפיע עלינו בתוך כלל אחינו ב"י שפע החוה"ש ברוב ברכות וישועות ונחמות כלל אחינו ב"י בבריות גופא ונהורא מעליא בזרעא חייא וקיימא ובכ"ט לבית ישראל שלום מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובברכתם מרובה ובאהבתם אלינו באהבת אמת לנקודת אמת ואמונה בחיו"ש. הק'
לאהובי אחיי וריעיי אנשי שלומינו החפצים באהבתינו השם עליהם יחיו הם וכל אשר להם יעמדו על הברכה ב"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לימים המבורכים האלו ממקור הברכות. החודש הז"ה יהיה לנו לששון ולשמחה. ויזכינו השי"ת בימים האלו לבער המשהו חמ"ץ וישאר מצ"ה המורה על החירות בחרות על לוח לבנו לקבל קדושת ליל שמורים בלילה הזה הבא עלינו לטובה בהלל גמור ובהסדר. כמאמר אאמו"ר זצוקלה"ה כי זה סדר כל השנה. מי יוכל להבין עומק דבריו הקדושים. רק לפי קט שכלינו יכול להיות שהוא סדר העבודה. כמאמר חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה כו'. כמאמר היא מקלסתו ממטה למעלה כו' מן הסדר הזה לעבודה ומעבודת אחב"י יומשך מלמעלה למטה ג"כ כסד"ר. ומזה יומשך על ראשינו ועל ראש כלל אחב"י בפסח על התבואה ראשית תבואתו קודש ישראל יושפע החיים והברכה והשלום. ויזכינו השי"ת לספור את ספירת העומר שבעה נקיים מזוקק שבעתים כסף צרוף לזכות ליום אחד יוודע להשי"ת בטהרת הגוף והנפש בפנימיות וחצוניות בטהרת המידות והמחשבות והדיבורים שיהיו מיוחדים ואחודים לפי ערכנו ברצון השי"ת ורצון יראיו כו' לשומרי בריתו ולזוכרי כו'. ומעתה יקבלו אהוביי וריעיי החיים והשלום מאדוה"ש ויחוגו את חג המצות בחדוה ודיצות ויברכנו השי"ת בתוך כלל אחב"י בשנה טובה ומבורכת בבני חיי ומזוני רויחי ובבריות גופא ונהורא מעליא וכ"ט ושמחת כלל אחב"י. מנאי אהובם הדו"ש וחפץ באהבתם אהבת אמת והשלום אהבו ובהצלחתם ובהרמת קרנם ומזלם בברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם בכל טוב סלה. הק'
לאנ"ש שוי"ר. השי"ת עליהם יחיו הם וכל אשר להם יעמדו על הברכה השי"ת יחיינו מיומים מימים ימימה את חוקת הפסח למועדה. ובימים המבורכים ששואלין ודורשין יחיינו השי"ת לבער את החמץ ומחמצת באור לי"ד ונר שיפה לבדיקה כי מעט מן האור דוחה וכו'. ועי"ז יטהרו ויתקדשו מבפנים ומבחוץ גבולינו ובתינו ופנימיותינו לקבל קדושת חג המצות בחדוה ודיצות בקדושת ההלל הגמו"ר ובקדושת רבוע כוס ישועות ואכילת מצה של מצוה שמורה על החירות בחרות על לבינו מהלוחות של סנפרינון כמאמר אאדומו"ר זצוקקללה"ה. היינו הספירה לממני יומי ושבועי לטהר את המדות והמחשבות לזמן מתן תורתינו באהבה וחיבה יתירה נודעת לנו שניתן לנו כלי חמדה שבו נברא העולם מן העולם ועד העולם ובהם נהגה יומם ולילה. ותקבלו אהוביי אחיי וריעיי החוה"ש מאדוה"ש בברכת ימים המבורכים. ובפסח על התבואה יגזור השי"ת עלינו ועל כלל אחב"י ראשית תבואתו. גזירות טובות ישועות ונחמות בחיים טובים ארוכים ושלום וכ"ט לעולם חסדו. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובברכתם באסמיהם ובכל משלח ידיהם ובאהבתם אהבת מישור לישרים בלבותם. הק'
יזכירו דודינו ביין של כוס ישועות שישמחנו השי"ת בחיש ומהר בגאולה וישועה:
השי"ת יברכנו מברכת ימים המבורכים האלו ויזכנו לבער את החמץ ואת השאור מבתינו ומרשותינו מפנימיותינו ומחיצונותינו באור לי"ד לאור הנר נר מצוה ותורה אור. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ויהיה השי"ת בעזרינו לקבל קדושת חג המצות בחדוה ודיצות וע"י קדושת הימים ומצות המצה שמורה על החירות נזכה לחירות וחרות על לוח לבנו בספירת הנקיים מזוקק שבעתים לזכות ליום אחד יוודע להשי"ת ליום אחד בשנה חשוב שנה שנהיה כל ימינו ולילותינו במעשינו ודבורינו ומחשבותינו ומדותינו בעול מ"ש שלימה ולהיות מעושי דברו לשמוע בקול דברו. ויחדש השי"ת בפסח על התבואה קודש ישראל ראשית תבואתו חיים טובים וארוכים בהרמת קרן מזל מאי"ן מזל לישראל ומאי"ן ישלח עזרינו מקודש ומציון יסעדינו בימין ישע להיושע בכל טוב. ויקבלו החוה"ש מאדוה"ש. ומנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובאהבתם אהבת מישור לטובים ולישרים בלבותם מלב ללב בדברים היוצאים מן הלב בטוב לב משתה בריבוע כוס ישועות בד' לשונות של גאולה וישועה שיזכינו השי"ת שנאמר לפניו שירה חדשה בלב חדש ורוח חדשה יתן בקרבנו לכ"ט סלה. דברי אהו':
לאנ"ש שוי"ר השם עליהם יחיו הם וכל אשר להם הברכה. יחיינו השי"ת בטובה כפולה ומכופלת בברכה משולשת מברכת ימים המבורכים ויזכנו השי"ת ויסייעינו לטהר את עצמינו בביעור חמץ והשאור לאור הנר בנר מצוה ותורה אור. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ויזכנו לקבל קדושת הימים לרבות הלילות. ובפרט הלילה הזה כולו מצ"ה שמורה על החירות בהלל גמור. יגמור השי"ת בעדינו לטובה ולברכה בפסח על התבואה קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. ויזכינו לקבל מקדושת הלילה הזה ומהסדר. כמו ששמעתי מא"א אדומו"ר זצ"ל שהוא סדר כל השנה. ובפרט לספירת הנקיים המזוקקים שבעתים לאמרות טהורות טהר גברא ליום אחד יוודע לה' לקבל הלוחות החרות בחירות המעשים והמידות בלתי שיעבוד לשום ענין חומרי רק לעול מ"ש שלימה בעובדא ובמילולא וברעותא דלבא להתקרב אל האמת והשלום אהבו. ותקבלו אהוביי אחיי וריעיי החוה"ש מאדוה"ש ונחוג את חג המצות בחדוה ודיצות. ויערב לנו טעם מצה של מצוה. וגם הריבוע כוס ישועות בטוב לב משתה בד' לשונות של גאולה וישועה עלינו בתוך כלל אחב"י שלום. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובהרמת קרנם ומזלם ובאהבתם אהבת אמת מנקודת הלב להיות כל העשיות והדבורים והמחשבות היוצאים מן הלב וללב בתוספות מרובה במדה טובה בכל יום יהיו כחדשים להמחדש חדשים בטובו בכל יום תמיד: הק'
לאהוביי אחיי וריעיי אדברה נא שלום בחילם ושלוה בארמנותיהם יחיו באורך ימים טובים ושנות חיים ושלום הם וכל אשר להם יעמדו על הברכה מימים ימימה. דרכי היה לכתוב להם קודם חג הקדוש הבע"ל. ומן הסתם קראו ושנו ושלשו והיה להם לזכרון. אך כעת שהגיענו השי"ת בחידוש שנה זו לזמן יצ"מ וזמן חירותינו. ובפרט שהזמן הזה מורה על חידוש העולם שהשי"ת חידש כל העולמות בבריאת בראשית ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. ועיקר הבריאה בשביל ישראל אנחנו עמו ראשית תבואתו קודש. יעזרנו השי"ת לחדש את מעשינו ודיבורינו ומדותינו ומחשבותינו באור ונר מצוה בחיפוש מחיפוש בעומק לב איש וקרבו לבער את החמץ ואת השאור המעכב. שיהיו כל הכלים הפנימיים והחיצונים וכל החיות הפנימי והחיצון מוכנים וראויים לקבל קדושת ויראת זמן חירותינו בחירות וחרות על הלוחות בקדושת הימים ימי חג המצות בחדוה ודיצות בריבוע כוס ישועה ובעריכות אכילת מצה לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה אמירת ההלל גמור וההגדה שמגיד מראשית ועד אחרית וכוללים כל עניני החירות שלעבר והמקווה לעתיד לבא עלינו לימות המשיח בב"י בתוך כלל אחב"י אמן:
ומעתה אהוביי אחיי וריעיי תקבלו החוה"ש מאדוה"ש והשי"ת יחדש עלינו ועל כלל אחב"י בפסח על התבואה קודש ישראל שנה טובה ומבורכה ממקור הברכות. בבריות גופא ונהורא מעליא בהצלחה וברכה באסמינו ובכל משלח ידינו בהרמת קרנינו ומזלינו מאי"ן מזל לישראל ובכ"ט סלה. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ואהבתם אהבת אמת ושלום בקירוב לבבות מלב ללב. לנקודת אמת. כרצונו ורצון יראיו וכרצון כל בית ישראל שלום. ומחמת טרדת עיו"ט הועתק מגוף כ"י. ולמען אהבתם באתי עה"ח בחותם אמת ואהבה וחיבה יתירה נודעת מלב ללב בברכה משולשת בבני חיי ומזוני רויחי ועותרא בכל טוב סלה: הק'
לאנ"ש שוי"ר עליהם יקרב משפע הצלחה וברכה בכל מעשה ידיהם ובאסמיהם. ת"ל שהגיענו לימים המבורכים החודש הזה ראשון הוא לכם. והנה בימים האלו שואלין ודורשין בעניני הפסח ומתחילין מיום הפורים עצמו היינו מחיית עמלק היינו למחות הנקודה המחלקת בין חמ"ץ ומצ"ה ע"י העבודה הזאת בחודש הזה שצריך כאו"א להכשיר הכלים שלו והעצמות הפנימיות מכל חמץ ושאור המעכב בכדי שנוכל לקבל קדושת הימים והלילה שנשתנה למעליותא באכילת המצה ושתיית הכוסות של ד' לשונות של גאולה. ומ"י הקדימנו ואשלם. היינו לאחר פסח צריכין לספור מזוקק שבעתים ימי הספירה בטהרה עד הגיענו ליום אחד יוודע עד שכאו"א יוודע שנטהר לפי ערכו במעשיו ודבוריו ומחשבותיו ומדותיו שנוכל לקבל עלינו עול תורה בנעשה ונשמע כאחד ביום אחד בשנה לכל השנה להיות טוב ויפה ומתוקן לקבל טוב מטוב לטובים ולישרים בלבותם:
ויקבלו אהוביי אחיי וריעיי החוה"ש מאדוה"ש בברכת הימים המבורכים בברכה משולשת בבני חיי ומזוני רויחי ובקדושת הימים הטובים והקדושים הבע"ל. ויחוגו את חג המצות בחדוה ודיצות ובשובע שמחות ורב ברכות ממקור הברכות והחיוה"ש. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ואהבתם אהבת האמת והשלום. אהובם:
אור לארבעה עשר. כפי שכתוב בספרי הקודש ומפי סופרים היינו אור שהוא דוחה את החושך אפילו באור נר היינו נשמת אדם שיהיה חופש מחופש בחדרי בטן כל עשיותיו ודבוריו ומחשבתו. ועיקר בהמדות איך ומה התנהג בכל השנה ונשמת שדי תבינם בכח הימים הקדושים זמן חירותינו לצאת לחירות בכל הענינים ולא להיות ח"ו בשעבוד הזמן וטרדתו כי צבא לאנוש עלי ארץ ולכן נתן לנו השית"ב המועדים והרגלים בכל ההכנות דמקודם בהכשר הכלים שבצונן בצונן ושברותחין ברותחין וכל דבר אשר יבא וגומר תעבירו וגו' והכל ע"י הכנת כלי המעשה דמקודם יעזור השי"ת להבא ליטהר מסייעין אותו שנוכל לבא לקדושת השיר בליל התקדש ח"ג בחירות על לוח הלב בסיפור יציאת מצרים שהיו ע"י חסדי השי"ת בשידוד המערכות בכל הענינים ע"י חסדי הש"י ורחמיו המרובים. וכל זה לאחזאה מאן אתר אפיק. ואח"ז תיכף ספירת יומי ושבועי שבכל יום ושבוע תיקון חדש. וכשלא יתאביד ח"ו חושבנא נוכל לבא לקדושת יום אחד יוודע לה' שהוא יום אחד בשנה לקבל קדושת ועול תורה על כל השנה על כל שבתות קדשינו ועל מועדים ורגלים הבאים לקראתינו לשלום ועל כל הימים והלילות ושעות שמחויב כל או"א לפרוק מעליו עול דרך ארץ ולקבל עליו עול תורה וטוב תורה עם דרך ארץ שכל הגלות היה רק מפרישות דרך ארץ ולכן צריך ומחוייב כל או"א לקבל עליו שלא יהיה נפרש הד"א ההכרחי מהתורה ולקבל עליו עול מלכות שמים שלימה בגוף נקי ובמעשיות ודבורים ומחשבות ומדות טהורות וקדושות מבפנים ומבחוץ וכל אחד ואחד יכול לתקן את עצמו להיות על צד היותר טוב. ויחוגו את חג המצות בחדוה בהלל הגמו"ר ובקדושת הימים כל חד לפום שיעורא דידיה לבא לתכלית טוב בזה ובבא ולרבות ולהביא לימות המשיח:
המחדש חדשים יחדש החודש הזה ראש חדשים לחיים טובים ולשלום. וברכות ימים המבורכים הבאים עלינו לטובה יחולו על ראשינו. ויזכינו השי"ת באור ונר. לבער החמץ והשאור מרשותינו ומבתינו גוואי ובראי. ויטהרנו ויקדשנו מבפנים ומבחוץ להיות תוכו כברו בבר לבב ובנקיון כפים לישא לשמים בלבבינו היינו במחשבה ודיבור ומעשה ומדות ישרות ע"י הכנת הכשר הכלים והעצמות לקבל קדושת הימים זמן חירותינו לצאת משיעבוד לחירות ולגאולה ולאור גדול להאיר הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה ונשמע כאחד ביום אחד יוודע לה' בהקדם ספירת מזוקק שבעתים. למימני יומי ושבועי בתיקון המעשים והמדות והמחשבות בשורשם בשורש כל או"א לתקן את הפגמים והדרכים בדרכי יושר ואמת בכדי שיכנסו דברי תורה בלבינו ופינו בעריבות. כל ישראל ערבים זה בזה בד"ת שלא ימושו מפינו ומפי זרעינו וצאצאיהם מעתה ועד עולם. וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים וגומ':
ומעתה אהוביי אחיי וריעיי יתענגו על רב שלום ותקבלו החוה"ש מאדוה"ש. ונחוג את חג המצות בחדוה ודיצות. ויערב לנו טעם מצה וריבוע כוס ישועות בד' לשונות של גאולה וישועה ורחמים וחיים ושלום ובריות גופא ונהורא מעליא עלינו בתוך כלל ישראל לחיים טובים ושלום בכל טוב לעולם חסדו. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם וברכתם ובאהבתם אהבת עולם ואמת ושלום בנקודת אמת שמתפשט בכל האותיות והנקודות לטוב לנו כל הימים לרבות הלילות ולהביא לימות המשיח. שיחיינו השי"ת ויקיימנו ויגיענו לימות המשיח ולכל טוב המקווה. ולישועתו אנחנו מצפים ומחכים בכל יום שיבא.
דברי אהובם. הק'
לאנ"ש החוה"ש והשי"ת ברחמיו וחסדיו הגדולים והפשוטים יחדש עלינו את חודש האביב שהוא ר"ה לרגלים רגל שבו ר"ה לבל תאחר כמאמחז"ל מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. היינו להישמר מנקודת החמץ שמפריש בין חמץ למצה ח"ו. וע"ז נאמר ושמרתם את המצות. וכ"ז ע"י הכנת הימים המבורכים האלו בהכשר הכלים והעצמות במעשה ודיבור ומחשבה ועי"ז נוכל לקבל קדושת הימים ימי פסח על התבואה קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. היינו ע"י הראשית נוכל להתקדש לבא לפי ערך כל או"א לשלימות העבודה הזאת בחודש הזה ולקדושת הסדר כפי ששמעתי שהוא סדר כל השנה וממנו ההתחלה לספירה מזוקק שבעתים לבא ולגשת לאחדות יום אחד יוודע לד'. ומיום האחד המיוחד בשנה יהיה כן כל השנה לטוב כל הימים לרבות ולהביא לימות המשיח. יחיינו ויקיימינו השי"ת בתוך כלל אחב"י שלום:
והשי"ת יעזרנו ע"ד כבוד שמו להכין א"ע בביעור חמץ ומחמצת ע"י נר מצוה ומעט מן האור ידחה כו' ע"י חיפוש מחופש בנקודת הלב להבדיל בין חמץ למצה המורה על החירות וחרות על לוח לבינו ועי"ז נוכל לקבל עלינו קדושת השיר יהיה לנו כליל התקדש חג המצות בחדוה ודיצות בהלל הגמור ובקדושת הימים ממקום החירות בספירת הימים והשבועות שיטהרו נפשותינו לבא לנקודת האמת. והכל לפי קט שכלינו אשר באזנינו שמענו מאבותינו הקדושים וכן עוד נחזה למחוז חפצינו לאשר בדרך לבינו לטוב לנו כל הימים לרבות הלילות ולהביא לימות המשיח. מנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובאהבתם ולהתחבר באהבת חבירים מקשיבים לקול ה' ויריאיו ע"י נקודת הלב מלב ללב לאחד. הק'
יחוגו את חג המצות בחדוה ודיצות ומקודם לבער את החמץ באור ונר מצוה לחפש בחיפוש מחופש כאו"א בקרב איש ולב עמוק שיטהרו ויתקדשו את כלי המעשה והדיבור והמחשבות מבפנים ומבחוץ בכדי שיוכלו לקבל קדושת ליל התקדש חג בהלל גמור ובסדר הנעשה בלילה הזה שכיום יאיר לנו את הדרך אשר נלך ואת המעשה אשר נעשה ונשמע ע"י ספירות אמרות טהורות מזוקק שבעתים להשיג כאו"א לפי ערכו ליום אחד יוודע לה' ית' זמן מתן תורתינו ע"י חירות זמן חירותינו וחרות על לוח לבינו. רחמנא לבא בעי שבלב כלולים כל החושים והמדות שיהיה לב חכם לימין יי' רוממה יגיע מראשית המחשבה כאו"א עד סוף המעשה הכל שוה לטוב כל הימים לרבות ולהביא לימות המשיח ולחיי העוה"ב שיפה שעה א' בעוה"ז בתשובה ומעש"ט להכין אורחות חיים חיי עד בעדי עדיים בבטחון ובאמונת אומן ביראת ה' ויראיו לשומרי בריתו ופקודתו לעשותם באחדות המעשה והדבור והמחשבה לנקודת האמת והשלום אהבו. מנאי אהובם דו"ש באהבה בדברים היוצאים מן הלב ללב השומעים יונעם ותבוא אליהם ברכת טוב מטוב לטובים ולישרים בלבותם לטוב לנו כל הימים לרבות כו'. הק'
יהי שלום בחילם ושלוה בארמנותיהם בגודל הצלחה והרמת קרנם ומזלם באסמיהם ובכל משלח ידיהם לטוב:
הנה ימים המבורכים הגיענו השי"ת שהעת והזמן גרמא טרם קבלת קדושת חג המצות הק' זמן חירותינו לבער באור הנר מצוה ולחפש בחיפוש מחופש כאו"א בקרב איש ולב עמוק בכל המעמקים שיטהרו ויתקדשו כל הכלים וכל החושים והמדות והמחשבות מבפנים ומבחוץ שנוכל לקבל קדושת ליל התקדש חג ע"י הסדר ואמירת הלל גמרר שיגמור השי"ת בעדינו לטוב שנהיה טובים לילך בדרכי ישרים ע"י זמן חירותינו להמשיך עלינו ע"י שבע ספירות שבע שבתות תמימות תהיינה מזוקק שבעתים לקבל אמרות טהורות כסף צרוף להתברר ולהתצרף ולהתלבן ע"י עשיות ודבורים ומחשבות ומדות כרצון השי"ת ויראיו כאו"א לפי ערכו ושכלו בלב שלם שנוכל לקבל קדושת זמן מתן תורתינו ביום אחד יוודע לה' בלב אחד באחדות חברים המקשיבים לקול לו קול אליו שהתיבה מורגשת במבטא לבטא בשפתים להטיב בהטבת הנרות הכלים והשמן היינו החכמה והפתילה המחברן והמקשרן דבר רוחני בדבר גשמי. לעשות ולדבר ולחשוב מחשבות לעשות הטוב והישר בעיני וגומ' שיהיה הכל שוין לטובה. ותקבלו אהוביי אחיי וריעיי החוה"ש מאדוה"ש בשמחת קדושת חג בחדוה ודיצות. ובפסח על התבואה קודש ישראל ראשית תבואתו יגזור עלינו השי"ת בתוך כלל אחב"י גזירות טובות ישועות ונחמות בגודל הצלחה והרמת קרנינו למעלה במשאלות לבינו לטובה ולחיים ארוכים ולשלום בכל טוב סלה מנאי אהובם דו"ש באהבה וחיבה יתירה הנודעת בדברים היוצאים מן הלב יכנסו בלב השומעין לשמוע בלימודים לימודי השם ורוב שלום עד בלי ירח לפני שמש ינון שמו. יחיינו ויקיימנו השי"ת להביא לימות המשיח כמחז"ל בניסן עתידין לגאול גאולת עולם יהיה מיובל ישלח שרשיו מגאולת מצרים לגאולה העתידה שיזכנו השי"ת בחיינו ובחיי דכל בית ישראל שישנם בעולם ושיוולדו בעולם. כי לישועתו קוינו כל היום ונזכה לחזות בנועם ה' במעשה ידינו כוננה עלינו לכל טוב סלה. דברי אהובם החפץ בהצלחתם ובאהבתם אהבת אמת ומישור לנקודת האמת והשלום אהבו. הק'
לאהוביי אחיי וריעיי אדברה נא שלום לדרוש שלומם בימים המבורכים יעזר השי"ת לנו לבער את החמץ ע"י אור ונר מצוה בחיפוש מחופש בקרב איש כאו"א עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו. כמאמר מדרש חז"ל כשני הפירושים של חיפוש. בלשון בדיקה ולשון חפשי המורה על החירות. כי הא בהא תליא כשמבערין המעכב והמעוול וחומץ מלב וממוח וממידות ע"י אור. מעט מן האור דוחה הרבה וכו' ונוכל לקבל קדושת הימים זמן חירותינו בהלל גמור ובסדר הליל התקדש ח"ג ברבוע כוס ישועות המורה על ד' לשונות של גאולה. ובניסן עתידין לגאול. היינו שע"י עזר השי"ת להיות [* נראה שיש פה איזה חסרון] ולצאת משעבוד ומאפלת הזמן לחירות ולאור גדול להתקרב אל האמת בנקודת הלב כאו"א לפום שיעורא דיליה ע"י עשיות ודבורים ומחשבות קדושות בקדושת הימים ימי חייך להביא לימות המשיח לזכות לאחישנה. והשית"ב יהיה בעזרינו לבא לחירות וחרות על לוח לבינו ולזכות ע"י זיקוק ספירת שבעתים לבא ליום אחד יוודע לה' לזמן מתן תורתינו בחיי עולם אשר נטע בתוכינו שנוכל לעשות רצונו כרצון יראיו והדרכתם לדרך הטוב והישר לנקודת האמת והשלום אהבו. ותקבלו החוה"ש מאדוה"ש. ויזכנו השי"ת לחוג את חג המצות בחדוה ודיצות. ובפסח על התבואה קודש ישראל ראשית תבואתו יגזור עלינו השי"ת בתוך כלל אחב"י גזירות טובות ישועות ונחמות בחיים טובים וארוכים ובהרמת קרנינו ומזלינו והצלחתינו באסמינו ובכל משלח ידינו בברכה משולשת ממקור הברכות והחיוה"ש מנאי אהובם דו"ש וחפץ באהבתם ובהצלחתם ובאחדותם כאחד לאחד באחדות לב אחד במעשה ודבור ומחשבה ובמדות טובות ובעבודה שבלב זו תפלה באהבת חברים המקשיבים לקול דברו ועושי דברו לטוב כל הימים. דברי אהובם:
לאהוביי אחיי וריעיי מחמת חפזון שהוא עת חפזון מלוש בצק עד וגו'. באתי בשורות שתים לברכם בברכת ימים המבורכים ממקור הברכות שבימים האלו השיר יהיה לכם כליל התקדש ח"ג שנשתנה הלילה הזה להיות לילה כיום יאיר לנו השי"ת שנהיה עתידין ליגאל לגאולה השלימה העתידה שיהיה שיר השירים כולו קודש לקבל עול מלכותו ולהרים קרנינו בקרן היובל המורה על החירות וחרות על הלוחות לוח לבינו להיות טוב לב לעבודה שבלב זו תפלה ושמעתא בעי צלותא להיות זך וצלול במעשה ודיבור ובמחשבה ובמדות ישרים. מנאי אהובם הדו"ש באהבה וחפץ בהצלחתם. הק'
אדרוש את שלום אנ"ש באהבה ובברכה בימים האלו המבורכים והמוכנים ליכנס לגאולה שבניסן עתידין ליגאל כפי שידוע שבגאולת מצרים נרשמו כל הגאולות ובפרט הגאולה העתידה והמקווה שיזכנו השי"ת בחיינו ובחיי דכל בית ישראל. וידוע שגאולת מצרים היתה בלתי שום התעוררות רק בחסדי השי"ת ונפלאותיו אשר עשה. ותכלית רצונו ית' שיראיו יעשו רצונו ע"י מעשה התחתונים בכדי שיזכינו השי"ת לחיש לגאולה כמחז"ל זכו אחישנה. וכ"ז ע"י הכנת חג המצות בביעור חמץ ושאור לאור הנר בחיפוש מחופש בלב עמוק בעינא פקיחא לתקן את כל המדות והמחשבות והמעשים בפנימיות ובחציוניות הן בעניני המדות והן בעניני עבודת עבודה ועבודה עצמה כי הא בהא תליא שתהיה זכה וברורה ובפרט בימי החירות בחג המצות המורה על החירות שיעזר לנו השי"ת בליל התקדש ח"ג בהלל הגמור וסדר רבוע כוס ישועות בד' לשונות של גאולה לצאת מאפילה ומן שעבוד הזמן לאור גדול ולחירות בחרות על לוח לבינו בספירת שבעתים מזוקקים לזכות ליום אחד בשנה יוודע לי"י זמן מתן תורתינו שיומשך מהיום ההוא והלאה ממקור התורה ומחיי עולם אשר נטע השי"ת בתוכינו לחיי עדי עד. שנתחדש במעשינו ודברינו ומדותינו לעשות כרצונו וכרצון יראיו כל חד לפום שיעורא דיליה באמת ובתמים להשתמר מכנגדו שבלב כאו"א ע"י מעט מן האור דוחה הרבה וכו' להיות טובים וישרים בלבותם לקבל טוב מטוב י"י לכל. ורחמיו וחסדיו ימשוך השי"ת עלינו ע"י סגלות הימים המבורכים והטובים הבע"ל ובפסח על התבואה קודש ישראל ראשית תבואתו יגזור השי"ת עלינו בתוך כלל אחב"י גזירות טובות ישועות ונחמות בגודל הרמת קרנינו בהצלחה וברכה משולשת בבני חיי ומזוני ועותרא בכ"ט בית ישראל שלום מאדוה"ש ומנאי אהובם דו"ש באהבה וחיבה יתירה הנודעת. הק':
ונתברך מברכת ימים המבורכים ומקודשת חג המצות ומאכילת מצה שמורה על החירות וברבוע כוסות לד' לשונות של גאולה וישועה ניושע בימין ישע להתקרב להאמת והצדק ע"י עשיות וקדושת הימים בהלל גמור וע"י ספירת מזוקק שבעתים למימני יומי ושבועי נוכל לקבל קדושת יום אחד הוא יוודע לה'. ויום אחד בשנה חשוב שנהיה כל השנה בימים ובלילות ובשבתות וימים טובים מקושרים בעבותות האהבה לנקודת הלב של כל או"א לפי ערכו ולפי מעמדו להכיר את מקומו ולשמוח בחלקו חלק ה' עמו. ועי"ז נוכל לבא לנקודה האמתית ולהתייצב על דרך טוב ויפה ומתוקן. ותקבלו החוה"ש מאדוה"ש ומנאי אהובם דו"ש וחפץ בהצלחתם ובאהבתם אהבת האמת והשלום. אהובם הק':
כולם יעמדו על הברכה בברכת ימים המבורכים האלו. והשי"ת יעזרנו לבער ולבדוק את החמץ משינוי נקודת המצה המורה על החירות ע"י חיפוש מחופש בקרב איש כל או"א בלב עמוק ע"י נר ואור לארבעה עשר ויהיה כל העתים הי"ד לטובה ולברכה. ויעזר לנו השי"ת לקבל קדושת חג המצות בחירות וחרות על לוח לבינו בקדושת ליל שמורים בהלל הגמור ובקדושת הסדר. כפי ששמעתי מכ' א"א מו"ר זצוק"ל שהוא סדר של כל השנה להיות רישומו ניכר וזכרונו זכר ליציאת מצרים כל ימי חייך לרבות ולהביא לימות המשיח. היינו שכל או"א מחוייב לראות כאלו הוא יצא ממצרים ורושם גאולת מצרים בד' לשונות מן הסתם נרמזין כל הגאולות עד בכלל ולקחתי וגו' וידעתם כי אני וכו'. ויזכנו השי"ת לספור כל השבעה נקיים מזוקק שבעתים ככסף צרוף בעליל להתקרב בהגבלת ההר וקדושתו בימי הגבלה ליום אחד יודע. ומיום אחד בשנה ימשוך לכל הימים והלילות להגות יומם ולילה בתורת ה' חפצו. וכן יגיענו ה' למועדים ולרגלים אחרים הבע"ל ששים ושמחים בקבלת החיות והקדושה כל או"א לפי הזמן והעת והמדות. ומקורות הרחמים ימשוך עלינו השי"ת בתוך כלל אחב"י לרחמים וחיים ארוכים ושלום וכ"ט סלה. מנאי אהובם דו"ש וחפץ באהבתם אהבת שלום ואמת אהבו הטוב והישר להיות טוב לקבל טוב מטוב לטובים ולישרים בלבותם. הק':
המחדש חדשים לבקרים יחדש עלינו בתוך כלל אחב"י את החודש הזה ראש חדשים בימים המבורכים בברכה משולשת בני חיי ומזוני. ויעזר לנו השי"ת בהכנת הימים האלו בהשבתת שאור וחמץ מבתינו ומרשותינו. ולבדוק בנר מצוה ותורה אור לארבעה עשר. ועי"ז בשעה שמצה ומרור מונחים נוכל לקבל זמן חירותינו בחג המצות המורה על החירות ובהלל גמור להיות פינו ולבינו שוין לטובה בברכות והודאות בהשיר יהיה לכם כליל התקדש ח"ג. ומימי צאתינו מארץ מצרים יראנו נפלאות בתורה ועבודה שבלב זו תפלה. לזכור את ימי צאתנו מארץ מצרים כל ימי חיינו לרבות החיות בכל מעשינו. ובהגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שבכולם נאמר זכר ליציאת מצרים וביותר מספירת מזוקק שבעתים ככסף צרוף בעליל בעשיה ודבור ובמחשבה. וביותר במחשבה ומדות לקבל קדושת יום אחד בשנה יוודע להיות להשי"ת בחרות וחירות הלוחות על לוח לבינו ועיקר רחמנא לבא בעי להיות כל הדברים יוצאים מן הלב ללב שלו שכל נקודות החיות והחושים הוא בלב שבכלל דבריו וכו' כמאמר יתמך דברי לבך וגו' ואידך פירושא זיל גמור יותר ממה שכתוב כאן לקרות בע"פ כי ע"פ הדברים וגו'. והשי"ת יהיה בעזרינו על דבר כבוד שמו להחיותינו בחיי נחת ושמחה ואוצרו הטוב לנו בתוך כלל אחב"י יפתח בפסח על התבואה קודש ישראל ראשית תבואתו בהצלחה וברכה באסמינו ובכל משלח ידינו בכל טוב בית ישראל שלום. הק':