בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין
דף צו:
בתוד"ה אלמנה כו' א"נ י"ל שהיא צריכה חן יותר להנשא שהיא בזויה יותר מאלמנה ע"כ, כוונת פירושם נ"ל דכיון דאלמנה דהכא מיירי מן האירוסין וגרושה מיירי מן הנשואין ומאחר שנפגמה ע"י ביאה להכי היא בזויה יותר מן האלמנה וצריכה לחן יותר, אבל אם שניהם הם במצב אחד, כגון שניהם מן הנשואין או שניהם מן האירוסין, אז אלמנה צריכה לחן יותר, משום שכיון שמת בעלה מזדהרי בה אינשי שמא קטלנית היא, רק דגרושה מן הנשואין שנבעלה בזויה יותר מן אלמנה וצריכה לחן יותר מחמת זה, ולא כמו שהבין מהרש"א ז"ל בכוונת התוס', דגרושה מצד שהיא גרושה היא בזויה יותר מאלמנה, ומשו"ה מקשה דהא לעיל (דפ"ז ע"א) בתוד"ה מקשים כתבו להיפך, דגרושה אינה צריכה כ"כ חן כמו אלמנה, ולפמ"ש לק"מ דהיכי שהם במצב אחד אז אלמנה צריכה לחן יותר, ורק הכא משום פגם בעילה יש לה בזיון. וראיה לדברי דאי נימא כהבנת מהרש"א, דעצם הגירושין הוא הבזיון, א"כ מאי פריך הכא הא נמי תנינא כל שאין לה מזונות לאתויי מאי לאו לאתויי גרושה, ומאי קושיא נימא דכל שאין לה מזונות אתי לרבויי גרושה מן האירוסין דלא הוה ידעינן זה מאלמנה, דאינה בזויה כגרושה, להכי איצטריך לאשמועינן נמי גרושה דבזויה יותר, ואכתי גרושה מן הנשואין דיש לה שני החסרונות נפגמה בביאתה וגם פגם הנשואין לא ידעינן דצריכה בי"ד, ואשמועינן בסיפא שגם גרושה מן הנשואין א"צ בי"ד, אלא ודאי שעצם הגירושין אין לה בזיון ואדרבה עוד עדיפא מאלמנה כמ"ש התוס' לעיל, ולכן לא נוכל לאוקמי האי ריבוי דכל שאין לה מזונות בגרושה מן האירוסין דידעינן זה מכ"ש מאלמנה וכמ"ש רש"י, ורק גרושה מן הנשואין לא ידעינן מאלמנה מן האירוסין דכיון שנשאת נפגמה בביאתה ובזיונה מרובה יותר וכנ"ל:
בתוד"ה מתני' מני כו' ואי מדקתני מוכרת אפי' ד' וה' פעמים ומוכרת שלא בבי"ד משמע משום כו', נ"ב דקושיתם הוא למאי שכתבו דחכמים מודים לר"ש, ולפרש"י דר"ש ס"ל דלכתובה אינה מוכרת בשום פעם שלא בבי"ד אפי' היכי דאית לה מזוני, א"כ קשה מלשון דחכמים אומרים דמוכרת למזונות שלא בבי"ד, והאי שלא בבי"ד בע"כ דקאי גם אכתובה, דאי אמזונות לחוד קשה פשיטא, לזה תירצו דמשו"ה מוכרת שלא בבי"ד גם לכתובה משום דאכתי נא הפסידה מזוני ובכה"ג גם ר"ש מודה דמוכרת לכתובה שלא בבי"ד דלא כרש"י, והכא הוא דניידו תוס' מפי' רש"י ודוק: