אור ברסלב

בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין

דף עט.

דף עו.

במתני' נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע כו' נסתפקתי אם הדבר שנפל לה בירושה אין ראוי למכור באופן דתקנתא דמכירה ליתא, מי נדחה מפני מי הא תינח במקום שאפשר למכור עושין תקנה זאת ושניהם לא יפסידו, הקרן לא יכלה וגם הבעל לא יפסיד הפירות, אבל במקום שא"א למכור, ואם ניתן לאשה הפירות יפסיד הבעל, מי נדחה. ונ"ל דבכה"ג ניתן להבעל, וראיה מהא דב"מ (דצ"ו אגרא פרה והדר נסבה, ופרש"י וזכה בה הבעל להשתמש בה כל ימי שכירותה, ובגהש"ס הקשה על רש"י דהא בכה"ג כיון דליכא קרנא לא זכה הבעל בפירי, דבעז לחלב פרש"י בסמוך משום דאיכא שיור והוא העור, והכא לא שייך כן, ולפמ"ש ניחא דהתם שאני כיון דאין תקנה אחרת, דלמכור ודאי שלא תוכל אחרי שהפרה אינה כ"א שכורה אצלה ואינה שלה, וכי תימא שאכתי תשכירנה לאחר על משך זמן שכירותה ובדמים הללו תקח קרקע כמ"ש הרא"ש בסוגיין, דבהכניסה לו פרה שאין בה אלא פירות שתמכור הפירות ליקח בהן קרקע, הא ג"ז אסורה לעשות מטעם שומר שמסר לשומר, שדוקא לבעל רשאי למסור מטעם דכל המפקיד על דעתו הוא מפקיד, ועיין בפלפולא חריפתא בב"מ שם שהאריך בזה דכל המפקיד אדעת הבעל, וכיון שאין תקנה, וכשלא ניתן לבעל יפסיד כל הפירות, משו"ה נותנין לבעל והאשה נדחית, ומסוגיין דהכא נמי מוכח כן, דכא הרי"ף מפרש בעז לחלבה ודקל לפירות שאין לה כ"א זכות החלב והפירות ובדקל אין לה כלום וכשיאכל הבעל לא יהיה לה שיור, ואפ"ה הוי לבעל אע"ג דליכא שיור ואיכא נמי תקנתא דמכירה, ונהי דרש"י מפורש דגם כאן איכא שיור דהיינו העור, י"ל דהיינו דוקא בכה"ג שאפשר בתקנתא דמכירה, אבל במקום שאי אפשר בתקנתא, גם רש"י יודה דנותנין לבעל אפי' בדליכא שיור לאשה, דמנ"ל לעשות מחלוקת רחוקה בין הרי"ף ורש"י, דלרי"ף לא בעינן שיור אפי' במקום שיש תקנתא דמכירה, ולרש"י אפי' במקום דליכא תקנתא הוי לאשה, אלא ודאי שבכה"ג דליכא תקנתא גם לרש"י הוי דבעל:

בגמ' אבא זרדתא ופירא דכוורי כו' ואמרי לה קרנא, ופרש"י הואיל והעצים והדגים כלים והכל ימכר מיד וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות, והתוס' השיגו עליו בזה, דלמה לא אמרינן דמקום האילן והדגים יהיה הקרן כמו גבי פיר וגפרית ומחפורת של צריף דאמרינן דהגומא שישאר יהיה לקרן, וכן גבי גלימא אמרינן דהשחקים ישארו לקרן ע"ש, ולעד"נ לחלק בזה דגבי אבא זרדתא גופים מחולקים הם, קרקע של היער והאילנות, וכן בפירא דכוורי, הגומא והדגים גופים מחולקים הם, ולכן לא שייך לומר דמה שישאר בקרקע יהיה שיור לגבי האילנות או לגבי הדגים, כיון דגוף אחר הוא לגמרי, ואנן בעינן שיהיה שיור בכל גוף לבדו, והגע עצמך אילו נפלו לה שני שדות, דבודאי לא אמרי' שהבעל יקח אחת הואיל דנשאר עוד שדה, וה"נ כיון דגופים מחולקים הם מחשבינן לכל אחד לדבר בפני עצמו, ובעינן שיור לכל גוף, משא"כ גבי פיר של גפרית ומחפורת של צריף, דהכל גוף אחד הוא, אלא שבקרקע זה יש תערובת גפרית ואח"כ למטה ישאר יסוד הקרקע פשוטה, וכן גבי גלימא שהכל גוף אחד, להכי כיון שנשאר מזה מעט לשיורא שפיר דמי, דלא חלקו חז"ל בדבריהן אם נשאר מהקרן הרבה או מעט

תוכן העניינים

בית אהרן על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה