אור ברסלב

בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין

דף עב.

דף עא:

בגמ' בכדי שתמלא ונופצת עיין פרש"י, התוס' לעיל דמ"ט רצו להוכיח שאשה אע"ג דלא מיפקדא אפריה ורביה אפ"ה אסורה בהשחתת זרע ושוב דחו ראייתם ע"ש, ואכן מכאן יש להוכיח דאסורה, דאי אין איסור א"כ אכתי מה קפידה יש גם בממלא ונופצת, ומאי משני ר' יהודה, דאכתי יקשה ותיעביד, ואין לומר דהקפידה הוא בבאה מחמת טענה שרוצה להתעבר בכדי שתהיה לה חוטרא לידה, דהא מדסתים במתני' משמע שמדירה רק על פעם אחת שתעשה כן, ובפעם אחת לא שייך הקפידה דחוטרא לידה, דהא אפשר לה להתעבר מביאה שני', אע"כ דהקפידה הוא משום האיסור שיש בזה, וא"כ מוכח שאסורה בהשחתת זרע וכשיטת רש"י לעיל:

בגמ' פלוני חכם תיקן לי את הכרי, עיין בר"ן כאן וברא"ש פ' שבועת העדות בשם הרמב"ן דקבלה בידו דכל עד שאומר מפי אחר כשהראשון בא ומכחישו שהראשון נאמן, והביאו ראיה מהכא שהחכם נאמן, וגם מן הרמב"ם ז"ל נראה כן, ממ"ש (פכ"ד מה"א) וז"ל והיאך יודע הדבר זה כגון שאמרה לו פירות אלו פלוני כהן תיקנם לי, ועיסה זאת פלונית הפרישה לי חלתה ופלוני חכם טיהר לי הכתם ואחר שאכל או בא עליה שאל אותו פלוני ואמר להד"מ עכ"ל ומשמע מסתימת דבריו דהכהן והחכם נאמנים לעולם, והנה בתשובת רמ"א (סי' ס"ו) כתב דהיינו דוקא בדאורייתא אבל בדרבנן השני נאמן, וכתב בס' קרבן נתנאל דלפ"ז צ"ל הא דקאמר הכא פלוני טיהר לי את הכתם, דלאו דוקא כתם שהוא מדרבנן אלא דם על עד הבדוק ע"ש, ויש לי מקום עיון ממ"ש הרמב"ם מאכילתו שאינו מעושר וכ"ש שקצים ורמשים, וכתב רמ"מ דהכ"ש הוא משום דמעשר בזה"ז מדרבנן הוי, הרי להדיא שאפי' בדרבנן סובר הרמב"ם דהראשון מהימן ודלא כרמ"א:

והנה ראיתי בחי' הרשב"ץ שהקשה למה תלי מתני' הנהו דברים במה שרוצה להכשילו, ולא בעצמה, שאכלה לדברים האסורים הללו, וכיון שאינה נזהרת בדת משה תצא שלא בכתובה, וטעה בזה, דבהדיא כתב הרא"ש דכשהיא בעצמה אכלה לדבר איסור אפי' חלב וכדומה מחייבי כריתות אפ"ה אינה מפסדת כתובתה, ודוקא כשנכשלה בחטא כזה שבנים מתים בשביל זה, וכ"כ בב"ש וח"מ, ולפלא בעיני איך טעה בדבר פשוט כזה:

תוכן העניינים

בית אהרן על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה