אור ברסלב

בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין

דף סא.

דף נט:

בגמ' א"ר הונא מאי קרא והיא בעולת בעל בעלייתו של בעל ולא בירידתו של בעל כו', התמיה מפורסמת מה זה בחר ה' לרמז זה לאבימלך בההיא עובדא דשרה, ונ"ל דבלא"ה הקשו המפרשים מה הועיל אבימלך בהתנצלותו במ"ש הוא אמר אחותי והיא אמרה אחי, הא אכתי יש חשש שמא אשת איש של אחר היא, ולמה לא שאל אבימלך כ"א אשתך או אחותך היא, ולא חשש רק שמא אשתו של אברהם היא, הלא היה לו לחשוש נמי שמא אשת איש היא גם מאחר, והכי הו"ל לשאול, אשת איש או פנויה היא, אכן באמת קושיא הזאת לק"מ, דהא קודם מ"ת שלא היה להם כתיבת הגירושין, היתה האשה ניתרת לעלמא במה שתצא מרשות של בעל וכמ"ש הרמב"ם (בפ"ט מהלכות מלכים) וז"ל ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו ושלחה לעצמה או משתצא היא מרשות של בעל ותלך לה שאין להם גירושין בכתב ואין הדבר תלוי בו לבד אלא כ"ז שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין עכ"ל, ולפ"ז לא היה שום מקום לחשוש דשמא אשת איש של אחר היא כיון שראה אותה תחת רשות אברהם, ולכן אפי' באמת היתה נשואה מקודם לאיזה איש, מ"מ כיון שיצתה עתה מרשותו ואינה אצלו עוד, הן הן מעשה הגירושין, ומשו"ה שפיר לא חשש כ"א שמא אשתו של אברהם היא, אלא דלפ"ז יש לומר דגם קידושי אברהם הופקעו ע"י שהוציאה מרשותו ומסרה לרשות אבימלך, דהא בודאי נתרצו שניהם אברהם ושרה להפקיע הקדושין בכדי שלא תכשל באיסור א"א, וגם להנצל מחשש סכנת הריגה, וא"כ למה זה נענש אבימלך, אלא די"ל דכיון שקיים אברהם כל התורה, לא רצה להפקיע הקדושין כ"א ע"י מעשה הגירושין ובכתב כמו לאחר מ"ת, וכ"ש למ"ד דהאבות היו להם דין ישראל קודם מ"ת, וא"כ קדושיו לא הופקעו כ"א ע"י גט, וג"ז אין להקשות דאכתי למה נכנס אברהם בחשש סכנת נפשות, ולא גירשה בגט, די"ל שלא היה לו עדות כשרים, כיון שכולם עכו"ם היו, אלא דאכתי י"ל דלפמ"ש הרמב"ם הנ"ל, דקודם מ"ת לא הי' תלוי דוקא ברצון הבעל, ואפי' האשה אם רוצית תצא מרשותו, וא"כ שרה שהיא מצד עצמה לא היתה שוה במעלתה כאברהם להיותה מקיימת כל התורה, ולהיות דינה כישראלית, א"כ אכתי סילוק דידה הועילה לבטל את הקדושין, אכן כיון שכל אשה עולה ע"י הבעל, ממילא היתה מעלתה שוה למעלת אברהם בעלה, והשתא ניחא במה שרמז המלאך לאבימלך את דין הזה, דהן הוא התנצל, הלא הוא אמר אחותי היא והיא אמרה אחי, ופי' שלפ"ז אפי' אם באמת אשתו היתה מ"מ כיון שהשתא סילקו עצמם מן האישות, הרי היא מעתה כפנויה, ע"ז השיב לו המלאך, הנך מת על האשה והיא בעולת בעל, פי' שעולה עמו, ואחרי שמעלת אברהם היה גם קודם מ"ת כדין ישראל, ממילא גם אשתו שוה במעלתה אליו, ולא מהני אצלם סלוק הקדושין לבד, וכ"ז שלא היה כאן מעשה הגירושין בכתב הויא כאשת איש ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אהרן על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה