בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין
דף נה.
ברש"י ד"ה בתר אומדנא בסוה"ד דלא כתב ממונו אלא לחבת ביאה, הנה לקמן דנ"ו בעיא היא בגמ' אי חבת חופה קונה או חבת ביאה, וא"כ למה תפס רש"י כאן לודאי דחבת ביאה. והרמב"ם (פ"י מאישות) פסק באמת דחבת חופה קונה, משום דקאי לקמן באת"ל. וצ"ל בדעת רש"י משום דבירושלמי בסוגיין איתא בזה"ל שלא כתב לה אלא על חבת לילה הראשונה שבעל, הרי להדיא דסובר הירושלמי דחבת ביאה קונה, להכי לא שביק רש"י פשיטותא דירושלמי משום ספיקו של בבלי, משו"ה כתב רש"י משום חבת ביאה כהירושלמי, ואמנם הרמב"ם שפוסק דחבת חופה היינו משום דידוע שיטתו לפסוק בכ"מ דקאי באת"ל, ולכן כיון דהש"ס מסיק דחבת חופה באת"ל, ולשיטתו הוי זה נמי פשיטותא, וא"כ כיון שגם בבבלי נפשטה הבעיא דחבת חופה פסק יותר כבבלי: