אור ברסלב

בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין

דף כד:

דף כד.

בתוד"ה ואבע"א, הקשה הרר"ש מוורדין היכי ס"ד דטעמא דר' יהודה משום גומלין והא ר' יהודה. סבר דמעלין מתרומה ליוחסין כו', ולכאורה קשה הא התוס' עצמן כתבו לקמן דכ"ה ע"א ד"ה או דילמא, דהא דמעלין היינו דוקא מחלוק תרומה אבל מאכילת תרומה לכו"ע אין מעלין דשמא עבד כהן הוא, וא"כ בברייתא דר' יהודה דנקיט נאמן להאכילו בתרומה, איך אפשר לומר דמעלין ממנה ליוחסין, וכן על הש"ס גופא דמוקי פלוגתייהו במעלה מתרומה ליוחסין יש לתמוה כן, ולכן נראה שהתוס' יפרשו נמי כפרש"י, שבד"ה במעלין כתב הרואה שמאכילין אותו בחזקת כהן תרומה, וכתב המג"ש שמסתם אכילת תרומה אין מעלין, רק אם אוכל תרומה בחזקת כהן, ולכן בברייתא דר' יהודה דעיקר עדותו היה שאמר שחבירי כהן ועי"ז החזיקוהו נמי לאכילת תרומה וכיון שבחזקת כהן האכילוהו שפיר מעלין ודו"ק, ועיין מה שכתבתי לקמן כ"ה ע"ב:

בגמ' אבל נשיאת כפים דאיסור עשה, מכאן הקשו האחרונים עמ"ש התוס' (שבת דקי"ח) דלא ידע ר"י מה איסור יש לזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה, והא הכא מפורש דאיסור עשה יש בזה, והנה משמע מדבריהם שהבינו שהתוס' בשבת תמה על ר' יוסי שהתפאר שלא עבר על דעת חביריו ואם היו אומרים לו עלה לדוכן היה עולה אעפ"י שאינו כהן, שמזה משמע דאיסור יש לזר העולה לדוכן, דאל"ה מה רבותא דר' יוסי שלא עבר על דבריהם, וע"ז קאמר ר"י שלא ידע מה איסור יש בזה, ולפי"ז שפיר הקשו דהא מפורש כאן שיש איסור עשה, אכן לענ"ד א"א לפרש כן, דאיך יעלה על הדעת שר' יוסי יתרצה לעבור על איסור דאורייתא בכדי לעשות רצון חביריו וכמו שתמה הט"ז (או"ח סי' קכ"ח), וכונת התוס' נראה לי ממש ההיפך מכוונת המפרשים, דהתוס' הוכיחו מהא דר' יוסי שאין שום איסור לזר העולה לדוכן, דאם היה איסור איך ישמע לחבירו לעבור בקום ועשה, ומדהתפאר ר' יוסי שהיה עולה לדוכן מכלל שאין איסור דאורייתא, ואמנם הר"י בעל תוספות שידע היטב מסוגיא דידן שיש איסור דאוריייתא, לזה היה קשה לו איך התפאר ר' יוסי שהיה עולה לדוכן ולעבור איסור מה"ת, ורק בשלמא אי נימא שטעם האיסור הוא משום ברכה לבטלה, לא קשה על ר' יוסי, שי"ל שהוא לא היה מברך כלל, דהא לא אמר כ"א שהיה עולה, וי"ל דהיה עולה ולא היה מברך, אכן אי נימא דהאיסור הוא העליה עצמה כפרש"י, א"כ קשה על ר' יוסי, וזהו כוונת תוס' שם, לא ידע ר"י מה איסור יש בזר כו', כלומר לא ידע טעם האיסור שאסרו כאן לזר, אם לא מחמת ברכה לבטלה, דאי איסור אחר בעליה גופא לא היה עובר ר' יוסי, ובפירוש הזה יתיישב כל קושית האחרונים עיין עליהם, וג"ז אין להקשות דאיך אפשר דמשום ברכה לבטלה, הא זה הוי ל"ת דלא תשא, וכאן אמר דהוי עשה, דבאמת הוי ברכה שא"צ רק איסור עשה דאת ה' תירא וכמ"ש בתמורה ד"ד, ועיין במג"א סי' קכ"ח ובמחצה"ש שם, ודע דההפלאה כאן הביא בשם הספר חרדים, דכמו שיש עשה על הכהנים לברך כן יש מ"ע על ישראל להתברך מן הכהנים, ולמ"ש מר' יוסי דשבת יש ראיה שעל העם אין שום מצוה, דאם היה מצוה אכתי יקשה איך היה שומע ר' יוסי לעבור על מ"ע אפילו בשוא"ת, דהא אם הוא עלה לדוכן ממילא לא היה שומע מן הכהנים, אע"כ דעל העם אין שום מצוה ודו"ק, ואכן לשיטת רש"י כאן דהאיסור הוא בעליה, בע"כ שמפרש דר' יוסי היה עובר על איסור, דאל"ה מה רבותא וכהבנת המפרשים, אבל התוס' לא ניחא להו בסברא זאת וסברי שזה אי אפשר דר' יוסי יתרצה לעבור איסור מה"ת, ולכן הוכרחו לפרש דהאיסור האמור בכאן הוא משום ברכה שא"צ, ועיין מה שכתבתי עוד מזה בסמוך דכ"ה ע"א בד"ה חזקה לכהונה ודו"ק:

תוד"ה אמנה שבשטר קא מסהדי כו', וי"ל היכא דהוחזקו שני יב"ש ודאי אכולה מילתא קא מסהדי כו' והתם ודאי מעלין משטרות ליוחסין, וראיתי בחי' הרשב"ץ שדחה דברי התוס', דבמ"ש בב"ב שם דאם היו מסומנין יכתבו כהן, לא כשהוא כהן באמת יש תקנה זאת, אלא אפילו בשני ישראלים נמי יש לעשות עצה הזאת ולכתוב לאחד מהן כנוי כהן לסימן, ולפי"ז הא תינח לענין ממון מהני זה כיון דבשני יוסף ב"ש צריכין העדים לדקדק בסימנא, ודאי סימן מעליא הוא, אבל לענין יחוס אין זה סימן כי אפשר דלא נכתב כן מעיקרא רק לכנוי ולסימן ע"ש שמיישב בזה דברי הרמב"ם שהשמיט להך דינא דתוס' דבהוחזק שני יוב"ש מעלין ליוחסין, ודברים אלו אין להם שחר כלל, דפשיטא הוא דלאדם שאינו כהן אין נותנין שם כהן לכינוי, בכדי שלא יבואו לטעות שהוא כהן ממש, ואפילו בזמן הזה דלא שייך חשש דיוחסין ועבודה, אפ"ה כמה הרחקות עשו שלא יטעו, דבמקום שאין כהן אע"ג דמותר לישראל שיהיה קורא ראשון, אפ"ה צריכים לומר במקום כהן בכדי שלא יטעו אחריו שהוא כהן וכמ"ש הרמ"א או"ח (סי' קל"ה) וכן לוי לא יעלה לשני במקום שאין כהן נמי מה"ט שלא יחזיקוהו לראשון לכהן וכמ"ש בש"ס לקמן דכ"ה ע"ב, מוחזקני בו שהוא כהן שעלה אחריו לוי וכמ"ש הב"י שם בשם כמה גדולים, שוב מצאתי בהגהות יעב"ץ לקמן כ"ה וז"ל מכולה שמעתין מוכח שלא היו קורין כינוי כהן ולוי לקרות גדולתו ע"כ, ובב"ב דף קע"ג ע"א בתוד"ה אם היו מסומנים יכתבו כהן וז"ל, אם הוא כהן אז יכתבו כהן לסימן, הרי להדיא שדוקא מי שהוא כהן באמת, יכתבו כהן לסימן, אבל ליתן כהן לכינוי לאדם שאינו כהן לא שמענו מי שיאמר דבר זה:

תוכן העניינים

בית אהרן על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה