אור ברסלב

בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין

דף יז:

דף יז.

בגמ' ארמלתא מאי, ומה שקשה בזה דהלא לעיל קאמר ראב"א בתולה מעבירין לפניה סתומה בעולה מעבירין לפניה פתוחה, וא"כ מאי פריך הש"ס כאן ארמלתא מאי, עיין מה שכתבתי מזה לעיל דט"ז ע"ב בארוכה, ורק עתה באתי על מה שהוכיח בחי' הרשב"ץ דבעולה היו נוהגין לה כל מנהגי הבתולות כדי שלא לביישה, דאלת"ה למה קאמר ראב"א דבעולה היו מעבירין לפניה פתוחה, הא היה סגי במה שלא היו נוהגין לפניה מנהגי הבתולות, בגוונא דליכא למימר איתנוסי, דהיינו בהינומא ופרועי ראש, אע"כ דכל מנהגי הבתולות שהיו עושים בחופה היו עושים גם בבעולה ע"ש, ולע"ד אין זה שום סברא, דהא חזינן דמעבירין לפניה חבית פתוחה, הרי דלא חשו לביישה בביוש גדול כזה, וא"כ מה לי סימן זה מה לי שארי הסימנים, וכיון דעבדינן בה היכרא שהיא בעולה, כל מה דמצינן למיעבד עבדינן, ובלא"ה מי קפדינן בכה"ג שלא לביישה, נהפוך הוא כל העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על עוונותיו, וא"כ תתבייש ותתבייש בכדי שיכופר עוונה שזינתה, וכ"כ בס' פתח הדביר דאפילו מי שזינתה עם החתן אין לה דין בתולה, לא לשמחה ולא לברכה ע"ש, ומה שהוכיח מכח קושיא זאת אין ממש בזה, דרב אדא בר אהבה מיירי במקום שבעת החופה לא ידעו כלל שהיא בעולה, ולכן א"א היה למנוע ממנה מנהגי הבתולות, ורק אח"כ לאחר בעילת מצוה נמצאת שבעולה היתה, ולכן היו מוכרחים לעשות הסימן דהעברת חבית פתוחה, ורק בכה"ג הוא דמצריך סימן זה וכמ"ש לעיל שם, אבל כשידעינן מקודם החופה שבעולה היא, מסתבר שאין לעשות בה מנהגי בתולה, לא בהינומא ולא בחלוק קליות, ובכה"ג באמת א"צ תו לסימן דהעברת חבית פתוחה, כיון דכבר איתפרסם לכל ע"י מניעת סימני הבתולות שבעולה היא, כן דעתי נוטה ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אהרן על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה