בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין
דף י:
בגמ' ממשפחת דורקטי כו' א"ל לך זכה במקחך. ולכאורה יש להבין כיון דבצד אחד הוי חובה לגבי בעל כשהיא ממשפחת דורקטי, והיינו שאין בניה מרובין, א"כ אמאי לא הוי מקח טעות בעיקר הקדושין, דהא בעל יכול לומר דאדעתא דהכי לא קידשה, ומ"ש מום זה משארי מומין, ולמ"ש המהר"ש דר"ג אין סובר להא דתני ר' חייא כשם שהשאור יפה כו', וא"כ לדידיה ליכא שום חסרון בדורקטי, ואדרבה מעליותא היא שלא אתי לידי ספק נדה, להכי שפיר קיים מעשה הקדושין, אלא דאכתי למ"ד נתחייב במקחך אמר ר"ג, דלפי"ז גם ר"ג מודה דחוב וחסרון הוא, א"כ למה קיים הקדושין, ואמאי לא הוי מקח טעות, וי"ל כיון דזה מום משפחה, א"כ היה יכול לבדוק מקודם במשפחתה, וכיון שלא בדק איהו דאפסיד אנפשי' ואפשר עוד לומר דאם הבעל היה רוצה לחזור מן הקדושין איה"נ דיכול לחזור, רק הכא מיירי שאינו רוצה לחזור ולבטל הקדושין, ורק שואל אם מותרת היא לו, כיון שחושש שמא זינתה תחתיו, וע"ז השיבו שמותר לו לדור עמה:
ברש"י במתני' ד"ה ויש לה טענת בתולים, אם לא מצאה הב' בתולה איבדה כל כתובתה דמקח טעות היא לו, ולא פירש לענין איסור, משום שאפילו באלמנה מן הנשואין אם אך לא נבעלה יש לה טענת בתולים לענין איסור, דמצי לשוויא אנפשי' חתיכה דאיסורא וכמ"ש התוס' לעיל (ד"ט ע"ב) ד"ה אבל בגליל: