בית אהרן על כתובות· הרב אהרן וואלקין
דף ה:
בתוד"ה מהו לבעול כו' דאם לא בעל ברביעי אינו מחויב להמתין עד שיגיע זמן התקנה ע"ש, עיין מה שכתבתי לעיל (ד"ג ע"ב) בחדושינו לרש"י ד"ה ובשני לא יכנוס, שיש פנים לומר דאפילו במקום שהיה אנוס לכונסה קודם זמן הקבוע, כגון מפני הסכנה או אונס, אפ"ה לא הותרה כ"א הכניסה, אבל הבעילה מחויב להמתין עד זמן הקבוע דהיינו בליל ה' ע"ש, וא"כ כ"ש במקום שמרצונו לא בעל בזמן הקבוע שמחויב להמתין, וקושית התוס' י"ל דהבעיא הוא על מקום שבי"ד קבועין בכל יום, ועיין לקמן (ד"ו ע"ב) הבאתי ראיה שמחויב להמתין:
בתוד"ה דם מיפקד פקיד, טעמא דחבורה לא כפרש"י דחייב משום צובע כו' ע"ש כל הקושיות על רש"י. ונ"ל ליישב, דהיכא שיצא הדם לחוץ, גם רש"י ז"ל מודה דהחיוב הוא משום נטילת נשמה, רק היכא דנצרר הדם ולא יצא לחוץ בזה ס"ל לרש"י דליכא לחיובי משום נטילת נשמה, כיון דהדם הוא אכתי בפנים, ואע"ג שהתוס' (שבת דע"ה) כתבו דגם בכה"ג מיחשב כאילו הדם כבר יצא, רק דהעור מעכבן, ואכן רש"י ס"ל לדוחק לחייב בכה"ג משום נטילת נשמה, כל זמן שלא יצא עדיין לחוץ ורק החיוב בכה"ג הוא משום צובע, ובשרצים שיש להן עור, ובשוחט ס"ל נמי לחייב גם משום צובע, כיון דניחא ליה דליתווס בית השחיטה ורוצה הוא בצביעה הזאת, אבל ביצא לגמרי הדם לחוץ, ודאי שגם הוא יודה דהחיוב הוא משום נטילת נשמה, והשתא סרו כל הקושיות מרש"י ודבריו נכונים וברורים, וז"ב בעזה"י: