אור ברסלב

בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין

דף פה.

דף פד:

במשנה לעבד ולעובדי כוכבים כו' כשר. והנה מלשון המשנה מיירי דלא אמר חוץ מפלוני ואותו פלוני היה עבד אלא מיירי שאמר סתם חוץ לעבד ולעו"כ, וא"כ מוכח מינה וכשאמר סתמא חוץ מעבד ועכו"ם ואח"כ נשתחרר העבד ונתגייר העכו"ם נמי אסורה לו, ואע"ג דתפסי בו קדושין אפ"ה אסורה מצד שלא התירה לעבדים ולעכו"ם, אלא דאפ"ה שיור לא הוי כיון דבשעת מעשה לא תפסי בהם קדושין, ונמצא דאין בזה שיור בקדושין, דאלת"ה אלא דכשאומר סתם חוץ מעבד ועכו"ם אינה אסורה עליהם לאחר שישתחרר ויתגייר, דלא היתה כוונת הבעל לשייר רק על הזמן שהם עבדים, א"כ מה אשמועינן המשנה דבכה"ג כשר, הא פשיטא כיון דעל שעה שתפסי בהם קדושין לא שייר, והשיור שמשייר בשעה שהם עבדים פשיטא דלא הוי שיור, כיון דבלא"ה לא תפסי בהם קדושין, ומה שייך לספוקי בזה משום דאתי לכלל הויה, הא אי אתי לכלל הויה לא אסרה כלל, ופשיטא דלא הוי שיור. ועוד דא"כ מאי פשיט מינה בסמוך על בעיא דחוץ מן הנולדים, ופשיט ממשנה דחוץ מעבד ועכו"ם, אם איתא עבד ועכו"ם עבידי דמגיירי, ומאי פשיט מינה לנולדים, הא בנולדים ודאי שכוונתו היה לאוסרה עליהם כשיתיילדו, דהא הכי אמר בהדיא חוץ מן הנולדים, ואילו בעבדים לא היה כוונתו כלל לאוסרה כשישתחרר ויתגייר, ומשו"ה לא הוי שיור, משא"כ בנולדים כיון שכוונתו לאוסרה כשיתיילדו, שפיר הוי שיור, אלא ודאי דגם כשאומר חוץ מעבד ועכו"ם נמי אסורים לכשישתחרר ויתגייר, ואפ"ה לא הוי שיור, כיון דבשעת מעשה לא תפסי בהם קדושין לא מיקרי שיור, ושוב ראיתי בהגהות הרש"ש שנסתייע ממ"ש בשו"ע (יו"ד סי' רי"ז סל"ה) באמר יורדי הים לאחר שלשים יום עלי, מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו, ור"ל אפילו נעשה מיושבי יבשה קודם חלות הנדר, וכש"כ דאם בשעת חלות הנדר היה מיורדי הים, שבמשך זמן הנדר נעשה מיושבי היבשה אסור בו לכו"ע אפי' לרי"ש, ולפי"ז הוה"ד מן הקטנים אסור בהם אף בנתגדלו אח"כ, ומן העבדים אסור גם בנשתחררו, דלאחר שנשתחררו נמי הוי בכלל לשונו:

הן אמנם דמפרש"י בסמוך בבעיא דחוץ מקדושי קטן, שפי' חוץ מפלוני וקטן הוא, ומינה משמע דהוכרח לפרש כן, משום דסובר דכשאומר סתם חוץ מקטנים לא שייך כלל למיבעי משום דאתי לכלל הויה, הא אי אתי לכלל הויה לא אסרה כלל ופשיטא דלא הוי שיור, ולזה הוצרך לפרש שאמר חוץ מפלוני, רק שהוא קטן, אבל הוא אסרה לעולם, וכן הבין בתוספות רעק"א בכוונת רש"י. וגם בס' תפ"י כתב לדבר פשוט, שכשאמר חוץ מעכו"ם ועבר סתם, לא אסר כ"א בעודו בעבדותו וגיותו, אבל לכשנשתחרר ונתגייר מותרת לו ע"ש, אבל לענ"ד מכל הנהו ראיות שהבאתי לא נראה דבריהם, אלא דפשיט שגם כשאמר חוץ מעבד וקטנים סתם, אסורה נמי עליהם לכשיגדל וישתחרר, ובכוונת רש"י לומר דהוכרח לזה מרהיטת הסוגיא, דבבעיא דקטן איפשיטא הבעיא דהוי שיור, וכ"ה בשו"ע (אה"ע סי' קל"ז) לפי גירסת ש"ס דילן תניתוה, דבקטן איפשיטא דהוי שיור, ואילו בבעיא דחוץ מן הנולדים לא איפשיטא וסלקא בתיקו ובספיקא אי הוי שיור או לא. ואי אמרינן דחוץ מקטן דאמר הוי הכוונה שלא פירש לפלוני, כ"א אמר סתם חוץ מקדושי קטנים, א"כ מאי איכא בין בעיא דקטן לבעיא דנולדים, ומ"ש הכא דאיפשטא והכא לא איפשטא, ולכן הוכרח לפרש דבבעיא דקטן מיירי שלא הזכיר החסרון מצד שקטן הוא, רק הוא קאמר חוץ מפלוני ואותו פלוני קטן הוא, ובכה"ג שפירש להדיא שישייר לאיש זה, ולא הזכיר החסרון שקטן הוא, שפיר אמרינן דפשיטא לן דהוי שיור, משא"כ בבעיא דנולדים שלא שייר בפירוש לשום איש, וגם הזכיר החסרון שלהם, שלא נולדו עדיין, בכה"ג היא דנשאר בספיקא ודו"ק:

שם בגמרא חוץ מירושתיך כו' או דילמא שארו וירש אותה. לכאורה משמע דהיינו דוקא למ"ד ירושת הבעל מדאורייתא, ומטעם שארו, אבל למ"ד ירושת הבטל דרבן, לא שייך למיקרי שיור בגט, כיון דמה"ת אינו יורש אותה ולאו בכלל שארו וירש הוא, אכן באמת בע"כ צריך לומר דלאו דוקא הוא, ואפילו למ"ד דירושת הבטל דרבנן נמי הוי שיור, כיון דסוף סוף יורש אותה מטעם שארו, דגם למ"ד דרבנן מקרי שארו גם מה"ת, דלא פליגי כ"א בוירש אותה אמאן תרמייה, וכמבואר בכתובות (דף פ"ג), וכ"ש ירושת הבעל דאלמוה כמו דאורייתא וכמבואר שם, וראיה לזה דאפילו למ"ד דרבנן נמי קא מיבעי ליה הכא, דאלת"ה אלא למ"ד דרבנן פשיטא דלא הוי שיור, א"כ יקשה בדברי הרמב"ם שפסק ובפ"א מהלכות נחלות) דירושת הבעל דרבנן, וכאן פוסק בחוץ מירושתיך שהוא ספק, הרי להדיא דבעיא דהכא הוא אפילו למ"ד דירושת הבעל דרבנן ודו"ק:

שם במשנה גופו של גט הרי את מותרת כו'. אע"ג דלעיל פ' כל הגט תנן הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש והאשה וכו', ש"מ דהנך נמי עיקר הגט נינהו, מ"מ הכא לא מיירי רק בעיקר כריתות שבגט, והרי את מותרת הוא הדבר הכורת, אבל השמות אינם כורתים, ולא נכתבו בגט אלא שיהא לראיה בידה שהבעל גירשה, אבל במקום שיש עדים המעידים שהוא כתב לה גט הזה ונתנו לה כשר אפילו כשאין כתוב השטות שלהם בגט, וכמ"ש כאן בתורי"ד ע"ש:

תוכן העניינים

בית אהרן על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה