בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין
דף פ.
בתוד"ה שינה שמו, לא שינה ממש כדאמר בפ"ב ד"כ, והמגיה שעל הגליון הגיה לעיל דל"ד. אכן טעה בזה, דודאי כוונת התוס' לדלעיל ד"כ שהוכיחו דהכא מיירי ביש להעיר שני שמות וגירש בגליל בשם דיהודה, דאי שינה ממש למה לי שינה, הא התם מוכח דבלא כתב כלל נמי הוי גם פסול. והא פריך התם והא בעינן שמו ושפה, הרי דבלא כתב כלל נמי פסול, וכ"ש בשינה שינוי גמור, וגרע תלא כתבו כלל, ומנח זה הזכירו התוס' לעיל ר"כ דהכא מיירי שכתב שם דיהודה בגליל, ואדרבה במ"ש התוס' לעיל דל"ד דהיינו שכתב רק שם של נתינה או כתיבה בלבד, אי אפשר לומר דמיירי הכא, ובהא מסתבר שאין הולד ממזר כיון דאינו רק ת"ח בלבד, אע"כ דכוונת התוס' דגירש בגליל בשם דיהודה, וקמש"ל דאפילו שינוי כזה פסול, והכי מפורש לעיל ד"כ בתוספת:
בתוד"ה ושם עירו ושם עירה כו', ור"ת הביא ראיה כו', ומוכח מכאן דאי כתב בגט כהן על שאינו כהן דכשר. והנה בתשובת נו"ב מהדו"ק (מאהע"ז סי' קי"ו) כתב דר"ת באמת לא קאי אגט, רק הוא ענין בפני עצמו בתוס', שר"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כו', והיינו שטרות דעלמא, ור"ת אדלעיל קאי להכשיר בגט שינוי מקום הלידה, ומטעם שאין צריך, אמנם אם היו העדים חותמים אכולה מילתא, מה בכך שהגט מצד תורפו לא נפסל, מ"מ עדי חתימה חתמו שקר במזיד, ונפסל מטעם שהעדים הם רשעים ופסולים לעדות מטעם פסולי עדות ואין חילוק בין גיטין לשארי שטרות, וע"ז הביא ר"ת ראיה משאר שטרות, דעדים לאו אכולה מילתא קא מסהדי, וא"כ אין פסול מצד העדים. אמנם עדיין יש פסול מטעם שיאמרו שאין זה המגרש, והיינו בדבר שידוע לעולם ונקרא בשם זה, משא"כ בשינה מקום הלידה, שבזה אדרבה אין חשש משום שמא יאמרו שאין זה המגרש, שאין הדבר מפורסם כל כך, וגם לזה אין חשש, שהעדים לאו אכולה מילתא קא מסהדי, והוא כעין דברי הרא"ש בשמעתין יעו"ש, אכן מלבד חזה דוחק בכוונת התוס', גם אין נראה זה מצד הדין, דאדרבה כמו בשינה מקום לידה דכשר, משום שמקום לידתו אין ידוע ואינו נקרא על שם מקומו, וא"כ הוה"ד בהוספת כהן ולוי נמי ליכשר, שאין ידוע לכל כשם העצם, ונראה יותר דיש להכשיר גם בהוספת כהן, אלא דבטלה דעתי נגד כל הפוסקים המחמירים ודו"ק: