אור ברסלב

בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין

דף עב:

דף עב.

ברש"י ד"ה בעל פה כו' הלכך לא דמי לשטר שכיון שכתב התנאי אצל הזמן בשטר איכא למימר דזמנו מוכיח דמהיום קאמר אכל על פה דילמא כי מסריה ניהלה הדר ביה מזמן דשטרא ומסריה ניהלה ע"מ לאחר מיתה הואיל ולא אמר מהיום עכ"ל, ומשמע להדיא דבכתב בשטר גופא מהיום. והדר קאמר בעל פה לתנאי דאם מתי הוי גט לאחר מיתה, ולא מהני כ"א באחת משתי אלה, או שאומר בעל פה מהיום אם מתי, או כשכותב גם התנאי דאם מתי בגט, וכגון שכותב בגט כהיום אם מתי ועמ"ש לעיל בעמוד א' מזה:

בתוד"ה אי א"ר יוסי בעל פה, אם מבטל בדיבורו הוכחת זמן השטר כיון שאין כתוב בו מהיום עכ"ל. ומשמע להדיא דדוקא אם בגט אינו כתוב מהיום, ורק הוכחת הזמן, בזה הוא דמספקינן, אם כשחזר ואמר בעל סה אם מתי, אם מבטל הוכחת השטר, אבל כשכתוב בגט מהיום, כי נמי קאמר תו בעל כה אם מתי, אינו מועיל לבטל מה שכתוב בגט מפורש, והוכחתם הוא בזה, ממה דאמרינן לקמן דפ"ה ע"ב, דרב תיקן בגיטי מיומא דנן, הרי דבתקון זה שכתוב מהיום אין שום חשש עוד אפילו אם יאמר אח"כ בעל פה אם מתי, דאל"ה לא הועיל רב בתקונו, וזהו דלא כמה שכתבתי בשיטת רש"י בסמוך, ולפי"ז בכל גיטין שלנו דכותבין בהם מיומא דנן. אין שום תנאי שבעל פה מועיל עוד לבטל מה שכתוב להדיא בשטר, ומה שקשה לפי"ז על הפוסקים שהאריכו לכתוב דינים מחולקים בתנאי דאם מתי, והא לפי נוסח הגיטין שלנו אין שום נ"מ בזה, אחרי שכתוב בהם מיומא דנן, אין שום חשש עוד דגט לאחר מיתה, עיין מה שכתבתי לעיל בעמוד א' בתוד"ה הכי. בישוב קושיא זו באריכות:

בתוד"ה אמר ר"ה כו' אבל קשה דאמאי הוצרך שמואל לתקן בגט דשכ"מ כו', ולענ"ד נראה ליישב, דנהי דשמואל לא ס"ל כרבה ורבא, דמחמת גזירה דיש גט אחר מיתה הפקיעו רבנן הקדושין, אבל מ"מ חשש להאי חששא ככל האפשר, ובכדי לאפוקי מהאי חששא, תיקן שמואל שלא יגרש בסתם, רק יאמר בהדיא אם מתי ואם לא מתי, וכמה שכתבתי לעיל בעמוד א' בתוד"ה הכי, דגם רב מה דתיקן בגט לכתוב מיומא דנן, הוי נמי לאפוקי מהך חששא דרבה ורבא ע"ש היטב, וה"נ יש לומר לשמואל, דסתמא לא רצה ליתן מחמת חשש דשמא יאמרו יש גט לאחר מיתה, ותיקן שיאמר בהדיא אם מתי או לא מתי, והיינו או דמיירי דאמר מהיום, ומ"מ בעי תנאי כפול, או דכל היכי דכפל הוי כאומר מהיום בפירוש, וכמ"ש הב"ש סי' קמ"ה בשח המ"מ ע"ש:

באו"ד ומיהו קשה דהא אמרינן באיזהו נשך כו' וקאמר דפטומי מילי ופריך פשיטא כו', אפשר ליישב דהא דאמר רב הונא אם עמד חוזר, היינו דאם רצה לחזור יכול לחזור, אבל כל זמן שלא חזר הוי גיטא מעליא, ומעצמו לא נתבטל הגט, והתם כב"ת אפשר דמיירי דעכשיו כשעמד אינו רצה לחזור, ולכן רצו לבטל הגט משום התנאי דהתנתה בפירוש דכי קיימת דידך אנא. ומסיק דגם מצד התנאי לאו מידי הוא, כיון דבדידה לא קיימא למישרי תנאי ופטומי מילי נינהו, ואין להקשות על סברא זאת, דא"כ מה פריך בסמוך על רב הונא ממתניתין ואי אמרה אה עמד חוזר למה לי אומדנא הרי עמד, והא התם מיירי דלא חזר בו השכ"מ כשעמד, וא"כ מצד שעמד אי אפשר לבטל הגט, דנהי דאם היה רוצה לחזור חצי לחזור, אבל הא לא חזר, ומעצמו לא נתבטל הגט, ומשו"ה בעינן להאומדנא, וביותר קשה דהא רש"י בר"ה עמד כתב ובטל הגט מאליו, הרי מוכח להדיא מהש"ס ומלשון רש"י, דמאליו נתבטל הגט, וכן מצאתי שוב בשמ"ק בב"מ (דף ס"ו) שהוכיח מכאן באמת דהגט נתבטל מאליו, אכן באמת לאו הוכחה הוא כלל, דהא במתניתין מיירי כשהתנה בתנאי מפורש מהיום אם מתי, והיכי שהתנה מפורש ודאי דכשלא נתקיים התנאי בטל הגט מאליו, אבל בהך דרב הונא דנתן הגט סתם, די אם נאמר שאם חוזר בפירוש דמצי לחזור, אבל כל זמן שלא חזר, אין הגט בטל ממילא, וכי תימא א"כ מאי פריך מינה לרב הונא, גם חזה לא איריא, דבאמת בלא"ה קשה, ומה ענין קושיא זאת לרב הונא דוקא, דאמר דאפילו בסתם דלא פירש דחוזר בגט, הא בלא"ה נמי קשיא, כיון דמתניתין מיירי דאתני בהדיא ואמר אם מתי, ודאי אם עמד חוזר, וא"כ למה לי אומדנא, ובאמת כבר עמדו בזה כל הראשונים, וכולם כאחד הסכימו לתי' הרמב"ן בזה, והנה מסתבר דעמידה דמתנה לאו עמידה גמורה היא, שהבריא לגמרי, אלא כל שהלך ועמד בלי משענת סגי בהכי, דהא התם לא הקנה עוד המתנה בשום קנין, ורק באמירה בעלמא, וא"כ הדבר תלוי ברשותו לחזור כל אימת שירצה, וכיון שכן. מסתמא כיון שעמד והלך בלי משענת, חזר ממתנתו, ולכן בלא רב הונא הוה אמינא שדוקא במתנה סגיא בהאי עמידה, אבל בגט שנתנו לה הגט בנתינה גמורה, הוה אמינא דעד שיבריא ממש לא מיקרי עמידה, ולכן הביא מדרב הונא שאמר גיטו כמתנתו, וכיון שהשוה. גט למתנה, אמרינן לדידיה דעמידה דגט הוי נמי כמו עמידה דמתנה, וע"ש שפי' ועיקר הקושיא הוא לא לרב הונא, רק הביא להא דר"ה שמדמה גט למתנה, וע"ש באריכות מה שפי' כל השקלא וטריא שבסוגיין לפי"ז, וממילא ניחא נמי קושיתי שהקשיתי ודו"ק:

בגמ' ואי עמד חוזר א"כ אומדנא למה לי, ועיין מה שכתבתי בדבור דלעיל מה ענין קושיא זאת לרב הונא, הא בלא"ה קשה כיון דמתניתין מיירי דאתני בהדיא ואמר אם מתי, ודאי דאם עמד חוזר ואומדנא למה לי:

תוכן העניינים

בית אהרן על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה