בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין
דף ס.
בגמ' אחריהם מי קוראין, ופרש"י כלום תקנו שום סדר לישראל בשבתות מפני דרכי שלום. נ"ל דהא פשיטא דודאי יש סדר גם בישראלים, אע"ג דבמתניתין לא חשיב אלא כהן ולוי, מ"מ לטעם דדרכי שלום, פשיטא שגם בישראלים שייך טעם זה, לתקן להם סדר, אלא דצריך טעם כיון דלפי האמת יש סדר גם בישראל, למה לא קתני נמי במתניתין, ולמה שכתבתי לעיל בסוגיא אתי שפיר, דבמתניתין לא תני כ"א דכהן ולוי קדמי אפילו לישראלים החשובים מהם, אבל בישראלים שאצלם החשוב חשוב קודם, לא הוצרך כלל למיתני, דפשוט ומסתבר הוא להקדים החשוב, ורק דהוה אמינא שגם כהנים ולוים יהיו נכללים בסדר הזה, לקרותם לפי חשיבותם, אשמועי' התנא, דבכהן ולוי קודמים אפילו לישראלים החשובים מהם, וכדילפי מקראי בגמ', וניחא לפי"ז מה דפריך בגמ' מנה"מ, ומאי פריך, הא מפני דרכי שלום קאמר, אלא ודאי משום דרכי שלום הוי סגי גם בכהן לומר חשוב חשוב קודם, ורק דילפי מקראי דכהן קודם אפילו לישראל החשוב ממנו וז"ב:
בגמ' ס"ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו. ומשמע דדוקא יריעה שלימה, אבל פסוק אחד, וכ"ש תיבה אחת אם חסר קורין בו. וקשה דהא במס' סופרים אמרו, דאפילו תיבה אחת נראית כשתים נמי פסול ואין קורין בו, הרי להדיא שאפילו טעות אחד מעכב, ויש לומר דגרע טפי כשהוא כתוב בטעות, מכשהוא לא נכתב כלל וחסר לגמרי, תדע דהא אי לאו משום כבוד הצבור היה רשאי לקרות גם בחומש אחד, וגם בירושלמי מגילה משמע דחסר אינו פסול כלל מדינא, כ"א לזרז שיקנו ס"ת שלימה ע"ש, וכיוצא בזה כתבו התוס' בשם רש"י (מגילה ד"ט) בד"ה בשלמא ע"ש:
ועוד יש לומר דמ"ש ס"ת שחסרה יריעה פסול, היינו אפילו כשהחסרון הוא בחומש שאין קורין בו, דכיון שחסרה כל כך יריעה שלימה, שוב בכולה ס"ת אין קורין בה, ואפילו באותו החומש שאין נמצא בו החסרון, ואילו בחסר פסוק או תיבה או טעות אחר, דוקא באותו החומש שנמצא בו הטעות הוא דפסול, הא אם נמצא הטעות בחומש אחר שאינו קורא בו כשר, וכמ"ש הרמ"א לאו"ח סי' קמ"ג) בשם הרשב"א, ולבד שמסתבר לחלק כן מכח ההיא דמס' סופרים שהבאתי, עוד נ"ל הכרח לזה מן הסוגיא דידן גופא, דחסר יריעה דפסול, היינו שפסול לקרות שוב בכל התורה, דאי הכוונה דאין קורין באותו חומש שנמצא בו החסרון, א"כ מה ס"ד למיפשט הבעיא, אי קורין בחומשין, דהא הבעיא הוא בע"כ בחומש שהוא שלם וכשר, אלא שכל חומש שלם לעצמו, ואי בחסרה יריעה מיירי בחסרון שבאותו חומש גופא, מה פשיט מינה, דילמא הכא שאני, שהפסול הוא בחומש שקורין בו, אע"כ דהך יריעה שחסרה דפסול, היינו שפסול לקרות ככל התורה כולה, אפילו באותו החומש שהחסרון לא נמצא בו ודו"ק. והנה בשו"ע שם יש הרבה מפקפקין עמ"ש הרמ"א, דכשנמצא הטעות בחומש אחר דרשאי לקרות, ואכן מסוגיין יהיה סמוכין לדברי הרמ"א ודו"ק: