אור ברסלב

בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין

דף כו.

דף כה.

בתוד"ה ר' אלעזר פי' בקונטרס ובלבד שיניח כו' וקשה לר"י כו' ועוד כו'. ואינו מובן לי שני התמיהות הללו, דהא בסמוך בגמ' אמר לר' אלעזר דאיהו סובר טופס אטו חורף גזר, ואי נימא דשייך פסול דמיחזי כשיקרא מיהא בתורף. גם בטופס הו"ל למיפסל, גזירה אטו תורף, ובודאי דגם לרש"י בטופס לחוד לא שייך מיחזי כשיקרא, רק דאי בתורף שייך פסול זה, ממילא הו"ל למיפסל גם בטופס, וקושיא השניה נמי אפשר ליישב. דאי לא פסיק כר' אלעזר הוה אמרינן דהלכתא כר' יהודה דפסל בכל השטרות, וממילא לא קשה מרב פפי, אבל השתא דפסק כר' אלעזר דמכשר בשאר שטרות פריך מרב פפי, ואיה"נ אי הוי פסיק כרבנן דהיה קשה, ועיין לקמן ברש"י ד"ה ואפי' בשאר משמע כן להדיא:

שם בגמרא שטרות אפו גיטין לא גזר. יש לתמוה כיון דלת"ק הדין בהיפך, דטופס אטו תורף לא גזר שטרות אטו גיטין גזר, א"כ למה לא זכר ר' יונתן דעת הת"ק, והוה לי' לומר, ת"ק סבר טופס אטו תורף לא גזר משום תקנת סופרים, שטרות אטו גיטין גזר, ור"י סבר גזרינן בתרווייהו, ור"א סובר טופס אטו תורף גזר שטרות אטו גיטין לא גזר, ולכן היה נראה לומר דלכו"ע תורף דשטרות פסול מצד עצמו לא משום גיטין כלל, אלא משום דאמרינן דפת הלוה דלא ניחא לו לכתוב עליו שהוא חייב, וגם המלוה לא ניחא לי' בזה, בכדי שלא להשביע את עצמו, וכן בשטר מבר לא ניחא לי' למוכר דניפוק עלי' קלא שהוכר שדותיו ומשו"ה אין רשאי הסופר לחוב לזה שלא עדעתו, ובהכי ניחא מה שהקשו המפרשים לקמן בע"ב דמוקמינן דמשום התקנה היינו משום קטטה ור"מ היא. דא"כ בשטרות למה צריך להניח, דהא לא שייך למיגזר אטו גיטין, כיון דבגיטין גופא כשר מן הדין, ולמה שכתבתי מיושב, דבשטרות הוי פסול בפני עצמו ולא משום גיטין, אלא דיקשה לפי"ז למה הוצרך לומר אליבא דר' יהודה דשטרות אטו גיטין גזר, לימא דבשטרות נמי טופס אטו תורף גזר, וצ"ל כיון דבשטרות אינו פסול בעצם השטר, כ"א משום שאינו רשאי לחוב ללוה שלא מדעתו, ובודאי דמשום זה אינו רשאי כ"א לכתחלה אבל בדיעבד לא נוכל לפסול השטר משום זה ולכן לא שייך למיגזר בכה"ג טופס אטו תורף כיון דבתורף גופא עצם השטר כשר. דדוקא בגיטין שהפסול בתורף הוי פסול בעצם, שייך למיגזר טופס אטו תורף, ואפילו שטרות אטו גיטין נמי אע"ג דהוי גזירה לגזירה. אבל היכי שבעצם השטר אין פסול לא שייך למיגזר, אלא דאכתי צריך ביאור, דהא תינח לאוקימתא דהכא כר"א ובגיטין הוי פסול מדינא, אבל לאוקימתא דבסמוך דמשום קטטה ור"מ, א"כ בגיטין נמי לא הוי הפסול מדינא, וא"כ מ"ט דר' יהודה דפוסל אפילו בטופס דשטרות נמי, דמשום תורף דגיטין ודאי דלא שייך למיגזר, כיון דאפילו חורף דגיטין נמי אין הפסול בעצם הגט, ואפילו טופס דגיטין גופא לא שייך למיגזר משום תורף דידיה, כ"ש דלא שייך לגזור טופס אטו תורף ושטרות אטו גיטין, ואפילו אי נימא דבשטרות הוי בתורף פסול מצד עצמו, משום דלא ניחא לי' ללוה וכמ"ש, אבל הא הוכחתי דלגזור גם בטופס משום חשש זה לא גזרינן לר' יהודה. מדקאמר הכא אליביה טופס אטו תורף שטרות אטו גיטין, ולא גזר טופס אטו תורף דשטרות גופא וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

בית אהרן על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה