בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין
דף כג:
בתוד"ה לפי שאינה בתורת גיטין, והא דמתגרשת בעבד שלה היינו מתורת חצר. ועיין במהרש"א שכתב דהיינו דוקא בכפות ובעומדת בצדו וכמו דאמרינן לעיל דכ"א, אכן כבר כתבתי לעיל ברש"י, דהכא דשוויתי' שליח בפירוש לא גרע משליח דקונה אפילו במהלך ובאינה עומדת בצדו, ולא שייך נמי לומר דמטעם שליח לא יקנה לפי שאינו בתורת גיטין, דאפילו כשהוא קונה מטעם שליח, אפ"ה הקנין הוי בתורת חצר, אלא דהחצר קונה כמו שקונה שליח, ופירוש זה מוכרח בתוס', דאי נימא דלא יוכל לקנות מטעם שליח לפי שאינו בתורת גיטין, א"כ מאי מקשו התוס' לעיל דכ"א בד ה אטו, דהעבד יקנה בתורת שליחות, הא אינו בתורת גיטין, אע"כ כמ"ש, ועמ"ש לעיל בעמוד א' ברש"י וז"ב:
בגמ' קסבר עובר ירך אמו ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאבריה. והנה ז"ל הר"ן קסבר עובר ירך אמו והוי לי' כחצי גופה ואע"ג דידה כיד רבה, אפ"ה כיון דאמר רבי המשחרר חצי עבדו קנה כי היכי דקיי"ל דעבד קונה עצמו בשטר פ"י עצמו משום דגיטו וידו באים כאחד, ה"נ גיטו וחציו באים כאחד עכ"ל והנראה דנתכוון לתרץ קושית התוס' בד"ה ונעשה, דמה מועיל שעובר ירך אמו כיון דידה כיד רבה, והיד שמקבל השפחה את הגט נשתיירה לאדון, א"כ במה זכתה בגט כיון שהיד נשארה לו, וע"ז תי' דאמרינן נמי גיטו וחציו באים כאחר, ואמנם אם לזה נתכוון הוי טרחתו בכדי, ולא העלה שום ארוכה לקושית התוס', דודאי גם התוס' סוברים במשחרר חצי עבדו קונה שפיר חציו, כיון שגם חצי היד שיחרר, אמרינן שפיר דחצי היד קינה חציו, ולהכי לא קשיא להו על חצי עבדו איך קונה לרבו, משום דודאי אמרינן גיטו וחציו באים כאחר, ובחנם נדחק המהר"ם שיף בזה, דכיון שגם חצי היד שיחרר, אמרינן שפיר דחצי היד קונה חציו, אבל הכא לגבי השפחה שאינו משחרר שום חלק מן היד, אכתי קשיא להו במה זכתה, ואמנם מכאן ראיה דמה דאמרינן בכל מקום. דידו של אדם זוכה, אין הכוונה דהיד עצמה היא הזוכה, אלא הגוף הוא המכה באמצעות היד, ולכן אף כאן כיון שהעובר מכלל האיברים שלה אף הוא קיבל בקבלה זו ומכחו קיבלה היד וכמו כן בשיחרר כולה חוץ ידה, מ"מ נשתחררה, דהגוף קיבל השחרור לא היד, ומפני שאי אפשר שיניחנו בתוך הגוף נותנו בתוך היד, דאלת"ה קשה קושית התוספת, ובעל כוחך דכל הגוף הוא הזוכה ודו"ק: