אור ברסלב

בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין

דף טז.

דף טו:

בתוד"ה נכתב ביום כו' לר' יוחנן משום שמא יחפה כו'. עיקר פלוגתייהו דר' יוחנן וריש לקיש הוא בגט שאין בו זמן כלל. ובההיא בודאי יש חשש. דשמא יחפה, אבל בנכתב ביום ונחתם בלילה הו"א דמשום ההוא פורתא דבין יום ללילה ליכא חשש הזה, דלא חיישינן שתזנה בזמן הקצר הזה, דזהו באמת טעם דר"ש דמכשיר וכמ"ש הרמב"ם בפיה"מ ע"ש, משו"ה הוצרכו התוס' לכתוב דלר' יוחנן חיישינן מיהא גם בההוא פורתא לזנות ואיכא חשש דחפוי וק"ל:

בתוד"ה משום בת אחותו כו' דלא אמרינן אוקי אחזקה עמ"ש בדבור הסמוך:

בגמ' גזייה לזמן. הר"ן הקשה דהא הוי מחוסר קציצה, וי"ל דמיירי שגזייה לזמן לאתר הנתינה, דתו ליכא לפוסלו משום מחוסר קציצה, ואי"ל דא"כ מאי קאמר גזייה ויהבי' ניהלה, דמשמע שהבעל הוא דגזייה, כיון דלאחר הנתינה מיירי, הא י"ל דהאשה בעצמה עשתה כן, י"ל משום דהעיקר תלוי רק בהודאת הבעל, משו"ה נקיט לשון כזה דהבעל עשה כן והסכים לזה, דבלא"ה הקשו התוס' לעיל, דמה מועיל שאין בו זמן נוקמה בחזקת אשת איש, ותי' דגרושה לפנינו, והפנ"י הקשה ע"ז דחכמה מקומות בש"ס מוכח דלא אמרינן דאוקי אחזקה דהשתא למפרע לאפוקי מחזקה קמייתא עיי"ש, והדבר פשוט דהכא שאני דהודאת הבעל מסייע לה, והיכי שגרושה והגט לפנינו נאמן כיון דפעם אחת היה בידו וכדאמרינן לקמן (דף נ"ו) לענין נאמנות עד אחד דאהני סברא שהיה בידו פטם אחת לענין נאמנות, ולכן כיון דהעיקר תלוי בטענת הבעל משו"ה נקיט דהבעל גייז, ובהכי ניחא מ"ש המפרשים להקשות, למה נקט הטעם שמא יחפה הבעל, ולא קאמר הטעם, דכל אשה שתזנה תשתדל להשיג גט בלא זמן ולחפות טל עצמה, ולפמ"ש ניחא, דודאי הגט לחוד לא יועיל לה דנוקמה בחזקת אשת איש, רק ע"י חפוי דבעל נמי מהני ודו"ק:

ובמה שכתבתי יתיישב נמי מה שהקשו התוס' ד"ה גזייה על פרש"י ביבמות, דאי מחקה ליה קטלינן לה מספיקא והכא הא קאמר דאי גזייה לא קטלינן לה, דהכא שאני משום דהבעל הוא דגייז, וכיון שהוא מודה לדבריה, לכן בהצטרפות הודאת הבעל לחזקתה מהני, אבל אם האשה בעצמה מוחזקת והודאת הבעל ליכא ודאי דמספיקא מוקמינן בחזקת אשת איש וקטלינן לה:

תוכן העניינים

בית אהרן על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה