בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין
דף טו.
בתוד"ה המביא כו' בגמ' משמע כו' ותימה למ"ד כו'. ותימה לתמיהתם שהקשו דוקא למ"ד מצויין לקיימו ומשמע דלמ"ד משום לשמה ניחא, דלדידיה העיקר הוא בכתיבה, וא"כ יקשה לדידיה הרישא דכיון שאמר בפני נכתב פסול א"כ כ"ש בפני נכתב חציו, ואמנם לפי המסקנא לעיל דרבה אית ליה דרבא ומאן דס"ל משום לשמה אית ליה נמי משום קיום ניחא, די"ל ברישא תני רבותא לטעם דקיום, ובסיפא אשמעי' רבותא לטעם דלשמה:
בגמ' והאמר ר"א אפילו לא כתב אלא שיטה כו'. ופרש"י דהיינו שיטה ראשונה כו'. המפרשים דקדקו למה כשהביא לעיל (דף ה') להא דר"א דאפילו שיטה אחת, לא פרש"י שם כלום. ועוד הא מסיק לעיל דאפילו קן קולמסא סגי וא"כ עדיפא הו"ל להקשות דאפילו שמע קל קולמסא סגי, ונראה דהנה לשון הפשוט של ר"א דקאמר אפילו לא כתב אלא שיטה אחת ולא פירש איזה שיטה, יש מקום לטעות דאיזה שיטה שתהיה סגי, ואם רק ראה שכתב שיטה אחת בכל הגט בין בחציו ראשון בין בחציו אחרון כשר, ורק מסוגיא דהכא אי אפשר לפרש כן, דאי נימא הכי מאי משני דמאי חציו היינו חציו האחרון, הא אפילו בחציו אחרון נמי כשר, אע"כ דשיטה אחת דקאמר היינו דוקא בחציו ראשון ולא באחרון, ומשו"ה הוכרח לפרש דשיטה אחת היינו דוקא שיטה ראשונה שהיא מיוחדה מכל השיטות שבה שם האיש והאשה, דאל"ה אלא שיטה אחרת נמי כשר, א"כ מה איכא בין חציו ראשון לאחרון, ודוקא הכא הוכרח לפרש כן שלא נטעה לפרש דשיטה אחת, היינו איזה שיטה שתהיה, אבל לעיל לא הוצרך כלל לפרש הכי, דאפילו אי נפרש דשיטה דקאמר היינו איזה שיטה שתהיה נמי ניחא דמכשיר התם וק"ל:
וקושיא השניה נמי אתי שפיר, דהנה לעיל הביא רש"י שני לשונות, לשון אחד קן קולמסא, והכוונה שראה תיקון הקולמוס, וללשון זה לא בעינן כלל שיראה או ישמע הכתיבה, אלא שאם ראה רק את תיקון הקולמוס נמי סגי, ולשון שני קל קולמוסא, דהיינו ששמע קול הכתיבה שיכתוב לשמה, וללשון זה הרי בעינן שיעיד על הכתיבה, רק שאין צריך שיראה בעיניו הכתיבה אלא גם בשמיעה סגי, והנה בסוגיין דלא ירד לדקדק בזה אי צריך ראיה או סגי בשמיעה, ורק מה שמדקדק כאן הוא על הכמות, אי בעינן שיעיד על כולו או חציו, לא מצי כלל להקשות מדרב אשי דשמע קל קולמוס נמי סגי, דהא גם לידיה אפשר שצריך להעיד על כל הכתיבה, דאיהו סובר רק באיכות הדבר, שגם בשמיעה סגי, אבל בכמות, איה"נ דאפשר סובר דבעינן שיעיד ששמע כל הכתיבה, והנה רש"י לעיל שם הכריע כלשון השני דקל קולמוסא, ונוכל לומר דהכוונה דראייתו יהיה מסוגיא דהכא, דאי כלשון קו קולמוסא, דלא בעינן כלל שיעיד על הכתיבה, א"כ עדיפא הו"מ לאקשויי הכא מדרב אשי דסגי בתיקון הקולמוס וכקושית המפרשים, אע"כ כלישנא דקל קולמוסא ודו"ק: