אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

דף קח:

דף קח.

זבן מעכו"ם לית בו דינא דבר מצרא, ובשמ"ק הביא בשם הרא"ש להקשות דכי בשביל שעשה עמו טובה אחת אינו מחויב לעשות לו אחרת ואכתי יעשה הישר והטוב וישיב השדה להמצרן ע"ש. וצ"ל דחיוב דמצרנות לא הוי על ההשבה, אלא על שעת הקניה דאסור לו לקנותה לצורך עצמו, והכי משמע מדאמרינן דהלוקח הוי כשליח של מצרן, ואי נימא דהחיוב הוא על ההשבה, נימא דלקחה לעצמו, אלא שמחויב לעשות הישר והטוב ולהשיבה, אלא לאו דהחיוב הוא על הקניה, דאסור לו לקנותה לעצמו אלא להניחה לפני המצרן, ולפי"ז הכא כשזבנה מעכו"ם, בשעת הקניה ודאי דלא חל עליו חיוב דבן המצר, כיון דמצי אמר אלמלא מהרתי לקנותו שמא היה מוכרו לעכו"ם אחר, ובע"כ לומר הכי, דאל"כ מאי טובה הוא לגבי המצרן דאברחיה ארי, הא גם כשקנאה המצרן עצמו היה מבריח הארי הזה, אע"כ דהלוקח יאמר דשמא היה מוכרו לעכו"ם אחר, ובכה"ג דהיה לו למהר לקנותו לא חל עליו חיוב דב"מ וכדאמרינן למכור ברחוק כו' לית ביה דינא דב"מ דהוי נמי מה"ט דלא היה יכול לעשות איחור בדבר דשמא בין כך יופסד, וכיון שהקניה בהיתר היתה, ממילא דלקחה בהיתר לצורך עצמו, ואם כן מהיכי תיתי יהיה חיוב עליו להחזירה למצרן, ויש לכוון זה בתי' השמ"ק עצמו, עיין שם:

ברש"י ד"ה לאשה ולשותפי כו' אין לנו לסלקו משום דינא דב"מ ולומר אין אתה בא בחלק חבירך אלא כאחד המצרנין כו', ומשמע מלשונו שדוקא מתחלה לא יוכל המצרן לסלק לשותף בטענה הזאת, אבל כשקדם המצרן וקנאה, גם השותף א"י לסלקו, וכ"כ הש"ך (בחו"מ סי' קע"ה) בדעת רש"י ע"ש:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה