בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין
דף קג:
בגמ' לא צריכא דכו"ע יהבי בתילתא ואזל איהו ויהבי בריבעא, מהו דתימא דא"ל האי דבצרי לך אדעתא דלא יהבינא באילנות קמ"ל דאיבעי לפרושי, ומשמע דאע"ג דליכא למיתלי בשום דבר, ומה דבצר ליה, אפ"ה לא תלינן נמי דאדעתא דלא יהבינא באילנות, אלא תלינן דבצר ליה ברצונו לשם מתנה בעלמא, וקשה לי דמ"ש מהא דלעיל ריש פ' הפועלים, דקאמר התם מהו דתימא אדעתא דקא מקדמיתו ומחשכיתו קא טפינא לכו אאגרייכו קמ"ל דמצו אמרי אדעתא דעבדינן לך עבידתא שפירתא, ומשמע שדוקא משום דיש לתלות שיתרון השכר ניתן להם בכדי שיעבדו לו עבידתא שפירתא, אבל במקום שאין במה לתלות תלינן בע"כ כמו שאמר בעה"ב ולא אמרי' דלמתנה מכוון. ונ"ל דהתם נמי לאו דוקא קאמר משום דיש במה לתלות, דאפי' אם לא היה במה לתלות ג"כ לא מצי בעה"ב לשנות מן המנהג משום ההוספה הזאת, אלא תלינן דמרצונו נתן ההוספה בחנם בלי שום מטרה, וראיה לזה דאי תימא שדוקא משום טענת הפועלים דההוספה ניתן לצורך אחר כי היכי דליעביד עבידתא שפירתא, א"כ היינו צריכים לדעת בברור אי באמת עבדו עבידתא שפירתא, דכה"ג פריך הש"ס לעיל (דף ע"ו) וניחזי עבידתייהו, אע"כ דהחלוק ביניהם דהתם דבעה"ב לא הבטיח להם שכר כ"כ, והפועלים מעצמם יבקשו יותר משום דטוענים דעבדו עבידתא שפירתא, להכי ודאי צריכים למידע אם באמת עבדו כמו שאמרי, אבל בריש פ' הפועלים, דהבעה"ב קצב להם השכר, רק עתה רוצה לשנות ממנהג המדינה ולומר להם שבשביל שיקדמו ויחשכו, לא מהימן והפועלים אינם צריכים כלל לברר אם עשו עבידתא שפירתא, כיון שאפי' אם באמת לא עשו שום יתרון נמי אין יכול בעה"ב לגרוע מקצבתו, וכמו דמוכח הכא להדיא דאפי' אם אין לפועל במה לתלות אפ"ה אין נאמן הבעה"ב לשנות ממנהג, ורק התם לרווחא דמילתא קאמרי שהפועלים יש להם טענה דעבדו עבידתא שפירתא, ועמ"ש לעיל ריש פ' הפועלים, ובט"ז (חו"מ סי' של"א) ובקצוה"ח שם ואכ"מ: