אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

דף סז.

דף סו:

ברש"י ד"ה ה"נ לא קץ ליה, ופליג אדרב נחמן דאמר לעיל הדרא ארעא והדרא פירי ע"ש, אע"ג דרב נחמן לא אמר דהדרי כ"א בפירי דלאחר שלש, אבל בפירי דבתוך שלש גם ר"נ מודה דא"צ להחזיר וכמ"ש רש"י עצמו שם, וא"כ הכא דמיירי בפירי שבתוך שלש, דבזה גם ר"נ מודה, אמאי קאמר רש"י דפליגי, ולמה שכתבתי שם, דטעם דר"נ דריבית הוי אפי' בתוך שלש משום דאין אבק ריבית בהלואה, אלא דבתוך שלש דהוי מחילה גמורה מהני מטעם מחילה, דאפי' בריבית קצוצה מהני מחילה ע"ש, וא"כ רבה דאמר הכא דמשום דלא קץ לא הוי ריבית כלל, פליג בזה ארב נחמן, דלר"נ ריבית מיהא הוי אפי' בלא קץ, ונ"מ להיכי שנתנו בתורת ריבית ולא בתורת מחילה, דלרב נחמן צריך להחזיר, ולרבה אין צריך להחזיר:

תוד"ה פירי כו' מכל מקום רבינא דאפיק פירי כו', ולשיטת רש"י כבר כתבתי לעיל בסמוך, דודאי רבינא מטעם ריבית אפיק, ואפ"ה לא קשיא מלעיל, משום דאינו דומה האי אבק ריבית דהכא לדהתם, דאבק ריבית יהיה בשני פנים, א), דעצם הריבית אינו קצוץ שיהיה בזה בברור איזה יתרון, וכגון בכרמים דלפעמים לוקין ואין שום יתרון ב), שיתרון יהיה ודאי, רק דלא קץ עמו בשעת הלואה ע"ז, וס"ל לרש"י דבמקום דהחסרון הוא משום שלא קץ, בהלואה אין זה חסרון, ולא הוי משו"ה אבק ריבית, ועל כגון זה אומר רש"י לעיל דאין אבק ריבית בהלואה, ואפי' לא קץ כקץ דמי, ומשום דמסתמא ודאי לשם ריבית יהיב, אבל היכי שיש חסרון בעצם הריבית, ועצם הריבית אין דבר קצוץ, גם בהלואה הוי אבק ריבית, ולפי"ז א"ש דהכא דרבינא קאי על עובדא דרבה בר רב הונא, ובטעם דרבה בר רב הונא נאמר הכא הטעם משום דלא קץ, ומשמע דמיירי בזביני דהכי, שבעצם הריבית אין חסרון, דודאי יהיה בזה יתרון, דאל"ה לא הו"ל לומר הטעם דלא קץ, אע"כ דמיירי הכא שודאי יש יתרון וכגון בשדה אילן שאינה צריכה להוצאות חרישה וזריעה, וא"כ אפי' אם ילקו התבואות ג"כ יהיה יתרון, וכיון דהחסרון הוא משום דלא קץ, ורבינא סובר כר"נ דלעיל, דבהלואה לא הוי משו"ה אבק ריבית, להכי עבד עובדא להוציא הפירות, אבל במשכנתא דלעיל כתב שם רש"י הטעם משום דהכרמים לוקין ולפעמים אין שום ריבית, ובכה"ג דהחסרון הוא בעצם הריבית שאינו קצוץ שיבוא לידי ריבית כלל, כו"ע סוברים דלא הוי כ"א אבק ריבית אפי' בהלואה וז"ב, וא"ל דאכתי לא ליהדרי מטעם מחילה, דהא מחילה מהני אפי' בריבית קצוצה, דכיון דמחילה זו בטעות היא לא מהני במקום שיש איסור, דתקנוה דלא יהיה מחילה וכמ"ש בהג"א, ואע"ג דלעיל אמרו דבזביני מחילה בטעות הוי מחילה, היינו זביני דהתם דמטעם דבר שלא בא לעולם נתבטל המכירה, ואפי' לאחר שחזר ונתבטל המכירה אין חשש ריבית בפירות שאכל בתוך כך, דעד שלא חזר הוי הפירות כקנויין לו וכמ"ש הר"ן כיון שזה דעתו למכור ולהקנות וזה לקנות, ומעולם לא שמענו לחשוש בכגון זה לחשוש לאיסור ריבית, אבל זביני דעובדא דהכא דהוי בו איסורא דריבית, דכיון דאמר אי הוו לי זוזי מהדרת לי דמעיקרא אוקמינהו לזוזי בהלואה גביה כשיבוא לפדותה, ופירי דאכיל לוקח שכר מעותיו הוא, וכל היכי דאיכא איסורא תקינו דמחילה כשהוא בטעות לא ליהוי מחילה, שוב מצאתי לחלק בין זביני דהכא לדהתם כדבריי בחדושי אנשי שם על האלפס ע"ש, וזהו מה שנ"ל ליישב שיטת רש"י בסוגיא החמורה הזאת אשר רבו בה מאוד פירושי הראשונים ז"ל וחלוקי הדינים המסתעפים מפירוש כל אחד עיין עליהם, ומפני שבמה שנוגע לדינא, לכאורה דעת הרא"ש שוה לרש"י, דבשניהם לא הדרי פירי באסמכתא כ"א לאחר ג' ולא פירי דתוך ג', ובאשר לפמ"ש בטעם רש"י יש חלוקים בין טעם רש"י להרא"ש, לזה נכפול הדברים לבאר הנ"מ שיש ביניהם, לשיטת רש"י הוי ריבית קצוצה בכל הסוגיא דהכא דמיירי שהחסרון הוא משום שלא קצץ ואין אבק ריבית בהלואה, ולאחר ג' דהדרי, היינו מטעם ריבית, ובתוך ג' דלא הדרי, משום דכיון דהמחילה היתה מדעת שלימה, ומחילה מהני אפי' בריבית קצוצה, דלאחר ג' דהוי מחילה בטעות, מחילה כי האי אין מועיל במקום שיש איסור ריבית, אבל בתוך ג' דמחילה גמורה היא מהני אפי' בריבית קצוצה, ולהרא"ש לא הוי בזה ריבית גמורה כיון דלא קצץ, ולא הוי כ"א אבק ריבית, ואפ"ה לאחר ג' הדרי מטעם גזל, דכיון דמחילה בטעות לאו מחילה היא הוי כגזל בידו, ובתוך ג' דמחילה גמורה היא א"צ להחזיר לא מטעם גזל כיון דמחיל, ולא מטעם ריבית כיון דלא הוי כ"א אבק ריבית, ומה שקשה לפי"ז, כיון דבע"כ צריך אתה לבוא מטעם מחילה, א"כ למה הוצרך לפרש מטעם אבק ריבית, דהא אפי' בריבית גמורה מהני נמי מחילה, באמת זהו הויכוח אשר בין הראב"ד והמ"מ (בפ"ו ממלוה) דהראב"ד מפרש כהרא"ש, והמ"מ הקשה ע"ז דכיון דמחל אפי' בריבית גמורה מהני ע"ש, ורש"י סובר כהמ"מ ודו"ק, וכן בהא דרבינא דאפיק פירי, לרש"י הוי מטעם ריבית קצוצה, ולא דמי למשכנתא דלעיל, דהתם הוי החסרון בעצם הריבית וכמ"ש, ולהרא"ש הוי מטעם מחילה בטעות ודו"ק:

ולהרמב"ם דס"ל דבעינן קצץ בשעת הלואה ואפ"ה ס"ל בכ"מ דבטיל המקח משום אסמכתא הוי ריבית קצוצה, י"ל דס"ל דכיון שהתנה אם לא כו' יהא שלך הוי כקץ וכמ"ש מהר"ם שי"ף ברש"י ד"ה ה"נ לא קץ, וכ"כ הרא"ש דמשכנתא בלא נכייתא הוי ריבית קצוצה דהו"ל כהלויני ע"מ שתאכל הפירות בחנם ע"ש:

בגמ' עבד רב אשי עובדא כו', והקשו הראשונים דהא רבינא עביד עובדא ואפיק פירי ומשום דס"ל דהוי ריבית קצוצה וא"כ קשיא הלכתא אהלכתא, ולמ"ש לעיל בשם רש"י דרבינא מיירי במשכנתא דבתי או שדה אילן דהוי ריבית קצוצה אף על גב דלא קץ, אבל במשכנתא דכרמים ושדות זריעה מודה דלא הוי כ"א אבק ריבית וכההיא דרבינא גופא לעיל דס"ב:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה