אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

דף כח:

דף כח.

בגמ' ת"ר והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו שלא יאכיל עגל לעגלים כו', לולא משמעות הפוסקים היה נראה דהך ברייתא פליג על ברייתות הראשונות, דס"ל שגם בדבר שאינו עושה ואוכל לא ימכור מיד, אלא ימתין כפי השעור שהוקצב בברייתות לכל אחד, והך ברייתא ס"ל דבדבר שאינו עושה ימכור מיד, דכיון דיליף מקרא דהשבותו שמחויב להשיב כל האבידה, א"כ גם אם יקיימם חדש או ג' חדשים, לא יוכל להשיב כל האבידה, דבע"כ ימכור עגל על המזונות של החדש, דהא אין סברא שהחדש או הג' חדשים יפרנסם המוצא משלו, וכן משמע מפר"ח דלהך ברייתא ימכור הכל מיד, וכן מוכח בשמ"ק בפי' הר' יהונתן ע"ש במ"ש ודבר שאינו עושה ואוכל ימכרם מיד כו', ועוד היה נראה שגם במתניתין דיליף נמי מקרא דוהשבותו, ס"ל נמי דבדבר שאין עושה אין שום קצבה, אלא ימכור מיד, והוי א"ש קושית המפרשים במתני' דכיון דדבר שעושה ואוכל נמי ימכור כמו דבר שאינו עושה ואוכל, ואין חלוק ביניהם אלא לענין זמן הטפול, דבעושה יטפל י"ב חדש, ובאינו עושה, חדש או ג', א"כ תנא דמתני' דלא נחית לפרושי זמן טפולן כמה הוא, אמאי פסיק ותני דדבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל, ודבר שאין עושה ימכור, כיון דגם אין עושה צריך לקיים מעט, ולמ"ש דבאין עושה א"צ לטפל כלל אלא ימכור מיד א"ש, דבאין עושה ימכור מיד, ובעושה דצריך לטפל לא נקיט ימכור, כן היה נראה נכון לפי הפשט, אלא דמסתימת הפוסקים משמע שאין שום מחלוקת בשעור הקצוב לזמן טפולן, וכו"ע ס"ל דא"צ למכור מיד, דודאי לא הוי שתקי מלהזכיר דלמתני' וברייתא אין שעור לאין עושה, והנראה דטעמם בזה, דיפרשו דהא דלא יאכיל עגל, היינו כל העגל לא יאכיל לשני עגלים, והיינו מחצית דמיו, וכמו שפרש"י כאן, ודוקא לקיימם זמן מרובה עד שעור כזה אסור, אבל לקיימם מעט ויאכיל מקצת עגל אין איסור בזה, ומחויב לעשות כן, ועיין במהרש"א שתמה על פרש"י, שכתב שלא יאכילנו חצי דמיו, והא לפום מאי דקאמר שלא יאכיל עגל לעגלים, היינו שליש דמיו, ולא אבין דהא כשנחשוב עגלים הנותרים, היינו ממש חצי דמיו, דאם מצא ג' עגלים כל אחד שוה סלע, אם ימכור אחד מהם להאכילם לשנים הנותרים, נמצא דמאכיל לכל אחד חצי סלע דהיינו חצי דמיה, ואכן בכ"ז תמוה לי פי' זה, דא"כ מה ענין הקצבה חדש או ג' חדשים, ניחזי לפי ערך המזונות, דאם יגיע מחצית הדמים בפחות משיעור הקצוב ג"כ אסור לקיימם יותר, ואם לא יאכלו חצי הדמים בשעור הקצוב הלא יוכל לקיימם יותר, ויותר היה נראה, דלפום מאי דיליף מקרא דהשבותו שמחויב להשיב כל האבידה, אסור לקיימם כלל וימכרם מיד, וכן משמע נמי בירושלמי דפירקין שלא זכר כלל משיעור הקצוב לקיום, אלא סתים ונקיט דאינו עושה ואוכל ימכר, אלא דבטלה דעתי נגד הפוסקים:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה