אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

דף טו.

דף יד:

בגמ' אלא לאו בלוקח מגזלן, מכאן נ"ל להקשות עמ"ש המפרשים לעיל בתוד"ה ויש לו שבח, דפי' התוס' דמיירי שגזל שדה ריקנית, ודלא כפרש"י דפי' שגזל שדה משובחת והכסיפה, וכתבו המפרשים דלהכי לא ניחא לתוס' בפרש"י משום דס"ל דבהכסיפה לא שייך איסור ריבית כיון דהגזלן היה מחויב בלא"ה לשלם מה שהכסיף ע"ש בדבריהם, וק"ל מכאן דא"כ מאי פריך הש"ס הכא, לוקי דמיירי בשבח שהכסיפה דלא שייך איסור ריבית ולהכי צריך לימלך, ונהי דמסוגיא דלעיל דמקשה משבח קרקעות, לא קשה דמאי פריך לוקי בשבח דהכסיפה, דיש ליישב, דא"כ היה צריך גם לגבות ממשעבדי, כיון דבעת הגזילה היתה כבר עם השבח, וא"כ הוי השבח דבר הידוע, דעיקר הטעם דלא גבי ממשעבדי הוא משום דהוי דבר שאינו ידוע וכמ"ש רש"י לעיל, אבל אם בשעת הגזילה היתה כבר משובחת והוי דבר ידוע היה צריך לגבות גם ממשעבדי, וכ"כ הרשב"א דבגזל משובחת גובה ממשעבדי נמי, ומדקתני דלא גביא ממשעבדי מסתמא מיירי בשבח שהשביחה אח"כ, אבל מהך דהכא קשה, דמוכח שאפי' בגזלה עם השבח נמי שייך מיחזי כריבית. והנכון דמשו"ה מיאנו התוס' בפרש"י, והיינו משום דאפילו בגזלה משובחת נמי צריך הנגזל לשלם ללוקח היציאה כדין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות, אחרי שהלוקח השביחה משלו, וכיון שכן א"כ גזלה ריקנית נמי, וכ"כ הרשב"א ומהר"ם שי"ף, דאפי' בגזלה משובחת צריך לשלם היציאה, ודו"ק:

בגמ' הב"ע כגון שיש לו קרקע, והנה בטעם דיש לו קרקע מותר, פרש"י כיון שמגבהו קרקע ולא מעות דהשתא לא מיחזי כריבית, ותוכן דבריו דאם מחזיר לו במעות, וכיון דזוזי יהיב וזוזי שקיל מיחזי כריבית, אבל כשמחזיר לו בקרקע ולא במעות מזומן לא מיחזי כריבית, וכעין שאמרו לקמן (דף ס"ב) אי אית ליה חמרא פירא קא שקיל מיני' ואי לא משקל זוזי מיניה מיחזי כריבית, ואם כי גם הרא"ש והנמוק"י פרשו כרש"י דההיתר הוא מפני שמחזיר לו קרקע ולא מעות מזומן, אכן בער אנכי מלהבין דבריהם הקדושים, חדא דא"כ אמאי בעינן דוקא קרקע, ואפי' אם משלם לו בפירא דהוי מטלטלי נמי יהא מותר כיון דלא שקיל זוזי ולא מיחזי כריבית וכמ"ש לקמן (דף פ"ב) גבי חמרא, דאפילו פירא אי שקיל לא מיחזי כריבית, ועוד דלשון הגמ' דקאמר ביש לו קרקע, משמע דרק שיהיה לו קפדינן, ולא על התשלומין ואם אך יש לו קרקע, אז אפי' אם משלם במעות נמי מותר, דאל"כ הכי הול"ל כגון שמשלם לו בקרקע, ועוד דמאי פריך וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שיש לו קרקע, הא גם הכא לא הותר כשיש לו, רק דוקא כשמשלם בקרקע, ומכל אלה נראה, דעיקר קפידת הש"ס הוא לא על התשלומין, ורק שיהיה לו קרקע, ואם אך יש לו קרקע אפי' כשמשלם במעות נמי מותר, וטעמו של דבר נראה כמ"ש הראב"ד והריטב"א, דכיון שיש לו קרקע לגזלן ששעבד הקרקע לאחריות השבח, הו"ל כאילו מכרו לו באותה שבח משעה ראשונה ותו לא מיחזי כריבית, וכ"ה דעת הריטב"א שאפי' פרעו גזלן במעות הרי הוא כאילו חוזר ולוקחו מן הלוקח, וצ"ע להבין דעת רש"י:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה