בית אברהם לנדא· רבי אברהם לנדא מצ'כנוב
תמורה · דף לג:
מתניתין ואלו הן הנקברין. יש לראות אמאי לא חשיב שער נזיר טהור בתוך הנשרפין כדאמרינן לקמן כאן בשער נזיר טהור כו' וצ"ל דתנא ושייר דשייר נמי אשירה שהוא בשריפה אך לפמ"ש התוס' דגרסינן במתניתין הנשרפין עפרן מותר א"כ לא הוה שיור אשירה דהא עפרה אסור כדאיתא לקמן בגמ' וקשה מאי שייר דהאי שייר שער נזיר ורמב"ם (פי"ט מפסולי המוקדשין) חשיב שער נזיר טהור אך לא חשיב תרומה טמאה וצ"ל משום דלא דמי לאינך דהם איסורי הנאה ותרומה טמאה שרי בהנאה אף דבמתניתין חשיב תרומה טמאה ומפרש דשרי בהנאה צ"ל דלהרמב"ם לא רצה להאריך וסמיך על ה' תרומות שכתב שם שהוא בשריפה: רש"י ד"ה את שדרכו לשרוף ישרוף אערלה וכלאי הכרם קאי כו' ולכאורה גם אאינך מצי קאי דהיינו תרומה וחמץ. ונראה בכוונתו כיון דתרומה טמאה מותרת בהנאה רק מצוותה בשריפה ואסור להאכיל לבהמה או שאר הנאות כמ"ש התוס' שבת (דף כ"ה) ד"ה כך עתה כו' וכ"כ בשאר דוכתי וגם שיטת רש"י כן שם לפמ"ש בטעמא קמא דדמי לקודש וא"כ משקין דאין ראוין לשרוף אינם צריכים קבורה ומותרים בהנאה שאפשר ליהנות מהם ועיין פסחים (דף כ' ע"ב) בתוס' ד"ה ראוי לזילוף ומתניתין תני קבורה משמע דאסורים בהנאה ולכך פירש דקאי אערלה וכה"כ וגם אחמץ נראה דלא מצי קאי דהא משמע דסגי בקבורה במשקין והיינו לקוברם עם הכלים דלא ליתי לידי תקלה דבלא זה לא שייך לשון קבורה במשקין רק שפיכה ובאמת בחמץ אינו רשאי לקוברם עם הכלי דאכתי עבר על בל יראה ואיסור בל יטמין רק צריך להשביתם מן העולם ע"י שפיכה כן נראה לפרש כוונת רש"י:
והנה הרמב"ם (פי"ט מפסולי המוקדשין ה"י) כתב ודבר שאין דרכו להשרף כגון משקין של ערלה וכלאי הכרם הרי אלו יקברו עכ"ל וצריך להבין למה פרט שני אלו דהא הרמב"ם לא חשיב חמץ בפסח דפסק כחכמים ובאמת גם במוקדשין שייך משקין כגון נסכים ע"כ נראה לפע"ד מלתא חדתא בכוונת דבריו דהנה יש להבין על מה דאמרינן בגמ' לקמן הא כיצד אוכלין בשריפה ומשקין בקבורה ולכאורה דברים יתרים הם דהא במתניתין מבואר היטב דדבר שאין דרכו לשרוף הוא בקבורה ולזאת נראה לומר דודאי יש משקין דשייך שריפה כגון שמן דאיקרי משקה והוא להדלקה רק בכה"כ לא שייך שמן רק משקין אחרים דלא שייך בהם שריפה וערלה דהוא בשריפה ילפינן מכה"כ ומשמע בתוס' סוכה (דף ל"ה) דאפשר דהוא רק מדרבנן דלא הוה היקש גמור א"כ י"ל דלא עדיף מכה"כ וכיון דגבי כה"כ לא משכחת משקין שיהי' בשריפה אף בערלה כל המשקין בקבורה אפילו שמן דשייך ביה שריפה ולהכי פסיק ותני משקין בקבורה היינו לומר אפילו שמן דשייך בי' שריפה מ"מ כיון שהוא משקין ובכה"כ משקין בקבורה אף בערלה כן. וא"כ שפיר פרט הרמב"ם דוקא ערלה וכה"כ אבל מוקדשין לאו כללא הוא דמשקין בקבורה דהא איכא שמן דהוא בשריפה מדאורייתא דילפינן מבקודש באש תשרף כל שבקודש כו' כן נראה לפע"ד: