אור ברסלב
בירת מגדל עוז שש אוצרות › אוצר ו לבת שתים עשרה

בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

שש אוצרות · אוצר ו לבת שתים עשרה

אוצר ה לבן שתים עשרה שלמות

כולל שלש מגורות סימנם נקב״ה. נערה קטנה בוגרת וכלולים בה"א הידועה

א

א

בת י״ב משלמת דבר תורה:

ב

הבת שהביאה ש"ש אחר שיש לה [אלטונא תקח: י"ב] שלמות ויום אחד הרי זו נערה ונקראת בוחל:

ג

לא הביאה ש״ש אע״פ שנראו בה סימני איילונית עדיין קטנה היא לכל דבר עד עשרים שנה:

ד

באו לה ש"ש בשנת שלש עשרה (וזה נקרא בא סימן התחתון למטה בגוף בבית הערוה) תקרא נערה עד ששה חדשים גמורים:

ה

בזו ובזו (ר"ל קטנה ונערה) אביה זכאי במציאתה במעשה ידיה ובהפרת נדריה בקדושיה ובכסף קנסה ובמכירתה ויתבארו פרטי דברים הללו במקומן בעז"ה:

ו

הבת משתהא ראויה לביאה עד שתבגר יש לה קנס חמשים דאונס ומפתה (מלבד ג' דברים כמ״ש במקומו בס״ד) ואם א"ל אב הוא לעצמה:

ז

הבת שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה:

ח

אונס ומפתה דנין בכל זמן בב״ד של שלשה סמוכים בא״י:

ט

והאידנא שאין סמוכים מנדין עד שיפייס ויתן שיעור מה שראוי לו ליתן ויבואר עוד בעז״ה במקום הראוי:

מגורה שניה מה בין קטנה לנערה:

א הנערה גדולה היא לכל דבר לעונשין ולדבר שבממון אלא שרשות אביה עליה כנ"ל: %%% ב מה בין נערה לבוגרת לעונשין שבתורה בדבר אחד ויחלק לב׳:

א הוצאת ש"ר לענין ממון ומלקות

א

המוציא ש״ר על נערה בתולה בת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה. שנאמר ויסרו אותו ואזהרתו מלא תלך רכיל: %%%%% (ג) [אלטונא תקח: ב] ונותן מאה כסף מזוקק (שעורו נ״ל בפ״ד מברכות הורי) הר״מ ז״ל נתן טעם נאה לדבר. לפי שרצה להפסידה כתובה חמשים כסף לפיכך ישלם שנים אמנם טעם כסף כתובה יבואר אי״ה במקומו:

ג

המוציא ש״ר על הקטנה ועל הבוגרת פטור מן הקנס ומן המלקות:

ד

אין דנין דין זה אלא בפני הבית בב״ד של כ״ג:

ה

ומ״ע שתשב אשת המוציא ש"ר תחתיו לעולם שנאמר ולו תהיה לאשה אפי׳ עורת או מוכת שחין:

ו

ואם גרשה עבר על ל״ת. שנאמר לא יוכל לשלחה כל ימיו:

ז

וכופין אותו ומחזיר ואינו לוקה:

ח

קדם אחר וקדשה או שמתה או שהיה כהן שאסור בגרושה הרי זה לוקה על גרושיה:

ט

נמצא בה דבר ערוה. או שאסורה עליו מחייבי לאוין או מחייבי עשה. ואפי׳ מאיסורי שניה (עמ"ש בס״ד בחי' היכי אתו רבנן ועקרו ד״ת) הרי זה יגרשנה בגט שנאמר ולו תהיה לאשה הראוי לו: %%%%% (יא) [אלטונא תקח: י] באו עדים שזנתה קודם אירוסין אין לה כתובה שהרי כנסה בחזקת בתולה ונתעלמה מהרב"י (סקע"ז) הלכה וגמרא ערוכה:

ב לענין נפשות ומכות כיצד הוצאת ש"ר

א

בא לב"ד ואמר פ' קרבתי לבתך שקדשתי׳ ולא מצאתי לה בתולים וכשחקרתי על הדבר נודע לי שזינתה תחתי משארסתיה ואלו הם עדיה (שארוסה היא ושזינתה) ב״ד שומעין דברי העדים וחוקרין עדותן אם נמצא הדבר אמת נסקלת:

ב

הביא האב עדים והוזמו עדים שהביא הבעל (על הזנות) יסקלו וילקה הוא ונותן מאה סלעים וע"ז נאמר ואלה בתולי בתי אלה העדים שיזימו עדי הבעל:

ג

חזר הבעל והביא עדים אחרים והזימו עדי האב הרי הנערה ועדי אביה נסקלין עז״נ ואם אמת היה הדבר:

ד

הוציא עליה ש"ר והיא בוגרת אע"פ שהביא עדים שזינתה תחתיו כשהיתה נערה ה"ז פטור מן המלקות ומן הקנס:

ה

ואם נמצא הדבר אמת תסקל:

ו

כל נערה שא״ל קנס אם נאנסה או נתפתתה כך המש"ר פטור מן המלקות ומן התשלומין:

ז

וכן העכו״ם שנתגיירה ושפחה שנשתחררה פחותה מבת שלש שנים ואפי׳ היתה לידתה בקדושה אם הורתה שלא בקדושה המוציא עליה ש״ר פטור מן הקנס וממלקות שנאמר כי הוציא ש״ר על בתולת ישראל עד שתהא הורתה ולידתה בקדושה:

ח

קידש נערה וגרשה וחזר וקדשה והוציא עליה ש״ר והביא עדים שזינתה תחתיו בקדושין הראשונים ונמצאו זוממים ה״ז פטור:

ט

וכן אם היתה יבמתו שכנסה והוציא עליה ש״ר והביא עדים שזינתה תחת קדושי אחיו ונמצאו זוממין ה"ז פטור וכל הפטור אם רצה לגרש יגרש:

י

אינו חייב עד שיבעול אותה כדרכה ויוציא ש״ר בכדרכה:

יא

בעלה שלא כדרכה ואמר לא מצאתיה בתולה פטור ומכין (אותה) [אותו] מכת מרדות:

יב

וכן אם אמר לא מצאתיה בתולה ולא אמר שזינתה תחתי או שאמר זינתה תחתי ולא הביא עדים אלא באו (מאלהים) [אלטונא תקח: מאליהם] ה״ז פטור אע״פ שהם נהרגין אם הוזמו:

יג

זה שנאמר בתורה ופרשו השמלה לשון כבוד שנותנין ונושאין בסתרי הדבר וכן אלה בתולי בתי הן זוממי עדי הבעל:

יד

הבא על נערה המאורשה היו שניהן מזידין שניהם בסקילה ואינן חייבין עד שתהא נערה בתולה מאורשה והיא בבית אביה:

טו

היתה בוגרת או נכנסה לחופה ולא נבעלה אפי׳ מסרה האב לשלוחי הבעל וזנתה בדרך הרי הם בחנק:

טז

והבא על הקטנה מאורסה בבית אביה הוא בסקילה והיא פטורה:

יז

ונערה מאורסה בת כהן שזנתה בסקילה:

יח

באו עליה(אלטונא תקח: ן) עשרה והיא בתולה בבית אביה הראשון בסקילה וכולן בחנק:

יט

באו עליה שלא כדרכה עדיין היא בתולה והכל בסקילה:

כ

נערה מאורסה שהיתה משוחררת או גיורת אע"פ שנשתחררה ונתגיירה פחותה מבת שלש הרי זה בחנק ככל א״א:

כא

כל זנות האמור בנערה המאורסה הוא קודם שנכנסה לחופה אבל משנכנסה לחופה אף ע״פ שלא נבעלה דין בת ישראל המאורסה כאשת איש לכל דבריה והרי היא ובועלה בחנק:

כב

ואם בת כהן היא בשרפה ובועלה בחנק הא למדת שלש מיתות באשת איש יש בחנק ויש בשרפה ויש בסקילה כ"ה העיקר:

כג

אבל לדעת הר"מ חדוש יש במוציא ש"ר שאפי׳ זנתה אחר שנכנסה לחופה היא בסקילה וכן דעת רשב״ם בתו':

כד

היכן סוקלין נערה המאורסה אם זנתה בבית אביה ובאו עליה עדים בבית חמיה אחר שנסת (בין בעלה הבעל בין לא בעלה כה״ע) ה״ז נסקלת על פתח בית אביה:

כה

זנתה בבית אביה ובאו עליה בבית אביה (היינו קודם שניסת) נסקלת על פתח שער העיר (ויג"א):

כו

באו עליה עדים אחר שבגרה תסקל בבית הסקילה:

כז

היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה נסקלת על פתח שער העיר:

כח

כל שמצותה לסקלה על פתח שער העיר אם היתה עיר שרובה עכו״ם סוקלין אותה על פתח ב״ד:

כט

וכל שמצותה לסקלה ע״פ בית אביה אם לא היה לה אב. או שהיה לה אב ולא היה לו בית הרי זו נסקלת בבית הסקילה:

מגורה שלישית

א

אחר ששלמו ששה חדשים משהביאה הבת סימן התחתון בזמנו הרי היא בוגרת נקראת צמל. אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים:

ב

מעתה אין לאביה רשות בה אלא היא ברשות עצמה לכל דבר:

ג

ויש בבת סימן עליון והוא בכמה אופנים ואלו הן:

משתחזיר ידיה לאחוריה ויעשה קמט תחת הדד: (ב) משישחיר ראש הדד: (ג) משיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור: (ד) משיפצל החוטם עצמו: (ה) משיטו הדדין: (ו) משיתקשקשו הדדין: (ז) משתקיף העטרה (בשר התפוח שלמעלה מהערוה לעומת הבטן): (ח) משיתמעך הבשר הזה ולא יהא קשה:

ד

כל אלו הסימנין אם נראה בה סימן אחד מהם או כולן והיא פחותה מבת י"ב ויום אחד אין משגיחין בו כמו בסימן תחתון והרי היא קטנה:

ה

נעשית בת י״ב ונראה סי׳ התחתון אין משגיחין בכל אלו:

ו

ואם לא נראה התחתון ונראה בה אחד מכל אלו הרי הוא ספק בין נערה לקטנה ודנין בה להחמיר:

ז

ואם נראו כולן ה"ז גדולה ודאית שאי אפשר שיבואו כולן עד שלא בא התחתון אלא כבר בא ונשר. כך היא שטת הר״מ ז״ל:

ח

לפ״ז גם סימן העליון סימן נערות הוא ואין סימן לבגרות אלא זמן ששה חדשים אחר שבאו סימני נערות מתחילין ימי בגרות אפי' אין בה אחד מכל סימנים הללו:

ט

ובתוך ששה חדשי נערות אפי' יש בה כל סימנין הללו עדיין נערה היא:

י

אמנם לדעת שאר מפרשים סימנין הללו שמלמעלה סימני בגרות הם שאם באו כולן בתוך ו׳ חדשים ה״ז בוגרת מיד בין להקל בין להחמיר:

יא

ובאחד מהן הרי היא ספק בוגרת והולכין בה להחמיר שאם קדשה עצמה שלא לדעת אביה או קדשה אביה שלא לדעתה לעולם צריכה גט:

יב

וכן אם קדשה אביה לאחד והיא עצמה לאחר צריכה גט משניהם או מגרש ראשון ונושאה שני כך נ״ל פשוט:

יג

ואם אינו יודע מי קדש ראשון נראה בעיני שאין להחמיר לאסרה בשניהן אלא א׳ מגרש וא׳ כונס:

יד

אין האב מפר נדריה:

טו

ולא תנשא לכ״ג:

טז

מ"מ נראה שבזה הכל שוין שאחר ו׳ חדשים של נערות היא בוגרת מכל מקום וא״צ לסימן עליון:

יז

ואם לא נראה בה סימן תחתון ובא כל הסימן העליון הנ"ל לדברי שאר מפרשים בוגרת ודאית היא:

יח

ויום האחרון של ששה חדשים אם קדשה אביה בו בבוקר והיא קדשה עצמה בערב ובדקוה ומצאו לה סימני בגרות אין קדושי האב כלום:

יט

וי״א בשאינה מכחישתו לומר שהי״ל סימנין בבוקר צריכה גט משניהם:

כ

ודעת הר״מ שהיא בוגרת ודאי מתחלת היום (וצ״ע מה דעתו בסוגיא זו וי״ל דס״ל כי פליגי רו״ש דווקא בקדשה עצמה ג״כ אבל בקדשה אביה בלבד בחזקת פנויה עומדת כמ״ש התו׳ שם ושמא סובר דכה״ג ל״צ בדיקת סימנין וכל זה לא שוה לי):

כא

לפשטא דסוגיא ומסתימת הפוסקים נראה שאם לא באו סימני בגרות ביומא דמשלם שית אפי' ספק אין כאן והרי היא בחזקת נערה ורשות אביה עליה עדיין עד שיכלו ששה חדשים גמורים מיום ליום ואז נעשית בוגרת בכל אופן מאחר שבא סימן התחתון בזמנו:

כב

וכל הנבדקות נבדקות ע"י נשים כשרות ואפי׳ אשה אחת אפי׳ קרובה נאמנת להעיד על הסימנין אם באו אם לא:

כג

אבל במנין השנים אין סומכין עליהן אלא על פי עדים כשרים להעיד:

כד

וי"א שחזקה על פי שכנים שבאו לכלל שנים מספקת. וכן על פי קול שיצא שבאו לכלל שנים מספיק:

כה

המקדש בתו סתם אין הבוגרת בכלל:

כו

יש מי שאומר שאין האב יכול להעשות שליח לקדש בתו בוגרת וחלקו עליו. מ״מ לכתחלה יש לחוש לדבריו:

כז

אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה אפי׳ באבל אביה. לפ׳ התו׳ אינה חייבת ואינו מוכרח עמ"ש בס״ד בלקוטים:

כח

לא הביאה סימן התחתון ולא עליון עדיין קטנה היא עד בת כ׳ אם נראו בה אז סימני אילונית כמ״ש שם בס"ד:

כט

ונסתפקתי אם נשארת ברשות אביה לכל דבר. נ"מ טובא (עש״י סי״ד):

תוכן העניינים

בירת מגדל עוז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה