בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
מב
עליית המכיר עצמו. אמר החכם כל המכיר נפשו לא יאבד ערכו:
ואמר מיטב האדם שיכיר מעלתו. ותכלית מדעו בשכלו:
אמר אין דבר קשה לאדם כמו להכיר מום עצמו (אמרו חכמים ז"ל אין אדם רואה חובה לעצמו):
ושאלו לחכם מה יתרון דעתך. על דעת זולתך:
ואמר שאדע דעתי מעוטה:
ואחד מהחכמים צבע שערו הלבן. כדי שלא ישאלו ממנו טעם זקנים:
ואחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. המכיר מקומו עמ"ש שם בס"ד. ובכלל זה שלא יבקש (כבוד ו) [אלטונא תקח: לו] גדולות יותר מהראוי וכן אמר המלך החסיד לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני. הוא שאמרו אל תבקש כבוד יותר מלמודך. עמ״ש שם בס"ד:
וכן שלא ישפיל עצמו ביותר מערכו. כמ"ש אל ישנה אדם מן הרבנות שלו אפי' בשעת סכנה וא"ל רבי לבר בונס שלא יבוא לפניו בכלי' הללו:
אמנם גנותה ורעת׳ אם הוא צדיק ובאו עליו יסורין. לא יבעט בהן ויאמר הלא צדיק אני ומדוע קראוני אלה. ואתיסר על חנם. אלא יעשה עצמו כבלתי מכיר עצמו ויאמר כדרך שאמר איוב תם אני לא אדע נפשי. כלומר אני תם בלתי חריף לעמוד על האמת. לדעת נפשי אם צדקה ממני באמת. כי אל דעות ה׳. ולו נתכנו עלילות מצעדי גבר. פלס ומאזני משפט לה' (ועיין בעליית היראה גננך י״ש מ״ש על הפסוק הלז) וכן אם היה רשע כל ימיו ובא לחזור בתשובה אל ישמע לעצת יצרו. אשר יאמר אליו. איך יעלה על דעתך לתקן מעוותך בתשובה. הלא ידעת אין קץ לעונותיך והנך מכיר עצמך שאתה רשע גמור רפואת תעלה אין לך. ומוטב ליהנות בעולם הזה. או ירחיק לך התשובה מחמת טבעך לפיכך צריך אתה להתחכם כנגדו. ולעשות עצמך כבלי מכיר לעצמך. וכאילו אתה צדיק וגבור לכבוש יצרך. אז טוב לך ודאי:
וכן שנינו ואל תהי רשע בפני עצמך. עיין עץ אבות מה שכתבתי בס"ד ותנוח דעתך. עוד אמרו אדם קרוב אצל עצמו. ואינו משים עצמו רשע: