בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
לב · גנזך (כה) [אלטונא תקח: כו]
גם בין אמרי מוסרי פלוסופים תלקט איזה שבלים מיראת ה׳ ולא תכלימם. כי צריך לקבוע בעטרה זו העשויה לישב בראשו של מלך מכל אבני יקר גדולים וקטנים ואין לבזות מנחת עני:
אמר אצוך ביראת האל. כי היא חלקך. הוא חוקך ואל תסיר מפיך זכרון שמו. כי יתרון זכרון שמו על כל מה שתדבר בו . כיתרון הבורא על ברואיו:
בני היישיר תפלתך. אשר היא חובה עליך. כי התפלה המחויבת. היא כמו הספינה בים. אם תהיה שלמה. תמלט כל מה שיש בה. ואם יארע בה דבר מכשול יאבד כל מה שיש בה:
בני היישיר מצותך אשר צווית בה. כי היא מנחת האדם לפני אלהיו:
בני שב עם המזכירים את ה׳. כי אם תהיה חכם. תועילך חכמתך. ואם תהיה סכל ילמדוך. ואם תבוא עליהם טובה מאת הבורא. תשתתף עמהם (טוב לצדיק טוב לשכנו):
בני אל תשב עם בני אדם אשר לא יזכירו שם האל. כי אם תהיה סכל. יזיקוך. ואם תהיה חכם. לא תועילך חכמתך. ואם ירד עליהם קצף. תשתתף עמהם:
בני דע כי כל נוה אשר לא יעבור בו עליך רגע לא יום ולא לילה שתהיה בוטח בו. ושלא תפחד מפחדו. בקש לך נוה טוב ממנו. והצטייד לדרכך:
ואמר כשיוסיף המלך להדרך. תוסיף להדרו:
אמר היראה עדי החכמה. גם (מדברים מ״נ) [אלטונא תקח: מדברי סמ"נ] פנ״א (מקצתו אכן כלו לא תראה. כמ״ש עליו במקומו) ופנ"ב מח״ג. מעז יצא מתוק מדבש היראה ונופת המוסר. והוא מבחר פריו של הספר ההוא והציל על כולו שלא יצא לבית השרפה כי הכל הולך אחר החתום (וכמ״ש בגדול ממנו שבקשו לגנוז ספרו. ומ"מ לא גנזוהו מפני שתחלתו וסופו יראת שמים) כי כל השאר מ״ש ממעשי בראשית ומרכבה מעשה תוהו מיוסד על אבני בוהו. וטעמי מצות שלו הבל וריק יעזורו. שחוק וקלות ראש יעורו. האב הרחמן יצילנו מדמיונות משובשים ורעיון רוח: