בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
כה
עליית החיים ז"ל רס״ג. ראו אחרים כי הטוב שידרוש האדם בעולם הזה ההשגה על אריכות ימי חייו ואמרו כי ארך החיים. בו יגיע האדם אל כל אשר יחפוץ מעניני התורה. ועניני העולם. ואם לא ישתדל האדם על זה. איזה דבר ישמור. ובה יעדו הספרים. באמרם למען יאריכן ימיך. למען תחיו ימים רבים. וסבות החיים אצל אלה. התמדת האכילה והשתיה. ושלא ירבה במשגל. ושישתדל לשמח את נפשו. ושימנע מהכנס בסכנות ובפחדים. בכל עניני התורה ובעניני העולם:
ואמת הוא. כי הענינים האלה מתקנים הגוף. אבל אינם סבות החיים. כי אנחנו מוצאים הרבה מבני אדם הם על הענין הזה. והם קצרי חיים. ואחרים בהפך הענין הזה. וחייהם ארוכים. ותראה גופים שבנינם חזק. יהרסו מהרה. ואחרים בנינם חלוש. יעמדו ימים רבים. ואם היה הענין כאשר אמרו היו המלכים מאריכים ימים יותר מכל אדם. בעבור שהם יכלתם על המזונות והתענוג (ואחז"ל אוי לה לרבנות שמקברת בעליה. שאין לך כל נביא שלא קפח ארבעה מלכים בימיו. ואפי' יוסף הצדיק נתקצרו שנותיו משאר אחיו. לפי שנהג ברבנות):
ועוד אזכור (הוא בחינת הרע) כל מה שהניחו בשער הזה. כי האדם כל אשר יאריכו ימיו. ירבו יגוניו ודאגותיו וצרותיו. וכמו שאמר צרות לבבי הרחיבו. וירבו עליו העונות והחטאים. ויאריך חשבונם ומנינם. וכאלו הם מתחדשים בכל יום. כמו שאמר אכן השכימו השחיתו כל עלילותם:
ובעוד שהוא בענין הילדות. הוא סכל לא ידע מאומה. כמו שאמר אולת קשורה בלב נער. וכאשר יגיע אל ימי הנערות. יעתק אל ההפסד. ואל ההפקר. כמו שאמר נער משולח. מביש אמו. וכאשר יגיע אל הבחרות. יכנס בעמל וביגיעה. כמו שאמר שלמה נפש עמל עמלה לו. כי אכף עליו פיהו. וכאשר יגיע אל הזקנה יסור כל מה שהתאוה ויהיו חייו עליו לטרח. כמו שאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה. והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. ויחסר זיוו ולחו והרגשתו וכחותיו. וישוב כעב אשר נמס ממנו המטר. ונשאר עשנו היבש. אשר אין בו תועלת. כמ"ש אחריו עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים. ושבו העבים אחרי הגשם ושאר הפרשה עד סופה והאדם הצדיק לא יאהב חיי העולם הזה. כי אם בעבור שהיא מדרגה יגיע בה. ויעלה ממנה אל העולם הבא לא בעבור עצמם. ולא נתנה אהבתם בלב האדם. כי אם שלא ימית את עצמו. כשתבא עליו צרה. וכמו שאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. עכ"ל ההאו"ה:
כללו של דבר חיי הצדיקים נאהבים לשמים ולבריות. כי צורך העולם ותקנתו תלויה בהם. לכן האבות והנביאים זכו לאריכות ימים. יודע ה' ימי תמימים. וממלא מספרם בנעימים. כמ״ש את מספר ימיך אמלא. בוא וראה כמה חביבין חיי הצדיקים לפני הקב"ה שהרי חושב להם שנה קטועה למלאה. כמ״ש בס״ד בהגהות התנ״ך (מלכים ב׳ ט"ו י"ז) וע״ל אוצר ראשון משש האוצרות וכן לע״ל הובטחו לא יהיה משם עוד עול ימים כו'. כי כימי העץ ימי עמי:
אבל [אלטונא תקח: חיי] הרשעים. שנואים למקום ולבני אדם (שמיתתן של רשעים הנאה להם) לפיכך מחסר משנותיהן השנה המקוטעת. כמ"ש שם בס"ד. כי גם בחייהם נקראים מתים. ומיתתן הנאה להם והנאה לעולם. ואם יש רשע מאריך ברעתו. הוא רצועה רעה לדורו. בפשע ארץ רבים ימי צריה (והחאונן המשורר ואויבי חיים עצמו) או בעון עצמו. לשלם לו על פניו שכר קצת צדקות וטובות שעשה. ולהאכילו בעוה״ז כדי להרעיבו בעוה"ב:
ואמנם איך יש להשיג אורך ימים טובים. דבר זה יש לו מקראות רבים מפורש בתורה שקיומה מרבה ימים. כמ״ש למען ירבו ימיכם אפי׳ במצוה קלה כתוב למען ייטב והארכת ימים ושנוי בנביאים בשלמה ואם תלך בדרכי והארכתי את ימיך ובכתובים פסוקים רבים מאד. כגון מי האיש החפץ חיים. כי מוצאי מצא חיים וגו׳ כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים אורך ימים בימינה וגו׳. עץ חיים היא למחזיקים בה. ויהיו חיים לנפשך שמור מצותי וחיה וירבו לך שנות חיים. כי חיים הם למוצאיהם. מכל משמור נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים אורח לחיים שומר מוסר אורח חיים למעלה למשכיל יראת ה׳ תוסף ימים יראת ה׳ מקור חיים. יראת ה׳ לחיים. רודף צדקה וחסד. ימצא חיים עקב ענוה יראת ה׳ עושר וכבוד וחיים:
הרי למדנו כאן לקיום התורה בכלל. וללמוד התורה בפרט. ובעלי צדקה וחסד. ומוסר וענוה שמובטחים באורך ימים:
וכן תשובה מארכת ימיו ושנותיו של אדם. שנאמר חיה יחיה. והשיבו וחיו:
וסובלי יסורין מאהבה. גם כן מבושרים באריכות ימיהם בהשתנותם לטובה. כענין שכתוב וה' חפץ דכאו החלי. אם תשים אשם נפשו. יראה זרע יאריך ימים. וכל זה בדוק ומנוסה. כי לא יפול מדבר ה' ארצה. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו:
ואין הדבור כאן ובכל מקום. כי אם על פי הרוב ואין למדים מן המיעוט היוצא מן הכלל כי תראה שנמצאו לעתים רחוקות. צדיקים מתים בקצרות שנים. כי מי עמד בסוד ה׳. ואל דעות ה׳ לו נתכנו עלילות. ומצעדי גבר. חופש כל חדרי בטן בוחן כליות ולב נבר. אם תוכו כברו או שמא י״ל עונות נסתרות מבני אדם והאדם יראה לעינים. או שמא עונות הדור גרמו כענין שכתוב מפני הרעה נאסף הצדיק. ויש נספה בלא משפט. מלבד דרך הנעלם כי מי עמד בסוד ה׳ בגלגול. אין לך עסק בנסתרות. ואין דבר בדרכי התורה. כמו בכל עניני שאר החכמות והידיעות שלא ימצא להם דבר יוצא מכללו. כענין שאז״ל אין למדין מן הכללות. אפי׳ במקום שנאמר בהן חוץ וכדרך שנמצא גם במשפטי הלשון. שכולם נמצאו להם זרים. כנודע לבעלי הדקדוק. וכאשר הראית לדעת בחבור זה בהלכות המדות. כי יתהפכו כולם מטוב לרע. ומרע לטוב. כפי הענין המחייב התהפכותם לפעמים עם כל זה לא יקבלו שינוי בשמותם. כי לא בשביל כך נאמר לטוב רע. ולרע טוב. כי הכל הולך אחר הרוב. ועל שמו יקרא בין טוב בין רע ונדון על מדה ומדה. הטובה היא אם רעה. לפי בחינת טובה כללית. או רעה כללית הנמצאת בהם לא על פי בחינת מקרה פרטי שאפשר (שיסב לו) [אלטונא תקח: שיסבלו]. ולא עוד אלא אפי׳ בחק הטבע בעולם הגדול ומלואו. ימצא שינוי מנהג הטבע וזרותו בכל הזמנים. בכל חלק מחלקיו. כמבואר בס״ד באג״ב הרבה מזה (וכבר אמר החכם כי עת ופגע יקרה את כולם. שכולם נופלים תחת יד המקרים ופגעים לבקרים ולרגעים) לכן אל תשים לבך למקרה ופגע המתחדש לשעה ולרגע. ואל תשגיח כי אם על הסדר הכולל ברוב. אז יתאמתו לך כל יעודי הנבואה. והבטחותיה הטובים לשומרי תורה מאהבה ומיראה:
עוד זאת אזכיר מדחז״ל בענין דברים המאריכים ימים. הא דאריב״ל לבניו אקדימו וחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי גם זה בחון ונתאמת מאד אפילו בע"ה שנהגו בדבר זה. והמשלים פרשיותיו עם הצבור שמו״ת מאריכין לו ימיו ושנותיו. ברוך השם נפשינו בחיים. הוא יחיינו מיומים. ונזכה להכתב בספרו עם כל הכתוב לחיים בירושלים. אמן כי"ר: