בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
ט
עליית הביקור כוללת בקור אוהבים וחולים ובשורה. אמר החכם בכל עת אוהב הרע ודבר זה כתוב בתורה ביעקב אע"ה שאמר ליוסף לך נא ראה את שלום אחיך ומרע״ה ואראה את שלום אחי אשר במצרים וכתוב בנביאים ואת אחיך תפקוד לשלום ומשולש בכתובים שכן מצינו במרדכי שבכל יום הלך לדעת את שלום אסתר ולדעת מה יעשה בה והתרעם המלך החסיד ע״ה נשכחתי כמת מלב ואמר דמיתי לקאת מדבר גו׳ שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג ואמר הרחקת ממני אוהב ורע מיודעי מחשך. ואמר הבט ימין אין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי ואמר במתים חפשי כמו חללים גו׳ שתני בבור תחתיות גו׳ ואמר איוב תעבוני כל מתי סודי. ויודעי אך זרו ממני:
ואמר הפקח מי שהניח בקור אוהבו חומס נפשו אך השמר מלהרבות הבקור הוקר רגלך מבית רעך. פן ישבעך ושנאך. ובית אחיך אל תבוא ביום אידך כי כל אחי רש שנאוהו. ויודעיו רחקו ממנו ואחז״ל אל תרצה את חברך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעת שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו (עלח״ש פ״ד דאבות) אם תרצה שישנאוך בקר תמיד. ושיוסיפו בך אהבה. בקר לעתים רחוקות. וכשאתה מבקר אוהב. זכור שלא תכביד עליו ביחוד אם הוא איש טרוד בלמוד. או במו"מ או בחולי לא תתעכב אצלו יותר מדאי. שמא אין לו פנאי. אע"פ שסובל ושותק ונזהר מלבייש אותך התבייש מעצמך והתרחק מגנאי כנז"ל בעליית הבושת:
אמר חכם אחד בקור האדם הכבד קשה על החולה יותר מחליו וספר שאדם כבד בקר החולה והאריך לשבת. אמר לו החולה אם יש לך בבית מאומה. או אני חייב לך כלום קחנו ולך. ואמר על אדם אחד שהיה חולה אמרו לו ממה אתה כואב אמר להם מרוב עונותי אמרו לו מה אתה מתאוה אמר הכפרה. אמרו נקרא לרופא. אמר הוא החלני (לפעמים גם מהכבדת ישיבתו ושיחתו הבטלה מלבד סממני תרופתו):
ואמרו אלה דרכי הכבדים השנואים לכל הברואים איש כבד יבוא בסוד אחרים בלי רצונם ישחק לפניהם בעת עצבונם. וישב על שולחן אינו קרוי לו ויתעבר על ריב לא לו. וישב במקום אין נאה לו. יועץ לאין דורש עצתו. ויחבק לבלתי דורש קרבתו. יקשה לשאול ובמפעליו מגואל. מלת לשונו לא תכלה וסוד אחרים יגלה:
ואמרו כתוב בספרים בא לאיש חולה בין המבקרים איש כבד וישאלהו מה מחלתו אשר הציקתהו ויען החולה כך וכך שם כאבי. אמר הכבד מחולי זה מת אבי. ויחר לחולה מאד ויתעצב אל לבו ויבושו המבקרים וכל אשר סביבו ואמר הכבד אל יחר לך את אשר דברתי באזנך אקרא אל ה׳ ויחונך ויאמרו לו היושבים תוסף נא בתפלתך לבל נראה עוד אנוש כבד אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד. ואנשי הידידות ובא עליהם איש כבד אז חשך אור שמחתם תהפך לאבל רנתם. ותערב כל שמחה ורבתה האנחה. כי נהפך להם מתוק למר וישא האחד משלו ויאמר מה לי ולכבד עת ישב עמי ששון לבי יגרש אתאבל עת אראה פניו ובעת ידבר מי יתן אהי חרש:
ואמר חכם טרח מיל לבקר החולה. וטרח שנים להכניס שלום בין בני אדם וטרח שלשה לכבוד הבורא ואמר השמר מהרבות הבקור והזהר לקצר כי הגשם יקוצו בהתמדתו. ויתפללו עליו כאשר יעצר. מנע רגלך מבוא בכל עת בבתי האח הבן הבת. מדוע אתה הולך אליהם לא חודש ולא שבת (ואמר ב"ס מנע רבים מתוך ביתך כמש״ה בס״ד בעלית החברה):
אך אם תדע תועלת לחברך אז היה שוקד וחרוץ. ללכת אליו מהר ולרוץ לבשרו בדבר טוב (שמועה טובה תדשן עצם ומים קרים על נפש עיפה) כענין שכתוב ארוצה נא ואבשרה את המלך וכתיב וירץ אחימעץ ונאמר כי איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא. וכ״ש אם ידעת לשמרו מהנזק ומהמכשול קום חיש מהר לקראתו והזהר מעצלה ורישול וכן אם יש לך לדבר אליו מפגע מצאך אל תכבד ותשב בביתך והזדרז להודיע לאוהבך את אשר קראך. כענין שכתוב שלחה לי אחד מהנערים גו' וארוצה עד איש האלהים ואשובה. דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. טובים השנים מן האחד גו׳ כי אם יפולו האחד יקים את חברו. ואילו האחד שיפול. ואין שני להקימו. וההולך בתומו. ירבה נעמו. וייטב טעמו. וה׳ עמו: