אור ברסלב
בירת מגדל עוז ברכות שמים › שוקת א לזכר:

בירת מגדל עוז· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

ברכות שמים · שוקת א לזכר:

הבריכה העליונה. במילה והלכותיה וברכותיה כתקונה ונתפרדו ממנה נחלים שלש עשרה

סליקו י"ג נחלי דבש וחמאה כמספר י"ג בריתות שנכרתו על אודות הבריכה העליונה הזאת. עתה ימשכו עד הבריכה הסמוכה שתי שקתות לזכר ולנקבה עד היותו בני שלשים:

א

ביום שני ושלישי למילה שחל בשבת מרחיצין את המילה. וי״א שאינו מותר אלא ביום שלישי דווקא:

ב

והאידנא אין דרך ברחיצה כל כך. ואין מחללין עליה שבת:

ג

מיהו אם יש לחוש לסכנה אם לא ירחצוהו. ודאי מחללין עליו השבת לעולם:

ד

ופשטו של דבר ביום השלישי גדל הכאב והחולי מכביד ביותר על הנמול. לכן המתינו שמעון ולוי לאנשי שכם עד יום ג':

ה

וביום הג׳ בא הקב״ה לבקר את אברהם (איברא מהא לא מוכח כולי האי. עמ"ש (בסוד) [אלטונא תקח: בס"ד] בחבור הקשורים):

ו

לפיכך ביום ג׳ חוזרים לבוא אל הנמול לבקרו ועושין בו ג״כ סעודה כדרך שמצינו בא״א ע"ה שהסעיד למלאכים באותו יום:

ז

מ"מ אינו חיוב אטו מאברהם ניקו ונגמר. ולכן אינה נקראת סעודת מצוה:

ח

מניחין הכסא של אליהו עד יום ג':

ט

גם מדליקין נר תמיד בשבילו עד אחר ג':

י

כבר נ"ל שמילה דוחה צרעת. ואם היה סימן מוחלט בעור הערלה. והלך לו ע״י המילה ה"ז חייב בקרבן מצורע בזמן הבית:

יא

אבל טהרת מצורע בתגלחת וצפרים נוהגת גם בזה״ז (עש״י סקל"ו):

יב

נ"מ בין בקטן בין בגדול (אחד זכר ואחד נקבה טומטום ואנדרוגינוס ועבד) לענין איסור כניסה לירושלם ולע"ח הידועים עדיין בא״י. ואפי׳ חרבה חומתן:

יג

כיוצא בה קטן שאמרו בזיבה. אחד זכר ונקבה טומטום ואנדרוגינוס ועבד. כל ימי זוב אסור ליכנס לפנים משתי מחנות. לפיכך זבים וזבות משתלחין חוץ להר הבית:

יד

ומי שמל ואח"כ ראה זוב. תולין במילה כל זמן שמצטער:

טו

ובחמשה דרכים בודקין את הקטן במאכל. במשתה בקפיצה בחולי. וכשם שתולין לו בחליו. כך תולין לו בחולי אמו אם היה יונק ממנה. או צריך לאמו:

טז

בד"א שבודקין הזב בראיה שניה אבל ראשונה מטמאה אפי׳ באונס. וכן שלישית:

יז

אין בין רואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן:

תוכן העניינים

בירת מגדל עוז

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה