בינה לעתים על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק ג · הלכה יב
אין עושין גבינה ביו"ט וכו' אבל דכין את התבלין כדרכן שאם ידוך אותן מעיו"ט יפוג טעמן אבל מלח אינו נידוך ביו"ט אא"כ הטה המכתשת וכו' שאם שחק המלח מערב יו"ט לא יפוג טעמו. וכתב התוס' שם דף י"ד דדוקא מלח שלהם אבל מלח שלנו א"צ כלל שינוי הואיל והיא נעשית בידי אדם, רצונם לומר הואיל דנתבשל כבר המלח א"כ אין טחינה באוכלים מה שהוא כבר טחון ועומד, וע"י בישול נתדבקו החלקים וא"כ אין בו כלל טחינה ולכך מותר אף בלי שינוי, ומהרש"א כתב דלא ידע מניין להם זה החילוק ולא ידעתי הלוא הדבר ידוע דמלח שלנו ע"י בישול נתדבקו החלקים, וא"כ הוי כטחינת הפת, ולכך הוא מותר מהאי טעמא, ותמיהני על הפוסקים שלא הביאו דברי התוס' הנ"ל וצ"ע.