אור ברסלב
ביאור מנחם שמות האנשים › אות ש

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

שמות האנשים · אות ש

אות ר

שאול הנה במדינה זו כל איש אשר שמו לס"ת שאול נקרא בפ"כ שואל וא"כ לכאורה לא הי' צריך לכתוב שם שואל ג"כ דכ"ע ידעי דנשתרבב משאול. והי' די לכתוב שאול וטעמא דהורגלו כן דלא מסקי בשמי' דשאול נהרג במלחמה לכן ההמון שינו שמו קצת לשם שואל אבל מכל מקום לכתחלה כותבין שאול דמתקרי שואל ושם שואל הוי לה"ק וכ"ש אם חותם את עצמו כן שואל וכותבין דמתקרי ואם לא כתב אלא שואל יש חילוק אם חותם את עצמו שאול יש להכשיר אם א"א להשיג גט אחר אבל אם אפשר בנקל להשיג גט אחר ולכתוב שאול דמתקרי שואל עדיף טפי אבל אם חותם א"ע שואל יש להכשיר בדיעבד וא"צ גט שני כלל כיון דאיכא קריאה וחתימה אין כאן חשש לע"ז בשביל קריאה לס"ת ויאמרו דהחזן אינו מדקדק בקריאת השם לקרותו בשם שאול ואם יעמדו על מחקר יתברר דחותם א"ע שאול ואם נקרא בפ"כ אבא שאול יש לכתוב כן ואם דילג וכתב אלא שאול פסול הואיל דהחזיקו בשם אבא שאול והוי שינו השם וכותבין גט שני בשם אבא שאול. וכותבין אבא שאול בב' תיבות ויהי' כאחד. ואין לכתוב בשני שיטין ע"ג סק"א שאלתיאל כתב בט"נ דשם זה איתא בנביאים חגי זרובבל בן שאלתיאל השי"ן בשו"א והאלף נעה וכ"כ רד"ק וכן חתמו הרשב"א. אכן בזמנינו נקרא שלתיאל השי"ן בפתח והלמ"ד בשו"א חטופה וא"כ עתה שאין קורין האלף נעה יש לכתוב חסר אלף כקריאה בפ"כ ומסיק דמ"מ כותבין שאלתיאל באלף דאפ"ת דשמו שלתיאל אין כתיבת האלף מזיק דבשמות לועזים משימים אלף לרמוז על נקודת הפתח. גם הרח"ש כתב באשה דשמה חנוכה וכתבו חאנוכה דהגט כשר וכ"ש בהשם שאלתיאל דבקרא כתיב באלף. ואם חותם שאלתיאל אין משגיחין בחתימתו דטועה וכותבין באלף עז"כ הע"ג דזה תמוה דאם חותם שלתיאל יש לכתוב כן דהא בחגי כתיב ג' פעמים שלתיאל בלי אלף. וכ"כ מהר"ם חרי"ף ז"ל דהולכין אחר חתימתו לכתוב שלתיאל ואם כתב בכה"ג שאלתיאל נראה דפסול כיון דחותם כן ובפ"כ נקרא ג"כ שלתיאל ומ"מ בדיעבד יש לצדד להקל הואיל דרוב מבואר בקרא באלף הוי מה דמבואר בקרא בקצת מקומות בלי אלף הוי כחניכא שלו היוצא משם שאלתיאל. ואם חותם א"ע שאלתיאל וכתבו שלתיאל כפי הברה בפ"כ צ"ע להכשיר דנימא דלא גרע מחניכא. ובפרט במדינתינו דשמו בפ"כ אייזיק ולא נקרא שלתיאל בודאי שיש לכתוב באלף ע"ג סק"ב

שכנא בכ"ף ובאלף. וכן נתן הגאון ר' שכנא מלובלין ז"ל ע"ע סימן לשכנו תדרשו דחתימתו בכ'. וכן מבואר בתשובת רמ"א סי' כ"ה וכ"מ בס"ג של מהרא"ש שכנא בכ' ובא'. וכ"מ במרדכי כת"י וכ"ה באגודה בקלף ישן וזה דהלא כהתוס' שבת די"ב שכנה בה' וע"ס אלא באלף וכ"מ בס"ג של מהר"ם חרי"ף וכותבין על שם שכנא דמתקרי אף על פי דמהר"ם חרי"ף משמע דס"ל דיש לכתוב המכונה מ"מ עדיף לכתוב דמתקרי לפי דהוא ג"כ שם קודש המוזכר בתלמוד למה לא נאמר דהוא נקרא על שם הלע"ז ומאחר דקיי"ל דאם כ' דמתקרי על מכונ' כשר כדעת רמ"א משא"כ איפכא א"כ ראוי לכתוב דמתקרי וזה הוי אם ידוע דשמו לס"ת שלום ובפ"כ נקרא שכנא כותבין שלום דמתקרי שכנא ובכה"ג אם לא הזכירו שם שלום אלא נכתב שכנא לחוד ג"כ יש להכשיר כדעת הב"ש ריש סימן קכ"ט דגם הרמב"ם מודה בחניכא שהכל קורין דכשר לכתחלה ומכ"ש אם גם לס"ת עולה בשם שכנא דכשר אם נכתב שם שכנא לחוד אבל בא"י דשמו לס"ת שלום כלל אין להזכיר בגט שם שלום ולסמוך על הרוב דמי ששמו שכנא שמו הקודש שלום אלא כותבין שכנא לחוד ואם עברו וכתבו שלום דמתקרי שכנא צ"ע אם יש לסמוך ע"ז לומר מה דרוב מי ששמו שכנא הוי שם הקודש שלו שלום וזה המגרש הוא מהרוב אלא יש לכתוב גט אסר בשם שכנא לחוד. ואם עולה לס"ת בשם שכנא לחוד וכתבו בגט שלום דמתקרי שכנא בוודאי צ"ע להכשיר גט זה דהא יש ראי' דכל שכנא עולה לס"ת בשם שלום וזה לא נקרא שלום לס"ת אלא שכנא. וא"כ בוודאי לא ניתן לו מעריסה שם שלום וא"כ בוודאי יש לכתוב גט שני בשם שכנא לחוד. ט"ג סק"ד. ויש לדבר קצת מ"ש בא"י דשמו לס"ת שלום. דצ"ע להכשיר אם נכתב שלום דמתקרי שכנא הא הט"ג לעיל באות יו"ד כתב בשם אייזיק אם נכתב יצחק לבד כשר וסמך על הרוב דהוי שם אייזיק החניכא לשם יצחק וכזה כתב באות נ' בשם הירש אם כתב נפתלי כשר דסומך ע"ז דוודאי שמו מעריסה הי' נפתלי אף די"ל דשמו הקודש מעריסה צבי מ"מ מכשיר אם כתב נפתלי המכונה הירש עיי"ש שבתי בלא אלף אחר התי"ו בסתמא בא"י חתימתו. וגם אם ידוע חתימתו דחותם באלף שבתאי יש חילוק אם קורין לו בפ"כ ג"כ שבתאי אז אין משנין חתימתן וכ"מ בש"ס גיטין דשמות ישראל כשמות א"י והתם הקריאה כן. אבל אם הקריאה בפ"כ שבתי בלא אלף אף אם חותם עצמו באלף אין משגיחין בחתימתו דטועה הוא כדכתב הרא"ש ז"ל וכ"כ הג"פ ואם חותם בלי אלף וכתב באלף שבתאי יש להקל באותו מקום שאין שינוי במובטא מחמת האלף אבל באותן מקומות דיש שינו במובטא מחמת הברת האלף וחותם בלי אלף וקורין לו ג"כ בלא אלף הוי שינו ופסול וזש"כ הב"ש אפי' בדיעבד פסול איירי בכה"ג ט"ג סק"ה שבתאי הוי שם בפ"ע כמבואר בש"ס ב"ק דף קי"ב ובמס' ביצה ד' שבתאי בר' מרינוס עיי"ש שעפטיל סתמא בלא יו"ד אחר הטי"ת כ"ה חתימת כמה גאונים. אם לא שמדגישין החירוק בטי"ת אז כותבין ביו"ד שעפטיל ט"ג ס"ק ז' שעפסיל גם בסתמא בלא יו"ד אם לא כשמדגישין בחירוק אז כותבין יו"ד שעפסיל והוא כינו לשבתי ואם חותם א"ע ביו"ד כותבין ביו"ד ט"ג ס"ק ח' שמעלקא מבואר בט"ג אות נ' ס"ק ז' דשמעלקא וכיוצא שבלא הוספה אין כאן לא שם ולא כינו אף אם שמו מעריסה שמואל לבד אשתרבב שם שמעלקא יש לכתוב המכונה שמעלקא הואיל מבלעדו אין משמעות לכינו שמעל לחוד עיי"ש שלום בוא"ו במדינות אלו קורין שלום הלמד בחולם אף דאין מדגישין מפני מהירות המובטא וא"כ אין להקל במגרש עצמו כמו בתונס תנס ומכ"ש כאן דאתי למטעי לקרות שלם כיון דרגלים לדבר שנמצא חסר וא"ו ואע"פ דבמסורת מנה ח' חסרים מ"מ לא יתלו בזה וגם בלא"ה בתר רוב אזלינן ומכ"ש לפמ"ש לקמן דשלם הוי כינו למשולם א"כ אתי למטעי וכ"מ בע"נ דיש לכתוב שלום מלא וא"ו ודעתו נוטה גם אם חותם א"ע חסר אין משגיחין בזה ואם נכתב חסר פסול אף על פי דחותם חסר וא"ו ט"ג ס"ק י'

שמחה המכונה וריידמן. עם ב' יודי"ן הוא לשון שמחה שר שלום היינו אם קורין כן בפ"כ ולס"ת כן. אבל אם בפ"כ נקרא שלום לחוד ולס"ת עולה שר שלום דמתקרי שלום אבל בא"י אם שמו שר שלום ובפ"כ נקרא שלום לחוד כותבין שלום לבד. דאפ"ת דהי' שמו מעריסה שר שלום הוי שם שלום חניכא שהכל קורין דכשר לכתחלה ט"ג ס"ק י"א. שלם בחירוק השי"ן והוא כינו למשולם וכותבין משולם דמתקרי שלם אע"ג דהוי קיצור השם מ"מ הוי שם בפ"ע כמו אלחנן חנן. ואם קורין השי"ן במלאפו"ם כשר אם נכתב בוא"ו שולם הואיל דבמובטא הוי כאילו מלא. ומכ"ש אם חותם את עצמו שולם בוא"ו דכותבין בוא"ו וכ"ה במשולם אם חותם א"ע כותבין מלא וא"ו ט"ג סקי"ב

שחור המכונה שוורצמן. והיינו אם לס"ת עולה בשם שחור ובפ"כ שוורצמן אז כותבין שחור המכונה שוורצמן. אבל היכי דקורין לו ביחד שחור שוורצמן אין לכתוב הכינו שוורצמן ע"ג ס"ק י"ג

שלמה המכונה זלמן. ואם יש לו כינו שלמן כותבין דמתקרי שלמן שלמה ויש לו כינו שלומצי או שלומקא וא"צ לכתוב הכינו אם לא לסימן דהיינו דיש שנים אז כותבין הכינו וגם יש תרי גווני שלומיצא או שלמציא ותליא במובטא דבקריאת שלומיצא המ"ם בחירוק והיו"ד במקום נקודת החירוק ואינה נרגשת במובטא אבל שלומציא היו"ד נרגשת במובטא והיא מתנועעת בנקודת האלף. ואם נרגש בפ"כ בהרגש יו"ד וכתב שלומצא בלי יו"ד או אם כתב יו"ד קודם המ"ם הוי בכ"ז שינו ופסול ט"ג ס"ק ט"ו שלומלי הוי ג"כ קיצור השם שלמה ואין צריך לכותבו אם לא לסימן או דיש לו ב' שמות ובפ"כ נקרא שלומלי כותבין הכינו דהיינו אברהם שלמה דמתקרי שלומלי כמבואר לעיל בשם שעי' עיי"ש:

שלומקא ויש לו שם הקודש שלום לכן צריך לכתוב שלום דמתקרי שלומקא. כ"ה דעת הט"ז ועז"כ הט"ג וז"ל לפע"ד כשהוכר במובטא דמי דהכינו שלומקא לשם שלמה קורין השי"ן בשי"ן שוא שלומקא **(ציור בטקסט)** משא"כ כשהוא כינו לשלום קורין שלומקא **(ציור בטקסט)** השי"ן בקמץ. וכיון דנרגש במובטא א"צ לכתוב שלומקא כשהוא כינו לשלמה וכן כשהוא כינו לשלום ומ"מ כיון דאם רוצה לכתוב אינו מזיק וכותבין הכינו שלומקא ט"ג ס"ק ט"ז שמאי באלף דכן נמצא בתלמוד שמעון עלא בוא"ו שם טוב יכתוב ב' תיבות בחד שיטה. ומ"מ נכון הדבר שיקרב התיבות שיהי' נראה קצת כתיבה אחת. ויותר יהי' נראה כב' תיבות מתיבה אחת. וכ"ה בשם יום טוב ט"ג ס"ק כ"א שמעיה בלא וא"ו אחר הה"א שמריה בנא וא"ו אם לא דחותם את עצמו בוא"ו ואין צריך לכתוב המכונה שמעריל אם לא לסימן. וכשכותבין לסימן כותבין שמערל בלא יו"ד אם לא דרגיל לחתום ביו"ד אחר הרי"ש ט"ג סקכ"ג שמשון מלא בוא"ו שבח והוא שם בפ"ע. ושכיח שם זה במדינתינו והוא שם המובהק נס"ת ט"ג סקי"ד שניאור ביו"ד אחר הנו"ן ובוא"ו אחר האלף שמאני כן יש לכתוב באלף אחר המ"ם. וכן הי' גט אשר שם המגרש מעריסה ולס"ת שמואל ובפ"כ הי' נקרא שמאני מחמת שהי' מקטני ערך מאוד ואף כי בפניו הי' קורין לו שמאני הי' מרגז מאוד ע"ז ולא הי' שומע לו ונקרא רק שמאני בפ"כ מאוד. וצוה הרב דפה לכתוב שמואל המכונה שמאני. ולא הי' משגיח ע"ז מה שהי' מקפיד ע"ז הקריאה בפניו כי לא הי' ידוע כלל שמו מעריסה להעולם רק הקריא' הי' בפניו שמאני. ואפשר אם ידוע דשמו מעריסה ולס"ת שמעון ובפ"כ נקרא שמאני אפשר דהוי שם שמאני קיצור השם משמעון. וא"כ אם נכתב בה' שמעון לבד הגט כשר דקרוב הדבר דשמאני הוי קיצור השם משמעון רק לכתחלה יש לכתוב שמעון המכונה שמאני. ודינו ככל קיצור המבואר דינו לעיל עיי"ש:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה