אור ברסלב
ביאור מנחם שמות האנשים › אות א

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

שמות האנשים · אות א

שמות האנשים

אברהם כן יש לכתוב בסתמא דכולם נקראו על שם אברהם אבינו שאמר הקב"ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והי' שמך אברהם. ולדעת הב"ש הוי רק באינו נקרא בפ"כ אברם אלא דמקצת קורין לו אברהם או בספק אביהם אם הי' שמם אברם או הי' אברהם בזה תלינן דבודאי הי' שמו אברהם דכולם נקראו על שם אברהם. אבל לדעת הרש"ל גם בידוע דנקרא אברהם בפ"כ אם א"י שמו מעריסה איך הוה כותבין בסתמא אברהם אם לא דיש בקבלה דמשפחה שלו נקראו כולם על שם אברם ע"י איזה סבה והוא נקרא בפ"כ אברם. אז תלינן דמסתמא הוסק שמו ג"כ מעריסה אברם וכותבין אברם ה"ה אם ידוע דבעת עריסה ניתן לו שם אברם ועינינו רואות דיש מבני משפחתו דעולין וחותמין אברם ג"כ תלינן דזה המגרש מהם ושמו אברם וגם המגרש בעצמו נאמן לומר דיש בבני משפחתו דעולים וחותמין אברם ואם יש בבני משפחתו קצת מהם דחותמים אברהם וקצת מהם דעולים וחותמים אברם וזה המגרש ידוע דמעריסה ניתן לו שם אברם בכה"ג יש ליתן ב' גיטין באחד אברם וליתן זה הגט תחלה הואיל דהדבר ידוע דאביו הוסב לו שמו בעריסה אברם. וגם קצת משפחתו עולים וחותמים אברם. ואח"ז הגט השני בשם אברהם יתנו ואם יש לו קבלה דשמו אברם וכך שמו מעריסה וכן נקרא בפ"כ אלא דעולה וחותם אברהם בזה יש לכתוב אברהם לעיקר הואיל דהוחזק בעלי' וחתימה לשם אברהם ועל שם אברם דמתקרי. אבל אם העלי' לס"ת וחתימה סתרי אהדדי אז הקריאה בפ"כ מכריע וכותב שם אברם הנקרא בפ"כ לעיקר ולדעת הב"ש הנ"ל הוי אם נקרא בפ"כ אברם אז בעינן דיהי' עולה או חותם אברהם אז כותבין אברהם לחוד ואם נקרא אברם בפ"כ וחתימתו ועלי' לס"ת אין ידוע איך הי' בזה יש דיעות מחולקות ותלוי בהדין דשרה שארקה. אך הט"ז כתב דכאן גם הט"ז מודה דאע"ג דרוב נקראו על שם אברהם מ"מ הואיל דאיכא נמי דעיקר שמם אברם מחמת איזה סבה עדיף טפי שם אברם הנקרא בפ"כ ואי הי' כותבין אברהם יש לחוש דשמא זה המגרש מעולם לא הי' שמו אברהם אלא אברם מחמת איזה סבה הואיל דידועה דבעת עריסה ניתן לו שם אברם. לזה קרוב לומר דבני משפחתו ג"כ נקראים כן ע"כ בחר באברם ואם נקרא אברם בפ"כ ואין לו קבלה דבני משפחתו נקראים כן וא"י שמו מעריסה ולס"ת עולה בשם אברהם וחותם אברם בזה החתימה ועלי' לס"ת סתרי אהדדי בזה יש ליתן ב' גיטין באחד אברם דמתקרי אברהם וזה הגט יתנו תחלה והגט השני יכתבו אברהם לחוד דשמא אברם לא הוי שם בפ"ע אלא קיצר השם ואע"ג דקיצר השם אינו מזיק מ"מ בכה"ג דכותבין שם אברם קודם שם אברהם א"כ באנו למחלוקת הפוסקים בעשה טפל עיקר לכן מוטב ליתן ב' גיטין. והיכי דאי' דסתרי אהדדי העלי' וחתימה אז אמרינן אם עלי' לס"ת בחד שמא תלינן דגם החתימה הי' ג"כ ולא הי' סותרין זא"ז. ואם ידוע דשמו בפ"כ אברם וכן הי' מעריסה עפ"י קבלה מאבותיו בטעם. ונכתב בגט אברהם הוי שינוי השם ה"ה להיפך אם שמו מעריסה אברהם ונכתב בגט אברם הוי ג"כ שינוי השם דלא כהב"ש דסובר באם שמו אברם ונכתב אברהם דלא הוי שינוי דז"א דהא הואיל דידוע דשמו מעריסה אברם עפ"י קבלה א"כ אם כתבו אברהם יש ליפסל דזה המגרש לא הי' שמו בעולם אברהם הנכתב בהגט וא"כ הוי בודאי שינוי כמו באברהם ונכתב אברם לדעת הב"ש ז"ל כל זה העליתי מהט"ג מסק"א עד סק"ז עיי"ש:

אברלן אברמקא אבריש. אברושקא. אבריל. עבריל. כל אלו הוי קיצור השם מאברהם ויש לכותבן. ואם נקרא בפתח כותבין באלף. ואם נקרא בסגול כותבין בעין. ושם אבריל בסתמא ביו"ד אם לא כשרגיל לחתום בלי יו"ד. ושם אברשקא תליא אם קורין הרי"ש במלאפום או בחולם יש לכתוב וא"ו אחר הריש. טוב גיטין סק"י:

אביגדר כותבין חסר וא"ו כמו במדינתינו דקורין הדלי"ת בסגל ה"ה אם קורין בצירי אבל אם קורין הדלי"ת בחולם כותבין מלא וא"ו אביגדור. וכותבין חד תיבה. וכ"ז בא"י חתימתו אבל בידוע חתימתו אזלינן אחר החתימה ומה דאזלינן בכ"מ אתר החתימה הוי רק אם חתימתו רגיל וידוע לרבים תמיד. אבל אם חתימתו אינו רגיל רק פעם אתת או פעם ב' בשנה חתימה זו לאו מוחזקת היא ולא אזלינן אתר החתימה כי תלינן דחתימתו בטעות הוי כ"מ בע"ג ובאחרונים בכמה מקומות עיי"ש:

אביעזר סתמא בלי יו"ד בסופו. ובחד תיבה. וכ"ז באינו ידוע חתימתו אבל בידוע חתימתו כותבין כחתימתו אביעזרי. אך יש חילוק דכותבין בלי יו"ד בא"י חתימתו. וצריך רק ריוח מעט בין תיבה אבי להתיבה עזרי. אבל בידוע דחתימתו אבי עזרי צריך ליתן ריוח יותר דיהי' נראה כשני תיבות. וממילא אם עלי' לס"ת וחתומה סתרי אהדדי הקריאה בפ"כ מכריע. כדכתב הט"ג לעיל. עיי"ש:

אבשלום כן כותבין אם קורין בשו"א הבי"ת. ואם קורין הבי"ת בחירוק כותבין ביו"ד אבישלום ואם קורין לו בפ"כ אבישלום בחירוק ויש לו קבלה או חותם א"ע או עולה לס"ת אבשלום כותבין אבשלום לעיקר ועל שם אבישלום דמתקרי אבל אי ליכא כל הני אלא דידוע לו סתם דאביו הטיל לו שם עריסה אבשלום ובפ"כ נקרא אבישלום כותבין הגט הנכתב אבישלום לבד:

ואם יש ספק איך הי' שמו או דמקצת קורין לו בחיריק ומקצת בשוא כותבין ב' גיטין וינתן זה הגט הנכתב אבשלום לראשון דזה הגט יותר טוב דרוב העולם מרגלא בפומי' לקרות בשוא. והגע השני יכתוב ביו"ד אבישלום. ואם נקרא בפ"כ אבשלום בשוא ויש לו קבלה בהיפך או דחותם א"ע ביו"ד אבישלום כותבין כהנ"ל אבישלום דמתקרי אבשלום. ואבישלום או אבשלום כותבין בחד תיבה ט"ג סק"כ וכ"א:

אדא באלף. ואם נכתב בה"א כשר דכ"מ דצריך ליכתוב אלף ונכתב ה"א כשר וה"ה להיפך כדכתב הב"ש לעיל בסי' קכ"ט סקמ"ג. אכן הג"פ בסי' קכ"ט סקקי"ט הביא דהריב"ל תש להחמיר במעשה שכתבו מתתיא באלף לבסוף והעלה דוקא במ"ע ודחק להכשיר אך אם רגיל לחתום באלף הביא הג"פ דברי הריק"ש להכשיר אבל המרח"ש כתב דאין משגיחין בחתימתו דטועה הוא עיי"ש:

אדוני בוא"ו ואפ"ת דהוי קיצור השם מאדוניה לא גרע מחניכא שהכל קורין. ואם ידוע דאביו נתן לו בעריסה אדוניה ויש ספק אם ניתן לו בוא"ו בסופו ג"כ או בלי וא"ו כותבין רק אדוניה ולא אדוניהו אם לא שחותם א"ע אדוניהו מלא וא"ו בסופו. ט"ג סקכ"ג:

אהרן וא"צ לכתוב הכינוי ארון. אם קורין לו בפ"כ בפתח. אבל אם קורין לו ארון בקמץ כותבין אהרן המכונה ארון. ול"מ דאם יש לו תרי שמא דהיינו יעקב אהרן מעריסה וכ"ה עולה וחותם רק בפ"כ נקרא ארון בקמץ כותבין יעקב אהרון דמתקרי ארון. אלא אפי' אם יש לו חד שמא לס"ת ולחתימה אהרן ובפ"כ ארון בקמץ ג"כ כותבין אהרן דמתקרי ארון. ואי לא נכתב כן הגט פסול. וכן הי' מעשה והחזירו הגט. וכן כותבין ארולי אם נקרא כן:

אוגיא בחד יו"ד ובוא"ו:

אורשרגא באלף לבסוף ובחד תיבה ואם נקרא אורי שרגא כותבין ב' תיבות ובחד שיטה ט"ג סקכ"ה:

אושעיה לכתחלה בה"א בסופו ואם כתב באלף בסוף אינו פוסל ואם יש' לו קבלה או חותם א"ע באלף כותבין לכתחלה באלף ב"ש וט"ג סקכ"ו:

אייזק ב' יודי"ן וכותבין הכינו אבל איציק א"צ לכתוב הכינו ליצחק אם יש לו חד שמא אבל אם יש ב' שמות יעקב יצחק ובפ"כ איציק כותבין יעקב יצחק דמתקרי איציק כמבואר לעיל בסי' קכ"ט עיי"ש:

אוכל בכ"ף כפופה:

איסרל וכותבין ישראל המכונה איסרל:

אלחנן דמתקרי חנן דהוי שם בפ"ע:

אלטר הוי שם לעז. ואם יש איזה שם הקודש שעולה וחותם. ובפ"כ נקרא אלטר כותבין המכונה אלטר בטי"ת:

אליהו בדין זה האריך הטוב גיטין מאוד והביא דעת כמה גדולי פוסקים סוברים בא"י שמו מעריסה וגם א"י איך עלה לס"ס דיש לכתוב אליהו מלא וא"ו וה"ה אם חותם א"ע ברשימה אמרינן דקאי הרשימה על ב' אותיות וכ"כ השב יעקב ז"ל וכן עשה הלכה למעשה במושב זקנים לפני גאון הדור מוה' דוד אופנים ז"ל וכן כתב המג"ש ז"ל. ובזה אם כתב חסר מקיל הב"י אבל בידוע דלס"ת עולה מלא וא"ו או דבפ"כ קורין לו מלא וא"ו בזה אם כתב חסר הוי פסול. ואם אומר דחתימתו ברשימה רק על אליה חסר אז כותבין חסר. והאריך בדינים אלו. שוב ראיתי בס' ישועת יעקב וז"ל בא"י איך שמו באמת בתה"ד סימן רל"ג כתב דכותבין אליהו מלא וא"ו וטעמא דמילתא דסתמא כולם נקראים על שם אליהו הנביא והוא נכתב תמיד מלא הגם דבתשובת מהר"ם מינץ סימן י"ט נסתפק בזה דמצינו בדברי הימים ויעשי' ואליה וזכריה בני ירוחם והוי כמו גרשם גרשון דשם אליה איש אחר מ"מ סתמא דמילתא כולם נקראו על שם אליהו וכ"ד הנ"ש אכן הב"ש סובר דאם חותם א"ע אליה ברשימה אחר היו"ד יש לכתוב חסר מ"מ יש לומר דהרשימה קאי על ב' אותיות דעושין כן לכבוד השם ובפרט דמנהג לקרות לס"ת אליהו. וכ"כ השב יעקב לכתוב אליהו. וגם ראיתי בס' מעיין גנים מאאמ"ו ז"ל הביא הגאון מהר"מ מראוונע שהסכים לכתוב בסתמא אליהו מלא וא"ו וכן הביא המנהג לכתוב פה אליהו מלא וא"ו עיי"ש:

איליש כינוי לאליהו וכותבין הכינוי אם קורין בחירוק אבל אם קורין בצירי אין כותבין הכינו. ואם רגיל לחתום בלי יו"ד אחר הלמד כותבין בלי יו"ד טיב גיטין סקל"ד:

אבא באלף לבסוף והוא כינו לאברהם ולכתחלה יש לכתוב אברהם דמתקרי אבא ואם כתב המכונה אבא אין לפסול הגע ע"ג סקל"ה:

אבלי הוה כינו לאברהם ולא לאבא. ואם נקרא בפ"כ אבלי ועולה לס"ת אברהם ומעריסה הי' שמו ג"כ אברהם אבא כותבין אברהם אבא המכונה אבלי כיון דהי' נקרא בעת עריסה בשניהם וגם לא עולה נשתקע שם אבא. דהא חותם א"ע אברהם אבא. גם בל"ז לא מתקרי שם אבא ונשתקע דהא קורין אותו אבלי והוי שם הקיצור ונוגע מאבא ועי"ז לא נחשב שם אבא לנשתקע כמבואר זה בכמה מקומות) אבל אם לא ניתן לו בעת עריסה רק שם אברהם לחוד והוא בחר בעצמו לכתוב ולחתום שם אבא אין לכתוב עליו דמתקרי וכותבין אברהם המכונ' אבלי לבד ולהשמיע שם שחותם בו דעל שם שחותם לא שייך לכתוב דמתקרי כדעת הע"ז וכ"מ בכנסת יחזקאל דעל החתימה אין כותבין דמתקרי ט"ג סקל"ו:

אבוש הוי ג"כ כינו לאברהם וכותבין אברהם המכונה אבוש וכותבין בוא"ו. ואם נקרא בפ"כ אבא ונכתב אברהם המכונה אבוש פסול. ה"ה אם נקרא בפ"כ אבוש ונכתב אבא ג"כ פסול ושם אבלי כותבין בלי אלף אחר הבי"ת ע"ג ס"ק הנ"ל:

אלימלך אין כותבין הכינו מלך חלא אם כותבין לסימן כותבין חלימנך דמתקרי מלך וכותבין אלימלך תיבה אחת ט"ג סי' ל"ז:

אליעזר ביו"ד אין כותבין הכינו ליזר אם קורין בציירי ליזר ואם קורין לו בקמץ לאזר לאליעזר כותבין הכינו לאזר לאליעזר כמו שעולה ה"ה אם שמו לס"ת אלעזר בלי יו"ד ובפ"כ נקרא לאזר אין כותבין הכינו לאזר אבל אם נקרא לס"ת אלעזר ובפ"כ נקרא ליזר, בציירי כותבין הכינו ליזר לאלעזר ב"ש וע"ג אות למ"ד סק"ח:

אלעזר ואם עולה לס"ת אלעזר וחותם א"ע אליעזר וא"י טעם להחתימ' ובפ"כ נקרא לאזר כותבין אלעזר לחוד דעל חתימה לא שייך דמתקרי. ואם אומר טעם לחתימתו דיש לו קבלה ע"ז דמעריסה נתנו לו שם אליעזר בזה כותבין אלעזר דמתקרי אליעזר דע"י צירוף שם העריסה כותבין על שם החתימה דמתקרי ואם א"י מעריסה אם נתנו לו שם אליעזר רק דחותם א"ע כן מצד משפחתו חותמים כן כותבין ב' גיטין באחד אליעזר ושני יכתוב אלעזר ומ"מ אם ניתן אלא גט אחד בשם אלעזר כשר ג"כ דהוי חניכא שהכל קורין ע"ג סק"מ:

ארון אם לס"ת ארון ובפ"כ אריש כותבין הכינו דהוי כמו חנן דהוי שם. בפ"ע אבל אם נקרא בפ"כ ארולי בקמץ א' אין כותבין הכינו לארון המכונה ארולי וזה הוי בחד שמא אבל אם יש לו ב' שמות יעקב ארון בקמץ ובפ"כ ארולי לבד כותבין יעקב ארון דמתקרי ארולי ביו"ד בסופו. וה"ה כשר באלף לבסוף או בהא בסוף ויותר טוב לכתוב ביו"ד כמו שם אבלי דכותבין ביו"ד בסוף וכן הסכים הרב' דפ"ק דובנא:

אלייקום בשני יודין:

אלכסנדר כ"ה רוב קריאת שם זה במדינות אלו וכותבין אלכסנדר המכונה סענדר דכל קיצור השם אם רוצה לכתוב אינו מגרע:

אלקנה בה"א. ואם עולה לס"ת אלקנה ובפ"כ קנה כותבין אלקנ' דמתקרי קנה דקנה שם בפ"ע והוי כמו אלחנן חנן ואם א"י עלי' לס"ת ובפ"כ קנה כותבין קנה לבד:

איצל סתמא ביו"ד. אם לא דיש לו בקבלה דשמו אצל בלי יו"ד. ואם לס"ת אצל בלי יו"ד ובפ"כ ביו"ד כותבין אצל המכונה איצל:

אקסילראד חיבה אחת והולכין אחר חתימתו אם בכ' או בקו"ף או לכתוב אקשילראד:

אנשיל ביו"ד אחר השי"ן אם לא דרגיל לחתום בלי יו"ד. ובמדינה דרגילין לדבר בלשון גס כותבין אנטשל בעי"ת ומכ"ש אם חותם א"ע בעי"ת:

איסק כינו ליצחק וכותבין יצחק המכונה איסק ע"ג סקי"ב:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה