אור ברסלב
ביאור מנחם הלכות כתובות › סימן עד

ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון

הלכות כתובות · סימן עד

סימן עא

ח"מ סק"ו פירש דעת המחבר מ"ש בעניות שנה אחת יקיים איירי גם בסתם שהדירה שלא תתקשט ותלאו בתשמיש. ובזה סובר המחבר דמ"מ חייב להמתין שנה אחת שתהיה יוכל להיות בלי קישוט ואם נמשך הזמן יותר משנה ולא התיר הנדר בתוך השנה יוציא ויתן כתובה ועל זה מביא החו"מ ראי' דגם בהדירה סתם צריך להמתין מתחלה שנה אחת מדברי התוס' דף ע"א ט"א ד"ה בעניות כתבו לפי מה דקיי"ל הלכה כשמואל דגם בסתם ימתין שמא ימצא פתת יקשה האיך אמר ר' יוסי בעניות שלא נתן קצבה דהיינו בסתם יוצא מיד הא לשמואל גם בסתם צריך להמתין הזמן שיכולה להיות בלי קישוט דהיינו שנה אחת לזה הוכיחו דר' יוסי מיירי בנדרה היא וקיים לה דשייך מסני סני לכן א"צ להמתין כלל אבל בנדר הוא לה צריך להמתין גם בהדירה סתם שמא יתיר הנדר וע"ז השיב הב"ש סק"ב די"ל דגם התוס' סובר דא"צ להמתין רק ז"י לבד בהדירה סתם. דהוי כפירש בהדיא על יותר משנה אם תלאו בתשמיש דהוי כנודר מתשמיש לבד. וה"פ בתוס' דע"כ ר"י איירי בנדרה היא דאי איירי בנדר הוא אמאי ס"ל לר' יוסי דיוציא מיד בתלאו בתשמיש הא לשמואל הדין בהדירה סתם צריך ג"כ להמתין וא"כ הו"ל עכ"פ דימתין ז"י אבל שנה אחת זה לא ס"ל לתוס' דבאמת אינו מבואר בהתוס' דצריך להמתין שנה אחת רק עיקר הוכחת התוס' הי' על ז"י ואמאי קאמר ר"י יוציא מיד וא"צ להמתין כלל ומזה הוכיח התוס' דע"כ איירי ר"י בנדרה היא ופריך הש"ס שפיר דהא חזינן גם בנדרה היא יוציא ויתן כתובה לר"י הא ס"ל לר' יוסי דהיא נתנה אצבע והו"ל להיות דלא יתן הכתובה היכי דהיא הגורמת כהדין דנדרה בנזיר דמבואר דתצא בלי כתובה ועד"ז ביאר הב"ש דעת המחבר מ"ש בעניות שנה אחת יקיים איירי דהיה פורט הנדר על שנה אחת אז הדין דיקיים השנה דיכולה להיות בלי קישוט אבל בהדירה סתם או כשפירש בהדיא על יותר משנה ימתין רק ז"י לבד בתלאו בתשמיש וזש"כ המחבר יותר מכאן היינו דהנדר היה על יותר משנה בהדיא יתיר נדרו היינו בתוך ז' ימים או יוציא ויתן כתובה:

ח"מ סק"ז מ"ש ועיין בתוס' דס"ל דתמתין ב' זמנים מדתירצו דאי איירי בתלאו למזונות בתשמיש אמאי קאמר ביותר מכאן דהיינו אם נמשך הנדר לאחר שלשים דיוציא מיד דהו"ל לשמואל דלאחר שלשים תהנה במזונות וממילא תאסר בתשמיש ויקיים ז"י הרי מבואר דהתוס' סובר דתמתין ב' זמנים ולז"כ הב"ש דהטור ומחבר לא ס"ל כתוס' כמבואר בסע' ד' מ"ש בנדר הוא שלא תלך לבית אביה ותלאו בתשמיש דיוציא לאחר ז"י ולא ס"ל דתמתין ב' זמנים אלא ס"ל דהוי כהדירה מתשמיש לבד הואיל דהדירה יותר מחדש וכן בהדירה סתם בס"ו נמי סובר המחבר דתמתין רק ז"י כדעת הטור ומחבר והוכחת התוס' כ"ה דאי איירי בתלאו למזונות בתשמיש אמאי קאמר המתניתין יותר מכן וה"פ דהיינו אם היה הנדר על יותר משלשים בהדיא דהדין במתני' דיוציא מיד אלא הו"ל אם היה הנדר אלאחר שלשים דתהנה מיד ותאסר ויקיים ז"י כדמפרש הב"ש דעת המחבר מ"ש יותר מכן היינו אם הי' הנדר בתחלה על יותר משנה כן יש לפרש המתניתין נמי דקאמר יתר מכאן היינו דהנדר הי' על יותר משלשים דלפ"ז הוכיח התוס' שפיר דאי איירי המתניתין בתלאו למזונות ביתר משלשים בתשמיש הו"ל דיקיים ז"י ולא יוציא מיד כיון דהוי כמו בתלאו בתשמיש לבד וא"כ סובר התוס' נמי דתמתין רק ז"י לבד ולא ב' זמנים כמ"ש:

בא"ד מ"ש ועיין ברמב"ם פי"ג מה"א ר"ל דמשם נמי מוכח לכאורה דלא בעינן שני זמנים כדעת המ"מ שפי' מ"ש הרמב"ם יתיר נדרו דהיינו בתוך השלשים לז"כ דיש לדחות אלא הרמב"ם סובר דימתין ב' זמנים. ואיירי בלא תלאו בתשמיש רק הדירה שלא תלך לבית אביה ותלאו בהנאת נכסיו דהזמן הוי שלשים יום לז"כ הרמב"ם דתמתין שלשים יום לבד דהוי הכל כחדא אבל אם תלאו להנדר שלא תלך לאביה בתשמיש ימתין ב' זמנים היינו הל' שיכולה להיות שלא תלך ואח"ז תלך ותאסר בתשמיש ויקיים ז"י כדעת התו' הנ"ל והב"ש השיג ע"ז דאין מדברי המגיד ראי' מדפריש דהרמב"ם סובר בתלאו בתשמיש דימתין ב' זמנים. דש"ה בהנדר שלא תלך לאביה סובר הרמב"ם שפיר דתמתין השלשים יום משום דהנדר שלא תלך לבית האבל הוי רק כמו שהדירה מתשמיש או מהנאתו לבד דא"א לה שלא תלך לבית האבל אבל היכא דיכולה להיות בלא"ה א"צ להמתין רק כעיקר הנדר ולא בעינן ב' זמנים כמ"ש:

ב"ש סק"ה מ"ש יכולה לסבול הנדר וכצ"ל:

ב"ש סק"י מ"ש ובפרישה הקשה למה כתוב הטור יקיים ז' ימים לבד אלא הו"ל דעד חודש דיכולה להיות שלא תלך לבית אביה ואחר חדש שא"א לה שלא תלך תלך ותאסר בתשמיש ז"י כסברת התוס' הנ"ל. לזה תירץ דנדר הנאה שאני ר"ל בשלמא אם הדירה ממזונות ותלאו בתשמיש סובר התוס' שפיר דתמתין ב' זמנים הנ"ל דשם הנדר יכול להיות חל בלי תשמיש דהיינו דהא יכול להדירה ממזונות אף אם לא תלאו בתשמיש דהא יכול לומר לה צאי מ"י למזונותיך א"כ חזינן דחל הנדר בלי כולל ע"י תשמיש ולזה הוי הדין גם אם תלאו הנדר ממזונות בתשמיש שאמר יאסר תשמישך עלי אם אזונך דתמתין ב' זמנים דהא נדר מזונות נמי שם נדר מיקרי אע"ג דמשועבד לה מ"מ שם הנדר חל בלי תשמיש ולזה לא הוי אם תלאו בתשמיש כנודר מתשמיש לבד אבל אם הדירה שלא תלך לבית אביה דזה הנדר אינו יכול להיות רק אם תלאו בתשמיש או בדבר אחר ולזה אם תלה זה הנדר בתשמיש הוי כנודר מתשמיש לבד ויקיים ז"י לבד ואינו צריך להמתין ב' זמנים. והט"ז נמי הלך בדרך זה רק הסביר דבשלמא בנדר ממזונות בתלאו בתשמיש בעינן שפיר דתמתין ב' זמנים דשם הנדר חל בלי תשמיש ממזונות לבד ע"י שיעמוד פרנס שיפרנסנה ולא משועבד לה לכן אם תלה הנדר בתשמיש תמתין שיעור הנדר שיכולה להיות בלי מזונות דהיינו שלשים ואח"ז תהנה דא"א להיות בלי מזונות ותאסר בתשמיש ויקיים ז"י אבל בנדר שלא תלך לאביה דזה הנדר אין באפשרי להיות בלי תליה בתשמיש או בד"א ולזה אם תלה בתשמיש א"צ להמתין השיעור שיכולה להיות בלי שתלך לאביה רק דיקיים ז"י לבד גם להתוס' הנ"ל וע"ז השיג הב"ש דאיך ס"ל לט"ז דנדר ממזונות שם נדר מיקרי הואיל דיכול להעמיד פרנס וא"כ מאי פריך הש"ס וכיון דמשועבד לה האיך מצי להדירה הא יכול להדירה על ידי שיעמיד פרנס וא"כ לאו משועבד לה א"ו מדפריך הש"ס כן מוכח דאף שיכול להעמיד פרנס מ"מ לא מצי להדירה ממזונות לבד דמשועבד לה לכן הקשו התוס' שפיר ולוקמי' כגון שתלאו מזונות בתשמיש וע"ז תירץ התוס' דאי איירי המתניתין בנדר ממזונות בתלאו בתשמיש הו"ל להיות דתמתין ב' זמנים. הרי מבואר דגם היכי דהנדר בעיקר לא משכחת בלי תליה בתשמיש מ"מ בעינן דתמתין ב' זמנים א"כ אי ס"ל להטור כתוס' אמאי לא כתב הטור בדין הנדר שלא תלך לאביה ותלאו בתשמיש דתמתין ב' זמנים. וכד"ק דיקיים ז"י לבד. אמנם אשר לבי אומר לי בעזר"ה לתרץ דעת הט"ז לנכון. דאי כהב"ש דסובר דפירכת הש"ס והא משועבד לה לעמוד פרנס כסברת הט"ז וא"כ לאו משתעבד לה עד שלשים רק עיקר פירכת הש"ס הי' על מה דאמר המתני' יותר מכן יוציא ויתן כתובה דהיינו אם נמשך הנדר יותר משלשים יוציא ויתן כתובה ע"ז פריך הש"ס דהא לאחר שלשים יום בנדר ממזונות לבד דא"א בפרנס א"כ לא חל הנדר כלל ונתבטל הנדר ואמאי יוציא אותה דהא משועבד לה וא"א שיחול הנדר ומותרת בל"ז במזונות ממנו וא"כ חזינן דמ"מ הקשו התוס' דלוקמי' דמשכחת דיהיה חל על יותר משלשים ע"י תלוי' בתשמיש ועל זה תירצו שפיר דאי איירי המתניתין בתלאו בתשמיש על יותר משלשים הי' צריך להמתין ב' זמנים ולפ"ז כתב הט"ז שפיר דבשלמא נדר ממזונות ביותר משלשים סובר התוס' שפיר דצריך להמתין ב' זמנים דשם הנדר ממזונות חל בלי תשמיש דהיינו עד שלשים יום דיכול להדירה ממזונות בלי תלאו בתשמיש ע"י שיעמוד פרנס וא"כ נדר ממזונות משכחת דיהא נקרא שם נדר בלי תשמיש. ולזה אף אם תלאו בתשמיש דהיינו על יותר משלשים תמתין ב' זמנים דלא הוי כנודר מתשמיש לבד. אבל בנדר שלא תלך לבית אביה דזה הנדר לא משכחת בשום אופן בלי תלוי' בד"א או בתשמיש ולזה אם תלאו בתשמיש הוי כנודר מתשמיש לבד דיקיים רק ז' ימים ולז"כ הטור שפיר דלא בעינן דתמתין ב' זמנים וא"כ ס"ל להטור כתוס' בנדר ממזונות כדכתיבנא בס"ד. וברוך ה' אתר שאמרתי זה מצאתי בס' עצי לבונה על יו"ד מכבוד אאמ"ו הרב ז"ל בסי' רל"ה ס"ג שהסביר דעת הע"ז כמ"ש ודו"ק בזה:

בא"ד מ"ש דהא אף לתירץ קשה למ"ל לתרץ קשיות התוס' ר"ל דאי ס"ל להתוס' בשם ר"י כדעת הטור דלא בעינן דתמתין ב' זמנים א"כ בל"ז אין התחלה לקושית התוס' הנ"ל דאי איירי המתני' בתלאו הנדר ממזונו' בתשמיש יקשה אמאי סובר המתני' דעד ל' יום יעמיד פרנס ולמ"ל אותן השלשים יום דתמתין הא המתני' איירי גם בנודר סתם וא"כ סגי בז"י לבד לדעת הטור בתלאו בתשמיש א"ו לא ס"ל לר"י כתוס' כסברת העור אלא כתירוץ קמא שבתוס' דימתין ב' זמנים. וא"כ הדרא קושית הפרישה על הטור אמאי כתב העור דיקיים ז"י לבד הא מהתוס' מוכח דתמתין ב' זמנים אבל לדעת הט"ז בהבנות הטור א"ש כדכתיבנא:

ב"ש סקי"א מ"ש ולדעת הפרישה לק"מ כי איירי בנדרה עולמית ור"ל דלפ"ז צ"ל הטעם דאל"כ תרויח במה שיגרשה ואי ניחא לה למשקל כתובה ולמיפק לא תבקש פתח לנדרה ואף דלא שייך בזה מסני סני לי' מ"מ למה ימתין בחנם אבל בזה כיון דע"י הגירושין לא תרויח כלום רק שעכ"ז לא תוכל לסבול משום סברת מסני והיינו בתלה בתשמיש ולא זולתו וכן משמע בס' ישועת יעקב ז"ל עיי"ש:

בא"ד מ"ש והו"ל ליישב בטוב. וראיתי בס' טו"ג שעמד בזה דהא מ"מ קשה למ"ל לדחי' לאשכוחי דתלאה בתשמיש דאפי' לא תלאו נמי. ואי דלא תלה בכה"ג לא אמרי' משני סני מ"מ נימא שנדרה רק בעודה תחתיו ולא עולמית וכדעת הש"ך ביו"ד סי' רל"ה בנדרה מפירות וקישוט מיירי בעודה תחתיו וא"כ אף בנדרה שלא תלך לבית האבל הו"ל למינקט בכה"ג הואיל דיכול להפר לזה העיקר כהש"ך אילו דבריו ז"ל אמנם לפי מ"ש הספר ישועת יעקב הנ"ל בהבנת דעת הב"ש אפ"ל דלק"מ ודו"ק:

תוכן העניינים

ביאור מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה