ביאור מנחם· רבי משה מנחם מנדל אהרנסון
דיני שמות הנשים על סדר א ב · אות ר
רבקה רבקולה ותליא במובטא אם נקראת הקוף במלאפום יש לכתוב וא"ו והוי קיצור השם מהשם רבקה ודמי' ככל קיצור השם דאם כתבו אינו מזיק וזה באין לה אלא חד שמא אבל ביש לה תרי שמות שרה רבקה מעריסה ובפ"כ נקראת רבקולה אז בוודאי יש לכתוב שרה רבקה דמתקריא רבקולה כמבואר לעיל מזה:
ריבלה ואם ידוע דמעריסה רבקה ואח"ז נקראת ריבלה יש לכתוב רבקה דמתקריא ריבלה בה' ואם א"י שמה מעריסה אין לכתוב אלא ריבלה לחוד ואם נקראה ריבה. ומעריסה ניתן לה רבקה יש לכתוב רבקה המכונה רובה או דמתקריא ריבה ובמקום דנהגו מעריסה לקרותה ריבה לחוד אין להזכיר שם רבקה אך במקום דניתן לה מעריסה רבקה ואח"ז קרי לה ריבה מוטב לכתוב רבקה המכונה ריבה בה' ויותר טוב לכתוב דמתקריא רובה הואיל דכותבין ריבה בה' דנגזר משם רבקה כנ"ל לדעת הט"ג ואפ"ל דט"ס בט"ג מ"ש המכונה ריבה עיי"ש:
רעכל בעי"ן סתמא בלא יו"ד אחר הכ"ף:
רייכל עם ב' יודי"ן והיינו כשקורין לה הרי"ש בפתח בהרגש הברת יודי"ן שקורין פתח חרי"ף כמו רייצא. אבל אם אין קורין הרי"ש בהרגש יודי"ן יש לכתוב בזה באלף ראכל. ואלף להורות על נקוד פתח ולא חיישינן שיקראו הגט בקמץ דלא עביד למטעי כה"ג אבל אם נכתב רכיל בלא אלף יש לחוש דנקרא רכיל בקמץ ויאמרו דטעו לכתוב בכ"ף כי שמה רחל לכן יש לכתוב באל אחר הרי"ש ראכל ובלא יו"ד אחר הכף ט"ג סק"ב:
רייזיל סתמא בלא יו"ד אחר הזיי"ן רק אם חותמת עצמה רייזיל ביו"ד אחר הזיי"ן הולכין אחר החתימה אע"פ דהקריאה בפ"כ אינה נרגשת היו"ד מ"מ המבטא הוי כאילו מלא יו"ד דאין העולם מדקדקין לפרש היו"ד היטב ועקר הנחת השם ביו"ד כמו בשם הי' דסתמא חסר יו"ד ואם חותמת עצמה מלא יו"ד כותבין ביו"ד אע"פ דאין מרגישין היו"ד וכ"ה בשם הענוך יחיאל פינחס דלעיל משא"כ אם חותמת עצמה רייזיל בשני יודי"ן אחר הרי"ש אין לילך אחר חתימתה דחתימה מוכחשת נגד הקריאה בפ"כ להדיא ד העולם אין קורין רייזיל בשני יודי"ן ומבואר לעיל בטו"ג באות ק' בשם קלונימוס ס"ק זיי"ן דאם חותם א"ע קולונימוס בוא"ו אחר הקו"ף אין הולכין אחר החתימה דהקריאה בפ"כ בשו"א מראה להדיא דחתימתו בוא"ו היא טעות. וכן כתוב בשם רוזא דאם חותמת עצמה ביו"ד אחר הוא"ו אין הולכין אחר החתימה דהקריאה בפ"כ מכחיש החתימה. ומבואר בכללי שמות בעו"ג אות י"ח ס"ק ע"ז דעת הג"פ דאם הקריאה בפ"כ סותרת החתימה אזלינן אחר הקריאה בפ"כ ול"ד למ"ש הנו"ב במה"ת סי' קכ"ד בשם טאלצא דסתמא באל"ף אחר הצדי"ק. ואם חותמת עצמה ביו"ד אחר הצדי"ק ונכתב בגט באל"ף פסול דהוי שינוי השם דשאני התם דגם לפי הקריאה בפי העולם אין הפרש גדול אם יהי' נכתב ביו"ד אחר הצדי"ק וא"כ החתימה ביו"ד לא הוי שינו מהקריאה בפ"כ להדיא וכן יש לילך אחר החתימה דוקא משא"כ בשם רייזיל דהקריאה בפ"כ מכחיש להדיא הבירור את החתימה. לכן אין לכתוב כחתימתה וממילא אין לכתוב אם חותמת עצמה רייזיל ביו"ד אחר הזיי"ן ג"כ דחזינן להדיא דאי ידעה לחתום שפיר דחתימתה טעות והיכי דידעינן דחתימה בטעות לכ"ע אין הולכין אחר החתימה. לכן בנ"ד יש לכתוב ריזל בלי יו"ד אחר הזיי"ן. וכן הוא בשם שינדיל דסתמא בחד יו"ד אחר השי"ן ואם חותמת עצמה שיינדיל בשני יודי"ן אחר השי"ן אין הולכין אחר החתימה כלל דחתימה הוי מיכחש בפי הקריאה בפ"כ להדיא וכותבין שינדל גם בלי יוד אחר הדלי"ת אע"פ דחותמת עצמה ביו"ד אחר הדלי"ת דחזינן דלא ידעה לחתום כלל כמ"ש:
רחמה בלא וא"ו בס"ש הביא כת"י הרב החסיד מהר"ש חמותי שדעתו לכתוב רחמה חסר וא"ו דכתב במקרא חסר ולאחותיכם רחמה וכ"ה בסדר רש"ל וכ"מ במהרא"ש בס"ג דיש לכתוב בלא וא"ו אחר הרי"ש לכתחלה וכ"ד הב"ש אבל בדיעבד אם כתב רחמה מלא וא"ו אחר הריש רוחמה הגט כשר וכך העלה הגאון מוה' נפתלי ז"ל וגם הגאון מו"ה אברהם לבנו הרב מוהר"ש להלכה דכשר אם כתב מלא וא"ו ואם חותמת א"ע מלא יש ליתן ב' גיטין א' בשם רוחמה מלא וזה יתנו בתחלה דהוא עיקר יותר. מאחר דלהט"ז אם שי נה בחתימה פסול ובלא"ה דבעל ס"ש והגאון מהר"א מבריסק ס"ל דיש לכתוב גם לכתחלה מלא. וכן נראה דעת הט"ז בשם משולם. וא"כ עכ"פ דאין עושין כן דיהי' די בגט אחד לכתוב מלא רוחמה אבל עכ"פ יש ליתן זה הגט בראשון והגט השני יכתוב רחמה חסר וא"ו ובא"י חתימה שלה לכתחלה יש לכתוב רחמה חסר וא"ו ואם נכתב מלא כשר וזה דווקא אם קורין הרי"ש במלאפום אבל אם קורין הרי"ש בקמץ פסול אם נכתב מלא וא"ו אלא צריך גט אחר בשם רחמה אסר וא"ו ע"ג סק"ז.
רוטא שם אשה והיא מובטא בטי"ת רודא והוי ג"כ שם אשה והיא בדלי"ת.
ראדאיש ביו"ד אם דוחקין היו"ד ואיל"ה כותבין ראדש.
ריבציא ב' יודי"ן והיינו כשמרגישין גם היו"ד אחר הצדיק דאיל"ה יש לכתוב בחד יו"ד.
רובצא. ואם שמה מעריסה רבקה מבואר לעיל מזה ראחציא באלף אחר הרי"ש אם קורין בקמץ.
ראניא באלף אחר הרי"ש דבמדינתינו קורין בקמץ הרי"ש וגם מרגישין היו"ד אחר הנו"ן.
רוניא אם קורין הרי"ש במלאפום וגם מרגישין היו"ד אחר הנו"ן היטב.
רלא אם קורין הרי"ש בפתח ויש לכתוב בלא אלף ואם קורין הרי"ש בקמץ יש לכתוב אלף אחר הרי"ש.
ראלא ע"ג סק"ח.
ריינא בשני יודי"ן וזה אם נקרא בפסח חריף כמו רייצא אבל אם נקראה בציירי יש לכתוב בחד יו"ד רינא וכ"כ מהרא"ש שם אשה רינא ט"ג סק"ג.
רוזא בוא"ו אחר הרי"ש מלא יו"ד אחר הרי"ש אעפ"י דחותמת א"ע ביו"ד כי אין לכתוב יו"ד רק כשיש הרגיש יו"ד במובטא.
ריזיא ביו"ד אחר הזיי"ן והיינו כשמרגישין היודין אז יש לכתוב בשני יודי"ן.
רסיא והיינו אם קורין הריש בפתח ובסמך ואם קורין בשי"ן ימנית אז יש לכתוב בשין רשיא וא"צ אלף ומ"מ אם כתב אלף כשר לכתוב ראשיא ט"ג ס"ק הנ"ל.
רוסיא והיינו אם נקראה הרי"ש במלאפום וגם מרגישין היוד אחר הסמך לכן יש לכתוב כן ט"ג ס"ק הנ"ל.
ראסיא והיינו אם נקראה הרי"ש בקמץ וגם מדגישין היו"ד אחר הסמ"ך אבל אם אין מדגישין היו"ד יש לכתוב ראסא בלי יו"ד וזה השם ראסיא הוי שם בפ"ע דשכיח ליתן לה כן מעריסה:
ריסא הוי שם בפ"ע ואם ידוע דמעריסה ניתן לה רבקה יש לכתוב דבקה המכונה ריסה בה"א: